הלכה כללי סקירה הלכתית - כיסוי ראש באמצעות פאה

[מביט]

ובנוגע לאבא חלקיה, לידעתך כל הגדול מחברו יצרו גדול הימנו, ואין צורך לצטט לך מספר גמרות בקידושין. רב חייא אמר "מצילות אותנו מן החטא".
אינני יודע למה החלטת שלא היה להם יצר הרע, אלא שהם עמדו בו בגבורה.
האם בלא זה הוא היה מסתכל - ברור שלא, אבל למה נראה לך שזה לא פטר אותו מהנסיון? (ויש לי שורה של ציטוטים שמוכיחים שסוכ"ס היה נסיון).
ב) אני מסופק אם זה נכתב בתור "יש לומר" או "אם תמצי לומר".

לחץ כדי לכווץ...

לא צריך להגיע לכל הגדול מחבירו..

היצר קיים אצל כל אדם בריא.

גדלותו של אדם נמדדת כמה הוא מתאמץ להתגבר על היצר ולמצוא תחבולות שיעזרו לו בכך..
ובוודאי שאין זו פחיתות ערך למי שמתאמץ בכך כי אם להיפך ממש..

 

[תורת חסד]

או שהוא פשוט מודע לזה שיש לו יצה"ר ולא מרמה את עצמו.
ומצינו קדושי עליון שהיו להם נסיונות קשים, ומאידך אחאב מצונן היה...
תאווה הוא דבר טבעי, ואדם שנלחם ביצרו ועושה הכל שלא להכנס לניסיון עולה לרום המעלה.
ויש שיצרם קטן מטבעם ואין בכך מעלה רוחנית, כשם שאין שכר על היותו של אדם בעל כשרון מולד.

מרן הגר"מ פיינשטיין (שמסתמא אינכם מסופקים בהיותו בר דעת...) הבין אחרת מכבודו וז"ל:
"ואין להחשיב את הבעל שאינו רוצה שתגלח לאדם קל שאינו רוצה בגדרים וסייגים כיון שמצינו שגם חז"ל הקפידו על זה. וגם הא איכא גדר וסייג גם לאידך גיסא כדי שלא תתגנה עליו ולא ליתן עיניו באשה אחרת שחשו ע"ז חסידי עולם כהא דאבא חלקיה בר בריה דחוני המעגל בתענית דף כ"ג שהקפיד שתהא אשתו מיקשטא כדי שלא יתן עיניו באשה אחרת ונמצא שאיכא מעליותא גם לצד זה ולכן מה שמקפיד הוא כדין ויש גם מעלה בזה ואין להזניחו על זה, ידידו, משה פיינשטיין" (אבהע"ז ח"א סי' נ"ט)

לחץ כדי לכווץ...

יש"כ.
אמנם יש להעיר:
א) לשון דומה מצינו בר"א הגדול בנדרים (כ:) וכשהוא מספר מגלה טפח ומכסה טפח ודומה עליו כמי שכפאו שד ואמרתי לו מה טעם ואמר לי כדי שלא אתן את עיני באשה אחרת ונמצאו בניו באין לידי ממזרות. ופי' בשטמ"ק ז"ל אמר לי מפני שלא אתן עיני באשה אחרת שאם אסתכל בך ואחר כך אראה אשה אחרת שיהא מדומה לי שהיא יפה ממך שמא אחשב עליה בשעת תשמיש אחר גופה ואיבריה. עכ"ל. הרי שהיה פשוט לו שאין הכוונה שיסתכל ח"ו באשה אחרת רק שמא יראה במקרה. וה"נ לעניננו.
ועוד כ' שם בשטמ"ק בשם גאונים בזה"ל מה טעם אתה עושה כל זה אמר כדי שלא אתן עיני באשה אחרת- שאם חשבתי באשה אחרת כאילו אני בא עליה. וזו הערה ע"ד הגאון אג"מ מד' הראשונים.
ב) גם האג"מ לא כ' אלא 'שהקפיד שתהיה אשתו מקשטא' ולא כ' שהקפיד שתצא כך. וכיו"ב כ' בשו"ת משנה הלכות חי"ז סי' כח וז"ל.

ועיין תענית כ"ג מעשה באבא חלקי' וכו' ושאלוהו רבנן מ"ט יצתה אשתך מקושטת כשהגעת לעיר א"ל כדי שלא אתן עיני באשה אחרת, הרי שלבעלה הוה הקישוט ולא לאחרים, והרבה יש להאריך בזה. ע"ש מ"ש לעיל מיניה.

 

[חד מבתראי]

א) לשון דומה מצינו בר"א הגדול בנדרים (כ:) וכשהוא מספר מגלה טפח ומכסה טפח ודומה עליו כמי שכפאו שד ואמרתי לו מה טעם ואמר לי כדי שלא אתן את עיני באשה אחרת ונמצאו בניו באין לידי ממזרות. ופי' בשטמ"ק ז"ל אמר לי מפני שלא אתן עיני באשה אחרת שאם אסתכל בך ואחר כך אראה אשה אחרת שיהא מדומה לי שהיא יפה ממך שמא אחשב עליה בשעת תשמיש אחר גופה ואיבריה. עכ"ל. הרי שהיה פשוט לו שאין הכוונה שיסתכל ח"ו באשה אחרת רק שמא יראה במקרה. וה"נ לעניננו.
ועוד כ' שם בשטמ"ק בשם גאונים בזה"ל מה טעם אתה עושה כל זה אמר כדי שלא אתן עיני באשה אחרת- שאם חשבתי באשה אחרת כאילו אני בא עליה. וזו הערה ע"ד הגאון אג"מ מד' הראשונים.

לחץ כדי לכווץ...

וכעי"ז שר"ע ראה את אשת טורנספרוס.
כוונת כת"ר להסביר שמחמת חשש זה של רא" התקשטה אשת אבא חלקיה?

 

[ש. הסופר]

וכעי"ז שר"ע ראה את אשת טורנספרוס.
כוונת כת"ר להסביר שמחמת חשש זה של רא" התקשטה אשת אבא חלקיה?

לחץ כדי לכווץ...

כנראה כוונתו להסביר שנהג כך מחשש שראייה אקראית תגרום לו ח"ו להרהר באחרת.
ולא שאם אשתו לא תהא מקושטת זה יגרום לו להסתכל במזיד.

 

[תורת חסד]

וכעי"ז שר"ע ראה את אשת טורנספרוס.
כוונת כת"ר להסביר שמחמת חשש זה של רא" התקשטה אשת אבא חלקיה?

לחץ כדי לכווץ...

כן נראה שאם מצינו לשון דומה במשמעות יותר נקיה ה"נ יש לנו לפרש כאן.

 

[תורת חסד]

אין שום הבדל מבחינה הלכתית בין פאות של פעם לשל היום..

יש נושא הלכתי קדמון האם כיסוי שער בשער הוי כיסוי..

והאם יש בעיה של מראית העין שנראת כאינה מכסה ראשה..

הנושא הזה קיים אז והיום באותה מידה ומי שהתיר אז אין סיבה שלא יתיר גם היום..
ומעולם לא תלו האחרונים הקדמונים את היתרם רק בפאות העשויות מקש וגבבהה..

הפאות של היום היו שונות מאלו של פעם בדיוק כמו שחצאית וחולצה השתנו..

צריכים להסתכל בטעמי ההיתר ולראות האם זה שייך גם לזמנינו..

פאת לייס וטבעית אין בהם שום בעיה הלכתית אלא למגדר מלתא..
כי מי שמתיר אז לא חושש שהפאה נראת טבעית ממש כשער ללא כיסוי..

נבקש להגיב בהגדרות הלכתיות ולא להעתיק לי מכתבי פשקווילים..

לחץ כדי לכווץ...

פסקים של גדולי ישראל אינם פשקווילים ורבים מהם כתובים בספרי הלכה ושו"ת של גדו"י וגם מכתבים מגדו"י בכלל. ואם ראית את זה רק בפשקווילים כנראה שאינך מחפש בספרי הלכה.

 

[ש. הסופר]

פסקים של גדולי ישראל אינם פשקווילים ורבים מהם כתובים בספרי הלכה ושו"ת של גדו"י וגם מכתבים מגדו"י בכלל. ואם ראית את זה רק בפשקווילים כנראה שאינך מחפש בספרי הלכה.

לחץ כדי לכווץ...

מבין בתרי דבריו נראה שראה את הדברים במקורותיהם.
משום שדבריו מתאימים למקורות.
ומלבד זאת מימיי לא ראיתי פשקווילים להתיר פאות אלא רק להיפך.
וממילא רק את הנוטים לאיסור אפשר להאשים בהעתקת פשקווילים.
אם כי כמובן גם בהם יש את המעיינים (שנראה שגם מר מהם), והם יודעים שזו מחלוקת קדומה בפוסקים.

 

[מביט]

פסקים של גדולי ישראל אינם פשקווילים ורבים מהם כתובים בספרי הלכה ושו"ת של גדו"י וגם מכתבים מגדו"י בכלל. ואם ראית את זה רק בפשקווילים כנראה שאינך מחפש בספרי הלכה.

לחץ כדי לכווץ...

פסקים הנכתבים מתוך ספר מנומק בטעמיו ונימוקיו יש לו משקל הלכתי..

מכתב עם חתימות אין לו שום משמעות לשום עניין
אני יכול לייצר לך איזה מכתב שאתה חפץ אם כל חתימה אפשרית ברגע..

 

[תורת חסד]

פסקים הנכתבים מתוך ספר מנומק בטעמיו ונימוקיו יש לו משקל הלכתי..

מכתב עם חתימות אין לו שום משמעות לשום עניין
אני יכול לייצר לך איזה מכתב שאתה חפץ אם כל חתימה אפשרית ברגע..

לחץ כדי לכווץ...

כל גדולי ישראל מעולם נהגו לגלות את דעתם במכתבים לציבור, ויש להם משמעות גדולה וחשובה לפרסם דעת תורה, ואע"פ שאפשר לזייף, מ"מ במילתא דעבידא לגלויי כ"כ בקלות אם יזייפו חתימת רב בחייו, אין שום תועלת ולכן גם הזייפנים לא עושים כן, ואכן, מקרים בודדים שהיו, כבר ידועים לציבור. והנסיון לכלול מכתבים אלו בשם 'פשקוילים' הוא בגדר ליצנות ממש.

 

[תורת חסד]

מבין בתרי דבריו נראה שראה את הדברים במקורותיהם.
משום שדבריו מתאימים למקורות.
ומלבד זאת מימיי לא ראיתי פשקווילים להתיר פאות אלא רק להיפך.
וממילא רק את הנוטים לאיסור אפשר להאשים בהעתקת פשקווילים.
אם כי כמובן גם בהם יש את המעיינים (שנראה שגם מר מהם), והם יודעים שזו מחלוקת קדומה בפוסקים.

לחץ כדי לכווץ...

1) כולם יודעים שזו מחלוקת קדומה אבל בכמה נושאים בענין הפיאה אין מחלוקת קדומה רק התייחסות של פוסקי זמננו:
א) שאלה של תקרובת ע"ז.
ב) שאלה בפאות במראה טבעי שנראית כרווקה.
ג) שאלה של אל תטוש תורת אמך למי שאבותיהם נהגו איסור בזה.
ולא באתי לפתוח שוב נדונים אלו (אין לי זמן לציין מקורות ומי שרוצה יחפש וימצא בקלות) , רק להראות שלא הכל מסתכם במחלוקת הש"ג והב"ש .
2) איני יודע למה בדיוק אתם קוראים 'פשקווילים' , ומ"מ כבר כ' הרמב"ם (בהקדמה לשמונה פרקים) ושמע האמת ממי שאמרה. ובד"כ כל דבר יש לבחון לגופו ואם יתברר שהוא אמת נקבלו.

 

[תורת חסד]

כן נראה שאם מצינו לשון דומה במשמעות יותר נקיה ה"נ יש לנו לפרש כאן.

לחץ כדי לכווץ...

א) עוד יש להוסיף בענין הנ"ל, אם יש ראיה שראוי לאשה לצאת מקושטת מעובדא דאבא חלקיה -מד' הירושלמי, שם מובא מעשה זה בשינוי קצת ,ע' במהר"ץ חיות שם בתענית שכ' אעובדא הנ"ל דאבא חלקיה בזה"ל בירושלמי פ"ק דתענית ספרו ענין זה על חסידא דכפר אומי והרבה פעמים מצאנו עובדא אחת בשינוי השמות והזמנים ורבו מזה במדרשות ובאגדות. עכ"ל. וז"ל הירושלמי (תענית א,ד) אמרין ליה ולמה כד הווי את בטורא איתתך לבשה מאנין צאין (בגדים מאוסים) וכד את עליל מן טורא היא לבשה מאנין נקיין אמר לון כד דאנא הוי בטורא היא לבשה מאנין צאיין דלא יתן בר נש עינוי עלה וכד דאנא עליל מן טורא היא לבשה מאנין נקיין דלא ניתן עיני באיתא אוחרי אמרין ליה יאות את מצלייא ומתענייא. ע"כ.

וע"ש במראה הפנים שג"כ כ' כד' המהרצ"ח וז"ל אתחמי לרבנן חסידא דכפר אימי יצלי ומיטרא נחית וכו'. כעין הא גריס בבבלי פ"ג דף כג בעובדא דאבא חלקיה ובקצת תוספת דברים. עכ"ל. והמעיין שם יראה שהוא ממש אותו המעשה בשינוי קצת.

והנה לפ"ד הירושלמי לא יצאה אשתו מקושטת לקראתו כלל אלא שהחליפה בגדיה לבגדים נקיים כשהגיעה לביתה, ומ"ש כדי שלא יתן עיניו באשה אחרת היינו אם היתה לובשת הבגדים הצואים גם בבית. עוד למדנו מד' הירושלמי שמדת חסידות שהאשה תלבש בגדים מאוסים כשיוצאת לחוץ כדי שלא יסתכלו בה אחרים. (וכן שבבית תזהר ללבוש בגדים נקיים) שהרי שבחוהו רבנן תיכף לתשובתו זו, וא"ל שראוי הוא להתפלל על הגשם.

ואף לגירסת הבבלי דפליג בגופא דעובדא היכי הוה, מ"מ אין הכרח כלל לומר דפליגי לדינא ע"ד הירושלמי דהיינו שעכ"פ יש מדת חסידות שלא להתקשט בצאתה לחוץ (אמנם ללבוש בגדים כעורים במציאות בזמננו לא שייך מכמה טעמים וק"ל) והיינו דתמהו רבנן על מעשה אשתו שחסיד כמותו אין ראוי שתצא אשתו מקושטת בתכשיטין, וכמ"ש לעיל לא מצינו שחזרו בהם מסברתם זו, רק שא"ח לימד עליה זכות שנתכונה לש"ש.

ב) וע' בבן יהוידע (שם) שכ' ז"ל נַפְקָא דְּבִיתְהוּ לְאַפֵּיהּ כִּי מִקַּשְׁטָא. דרכם באותו זמן אף על פי שהנשים לובשים צעיף לא היו מכסים פניהם ולכן נראית מקושטת מצד הפנים והחכמים שידעו בה לא הסתכלו בה חס ושלום אלא כך נזדמנה ראייתה לנגדם בעל כרחם וכאשר אמרו בגמרא (ירושלמי עבודה זרה א, ט) על רבן גמליאל כשראה ריבה אחת ובירך על ראייתה, ויתכן נפל הצעיף מעליה מכח איזה סיבה וראו אותה. עכ"ל. הרי שלפי דבריו יצאה עטופה בצעיף ולא היה קישוטה ניכר אלא מצד פניה וגם לפ"ז אין שום ראיה שראוי לאשה לצאת מקושטת בתכשיטים כשהם גלויים. וכ"ש לפמ"ש לעיל שי"ל שדעת חכמים לא היתה נוחה מזה שהרי תמהו עליה.

 

[מביט]

ב) שאלה בפאות במראה טבעי שנראית כרווקה.

לחץ כדי לכווץ...

זו היתה המחלוקת הקדומה..
זה אחד מטענות של הבאר שבע על השילטי גיבורים..

הש"ג שהתיר לא חש למה שנראית כשיערה ולכך אין הבדל באיזו רמה..
ולשיטת הש"ג ושאר הפוסקים אין כל בעיה בלייס שקוף בשיער טבעי של ממש..

 

[מביט]

כל גדולי ישראל מעולם נהגו לגלות את דעתם במכתבים לציבור,

לחץ כדי לכווץ...

רק בנושאים השקפתיים

בנושאים הלכתיים טרחו לכתוב ולפרט בשו"ת מסודר..
בוודאי שלא הסתפקו בלחתום על מכתב שאין להם מושג מה הנוסח כשיפורסם..

מ"מ במילתא דעבידא לגלויי כ"כ בקלות אם יזייפו חתימת רב בחייו, א

לחץ כדי לכווץ...

בהחלט כבר נתגלו מספר פעמים ובפרט בנושא הצניעות השונים..
רבנים רים שחתמו אמרו שהתכוונו לדברים אחרים לחלוטין..

 

[תורת חסד]

רק בנושאים השקפתיים

בנושאים הלכתיים טרחו לכתוב ולפרט בשו"ת מסודר..
בוודאי שלא הסתפקו בלחתום על מכתב שאין להם מושג מה הנוסח כשיפורסם..

בהחלט כבר נתגלו מספר פעמים ובפרט בנושא הצניעות השונים..
רבנים רים שחתמו אמרו שהתכוונו לדברים אחרים לחלוטין..

לחץ כדי לכווץ...

א) מ"ש 'רק בנושאים השקפתיים' - לא אמת. ואולי אתה אוחז שכל המכתבים בעניני צניעות הם 'השקפתיים' ולא הלכתיים כמ"ש כאן כמה פעמים.
ב) מ"ש שאין להם מושג וכו' - יוצא מדבריך שכל אותם המכתבים הרבים שחתמו עליהם גדו"י הם חתמו אע"פ שלא היה להם מושג מה הנוסח כשיפורסם. וזו הוצאת לעז חמורה על הרבנים שכביכול הם פתאים ונאיביים.
ג) לי ידוע על 2 מכתבים בלבד שנגלה השקר, הא'- מכתב נגד הגיור בצה"ל עם חתימת הגר"ש ואזנר זצ"ל והב' מכתב בענין כיסוי הראש מהגרמ"י ליפקוביץ זצ"ל ושם דוקא משנה אחרונה היתה שמטפחת עדיפה מפ"נ.

 

[תורת חסד]

מכיוון שמשום מה כל מי שמתנגד לפאות בעיניין צניעות יוצא לו גם שפאה זה ע"ז..
למרות שאין קשר בין הנושאים והם ב' סוגיות נפרדות..

זה מלמד הרבה על הגישה של האוסרים ובפרט למי שדרכם בכח ההיתר בכל שאר העיניינים ולפתע בעניין זה כח דאיסורא ללא מציאת פתח היתר בב' נושאים הללו..
וצע"ג.

לחץ כדי לכווץ...

א) דברים אלו הם בגדר ליצנות ותו לא. אף אחד לא אמר שפיאה זו ע"ז. אבל גדולי ישראל (כגון הגריש"א זצ"ל ויבלחט"א הגר"מ שטרנבוך ועוד) דנו בכובד ראש בשאלת חשש תקרובת ע"ז בפיאות המצויים בשוק היום והעלו שיש לחוש. וא"צ להאריך בדברים מפורסמים ומי שלא מכיר את הדברים שיחפש וימצא את האמת.

 

[ש. הסופר]

1) כולם יודעים שזו מחלוקת קדומה אבל בכמה נושאים בענין הפיאה אין מחלוקת קדומה רק התייחסות של פוסקי זמננו:
א) שאלה של תקרובת ע"ז.
ב) שאלה בפאות במראה טבעי שנראית כרווקה.
ג) שאלה של אל תטוש תורת אמך למי שאבותיהם נהגו איסור בזה.
ולא באתי לפתוח שוב נדונים אלו (אין לי זמן לציין מקורות ומי שרוצה יחפש וימצא בקלות) , רק להראות שלא הכל מסתכם במחלוקת הש"ג והב"ש .
2) איני יודע למה בדיוק אתם קוראים 'פשקווילים' , ומ"מ כבר כ' הרמב"ם (בהקדמה לשמונה פרקים) ושמע האמת ממי שאמרה. ובד"כ כל דבר יש לבחון לגופו ואם יתברר שהוא אמת נקבלו.

לחץ כדי לכווץ...

א) הנושא של תקרובת ע"ז לא אמור להיות קשור לנושא העקרוני של פאות. ואכן זה מחלוקת הגרי"ש אלישיב וכנגדו המשנה הלכות והרב בעלסקי, שטוענים שהמציאות לא הובנה נכון ואין שאלה של תקרובת, ואכמ"ל. וגם לחוששים לדעת הגרי"ש יש הכשרים.
ב) מכיוון שהבאר שבע העלה את הנושא של מראית העין, והמתירים לא חששו לכך, והם לא כתבו שאין טכנית מראית העין.
אזי ברור שדעתם הייתה שלא שייך בזה דין מראית העין, גם אם זה דומה. וכבר כ' באגרו"מ בפירוש שלא מצינו שחששו למראית העין בעשה.
ומלבד זאת ראה בפלתי (סי' פ"ז סק"ח) שלפי דבריו באופן שמצוי לתלות בהיתר אין איסור משום מראית העין.
וז"ל "[וא"כ] הרואה דם כנוס לא יתלה בדם דגים, רק [ב]דם בהמה ועוף, ולכך חששו. וכן חלב אשה לא שכיח שיכנוס כל כך חלב אשה לבשל בו, וא"כ שפיר יתלהו בחלב בהמה. משא"כ במקומו של רבי יוסי הגלילי שכיח היה לבשל עוף בחלב, ומהיכי תיתי יתלהו בבשר בהמה, ומה מראית עין איכא בזה, וזה נכון. וא"כ בחלב שקדים, דכיון דשכיח לבשל בחלב שקדים, ומוטעם למאוד, לא חששו למראית עין כלל, דמהיכי תיתי נתלה באיסור, ולא בהיתר."
ג) כל מי שטוען לבל תיטוש מוכרח לומר שהמתירים נהגו היתר בזה מאז ומעולם, כלומר מאז מתן תורה.
או לחילופין סברו שלא שייך אל תיטוש בזה משום שאין בכך שום עדיפות הלכתית. כשם שאין אל תיטוש במעבר מבתים של דקה לשל גסה...

 

[ש. הסופר]

כל גדולי ישראל מעולם נהגו לגלות את דעתם במכתבים לציבור, ויש להם משמעות גדולה וחשובה לפרסם דעת תורה, ואע"פ שאפשר לזייף, מ"מ במילתא דעבידא לגלויי כ"כ בקלות אם יזייפו חתימת רב בחייו, אין שום תועלת ולכן גם הזייפנים לא עושים כן, ואכן, מקרים בודדים שהיו, כבר ידועים לציבור. והנסיון לכלול מכתבים אלו בשם 'פשקוילים' הוא בגדר ליצנות ממש.

לחץ כדי לכווץ...

לצערי אני יודע על שינויי לשון במכתבים לאחר החתמת הרבנים.
אמנם לא על זיוף מאפס, אבל כן על שינוי משמעות ופוקוס של המכתב ביותר הנושא אחד.
אגב, בעבר כשבאתי לדון עם רב על מכתב בחתימתו הוא שאל אותי "מה? מהמכתב משמע שזה חיוב מעיקר הדין?!"
אמרתי לו "כן, הרב יכול לראות את המכתב תלוי כאן מחוץ לביהמ"ד"...
התברר שהוא עצמו סבור שיש מקום לומר שעדיף מבחינת הנהגה ציבורית שינהגו לפי המכתב, אבל אין שום חיוב בזה.

 

[תורת חסד]

אין שום הבדל מבחינה הלכתית בין פאות של פעם לשל היום..

יש נושא הלכתי קדמון האם כיסוי שער בשער הוי כיסוי..

והאם יש בעיה של מראית העין שנראת כאינה מכסה ראשה..

הנושא הזה קיים אז והיום באותה מידה ומי שהתיר אז אין סיבה שלא יתיר גם היום..
ומעולם לא תלו האחרונים הקדמונים את היתרם רק בפאות העשויות מקש וגבבהה..

הפאות של היום היו שונות מאלו של פעם בדיוק כמו שחצאית וחולצה השתנו..

צריכים להסתכל בטעמי ההיתר ולראות האם זה שייך גם לזמנינו..

פאת לייס וטבעית אין בהם שום בעיה הלכתית אלא למגדר מלתא..
כי מי שמתיר אז לא חושש שהפאה נראת טבעית ממש כשער ללא כיסוי..

נבקש להגיב בהגדרות הלכתיות ולא להעתיק לי מכתבי פשקווילים..

לחץ כדי לכווץ...

אתה אומר שאין הבדל ואילו גדו"י חולקים עליך לדוגמא :



ד' הגרי"ש אלישיב זצ"ל-

אתה יכול להגיד שאלו 'פשקווילים' והרואה ישפוט עם מי הצדק.
ויש הסרטה של הגר"ח קנייבסקי זצ"ל שאמר על פיאה יחסית ישנה שכגון זה שנראית כמו בחורה אסור.
וידועים ד' הגר"ד סגל בשם רבו הגרש"ז שכבר בזמנו היה זועק במרה על מראה הפיאות בזמננו. ועוד ועוד.

 

[תורת חסד]

לצערי אני יודע על שינויי לשון במכתבים לאחר החתמת הרבנים.
אמנם לא על זיוף מאפס, אבל כן על שינוי משמעות ופוקוס של המכתב ביותר הנושא אחד.
אגב, בעבר כשבאתי לדון עם רב על מכתב בחתימתו הוא שאל אותי "מה? מהמכתב משמע שזה חיוב מעיקר הדין?!"
אמרתי לו "כן, הרב יכול לראות את המכתב תלוי כאן מחוץ לביהמ"ד"...
התברר שהוא עצמו סבור שיש מקום לומר שעדיף מבחינת הנהגה ציבורית שינהגו לפי המכתב, אבל אין שום חיוב בזה.

לחץ כדי לכווץ...

כמה מקרים בודדים כאלו אתם מכירים? ומאידך כמה מכתבים רבים חתומים ע"י גדו"י פורסמו?

 

[ש. הסופר]

אתה אומר שאין הבדל ואילו גדו"י חולקים עליך לדוגמא :



ד' הגרי"ש אלישיב זצ"ל-

אתה יכול להגיד שאלו 'פשקווילים' והרואה ישפוט עם מי הצדק.
ויש הסרטה של הגר"ח קנייבסקי זצ"ל שאמר על פיאה יחסית ישנה שכגון זה שנראית כמו בחורה אסור.
וידועים ד' הגר"ד סגל בשם רבו הגרש"ז שכבר בזמנו היה זועק במרה על מראה הפיאות בזמננו. ועוד ועוד.

לחץ כדי לכווץ...

ראה אגרו"מ יו"ד ב' י"ב
שם זו תשובה מנומקת עם ראיות מש"ס ופוסקים, ולא מכתב שמי יודע איזה עריכה הוא עבר לפני פרסומו.