• דִּרְשׁוּ ה׳ בְּהִמָּצְאוֹ
    עשרת ימי תשובה
    פורום אוצר התורה

למה זה תשאל לשמי?

משתמש רגיל
gemgemgem
הודעות
187
תודות
613
נקודות
92
בשו"ת 'תשובה מאהבה' לר"א פלקלס, גדול תלמידי הנו"ב מובאת תשובה מאת רבו, כשבראש התשובה מופיע התאריך י' אב תק"ס.
ואנכי עומד משתומם נבהל, כי שנת פטירת רבינו הנו"ב היא תקנ"ג, והכיצד זה דשבע שנים לאחר פטירתו נכתבה תשובה בכת"י?!
למרבה הצער. שו"ת 'תשובה מאהבה' לא נדפס מחדש במהדורה מתוקנת, ולמרות שנדפס משהו כמו 7-8 פעמים, כולם מהדורות צילום, ולא מצאתי לאי מי שעמד בזה.
נ.ב. בד"א, האם אין הגאון המחבר 'שווה' מספיק בכדי שזכרון אהרן, או שאר המכונים המוציאים כל ספר שו"ת עלום שם, יאותו לההדיר את ספרי שות"ו?

1785716055093.png
 
בשו"ת 'תשובה מאהבה' לר"א פלקלס, גדול תלמידי הנו"ב מובאת תשובה מאת רבו, כשבראש התשובה מופיע התאריך י' אב תק"ס.
ואנכי עומד משתומם נבהל, כי שנת פטירת רבינו הנו"ב היא תקנ"ג, והכיצד זה דשבע שנים לאחר פטירתו נכתבה תשובה בכת"י?!
למרבה הצער. שו"ת 'תשובה מאהבה' לא נדפס מחדש במהדורה מתוקנת, ולמרות שנדפס משהו כמו 7-8 פעמים, כולם מהדורות צילום, ולא מצאתי לאי מי שעמד בזה.
זהו ט"ס מצויה, ואולי היה הדבר בשנת תק"ם והתחלף להמדפיס ם' בס'.
נ.ב. בד"א, האם אין הגאון המחבר 'שווה' מספיק בכדי שזכרון אהרן, או שאר המכונים המוציאים כל ספר שו"ת עלום שם, יאותו לההדיר את ספרי שות"ו?
לצערינו זו לא סוגי' של 'שווה' אלא סוגייה של רווחיות, ואם לא מהדירים את הספר ככה"נ שאינו רווחי כ"כ...
 
נ.ב. בד"א, האם אין הגאון המחבר 'שווה' מספיק בכדי שזכרון אהרן, או שאר המכונים המוציאים כל ספר שו"ת עלום שם, יאותו לההדיר את ספרי שות"ו?
לכאו' הסיבה נעוצה בהשקפות מסוימות של רבינו המחבר זצוק"ל, שאינן מקובלות כ"כ ברוב חוגי ישראל (ולכן אין מהדיר שיסכים "להיכנס לראש" של המחבר, וההו"ל שמדפיסות לפי קילו יעדיפו להשחית טקסטים רווחיים יותר, כספרי מוסר וחסידות).
לצערינו זו לא סוגי' של 'שווה' אלא סוגייה של רווחיות, ואם לא מהדירים את הספר ככה"נ שאינו רווחי כ"כ...
יש מכונים רציניים שרווח אינו שיקול אצלם (למשל מכון ירושלים ומשנת רבי אהרן, ובמידה מסוימת גם אהבת שלום).
 
לכאו' הסיבה נעוצה בהשקפות מסוימות של רבינו המחבר זצוק"ל,
????, לא שמעתי בלתי היום על פקפוק כל שהוא ביראתו של המחבר זצוק"ל, ואדרבה, רבות מתשובותיו הנם אבני יסוד הלכתיים בנושאים שונים. כגון ענין פאה נכרית, וענין אמירת הפיוטים, ועוד.
אמנם, היה מחותנו של הר' ברוך ייטלס, בעל הגהות טעם המלך, אשר השקפותיו אינם מקובלות כ"כ, אך גם זה לא נהירא, והאמת אגיד שאני נבוך בענינו, כי לא מצאתי עד עתה טעם לכך, ואשמח למי שיאיר עיני בהאי ענינא על מה יצא הקצף.
 
יש מכונים רציניים שרווח אינו שיקול אצלם (למשל מכון ירושלים ומשנת רבי אהרן, ובמידה מסוימת גם אהבת שלום).
אה"נ, אך גם אלו מוצאים איזשהו טעם מיוחד בכל מה שהם מוציאים, ולא מספיק להם שהוא היה ת"ח או אפי' גם יר"ש.
הקריטוריונים הם תמיד או ראשונים או גדולי האחרונים וכאלה מפורסמים, אבא של.. / הרב של.., או כאלו שנודעו כפועלי ישועות וכדו', וכן ע"ז הדרך.
והיכן שמדובר בת"ח גרידא [כביכול], לא ימצאו בזה טעם אא"כ הוא רווחי להם [ובד"כ גם אין סיבה שמי שלא עומד בקריטוריונים הללו יהיה רווחי].
 
הקריטוריונים הם תמיד או ראשונים או גדולי האחרונים וכאלה מפורסמים, אבא של.. / הרב של.., או כאלו שנודעו כפועלי ישועות וכדו', וכן ע"ז הדרך.
האומנם? למיטב זכרוני, וחיפוש קצר באתר של מכון ירושלים יוודא זאת, שישנם רבים רבים מחברים עלומי שם, שאינני מפקפק בגדלותם, אך זכרם נשתכח מקרב הארץ, ובכ"ז ראו מכון ירושלים להו"ל את חדושם.
שלא לדבר ל זכרוןאהרן, שמוציאים כל דבר שזז, (מה הסיפור של קונטרס 'המקווה בריווג'ו?)
 
????, לא שמעתי בלתי היום על פקפוק כל שהוא ביראתו של המחבר זצוק"ל, ואדרבה, רבות מתשובותיו הנם אבני יסוד הלכתיים בנושאים שונים. כגון ענין פאה נכרית, וענין אמירת הפיוטים, ועוד.
אמנם, היה מחותנו של הר' ברוך ייטלס, בעל הגהות טעם המלך, אשר השקפותיו אינם מקובלות כ"כ, אך גם זה לא נהירא, והאמת אגיד שאני נבוך בענינו, כי לא מצאתי עד עתה טעם לכך, ואשמח למי שיאיר עיני בהאי ענינא על מה יצא הקצף.
היה מתנגד גדול מאד לתורת הקבלה ובפרט לזוה"ק..
 
האומנם? למיטב זכרוני, וחיפוש קצר באתר של מכון ירושלים יוודא זאת, שישנם רבים רבים מחברים עלומי שם, שאינני מפקפק בגדלותם, אך זכרם נשתכח מקרב הארץ, ובכ"ז ראו מכון ירושלים להו"ל את חדושם.
שלא לדבר ל זכרוןאהרן, שמוציאים כל דבר שזז,
לכל יש סיבה...
(מה הסיפור של קונטרס 'המקווה בריווג'ו?)
אחד מן המקומות הראשונים בדורות עברו, שנכתב פולמוס סביב ענין 'מים שאובים' ובהגדרתם.
 
כמובן... תמיד ישנן צאצאים שמוכנים להעמיד סכומים אדירים, אך אכתי אינו מחוור כה"צ סדרי העדיפיות של המכונים.
אחד מן המקומות הראשונים בדורות עברו, שנכתב פולמוס סביב ענין 'מים שאובים' ובהגדרתם.
את הסיפור אני מכיר... כוונתי לומר שחוץ מהיסטוריה אין בזה שום דבר, משום שהרבנים המתכתבים אינם כאלו שהתקבלו בקרב כלל ישראל, כך שלא תוכל להוציא מזה כלום.
היה מתנגד גדול מאד לתורת הקבלה ובפרט לזוה"ק..
פשוט לא נכון!. הוא מצטט מהזהר בכ"מ, ובמפורש הוא כותב שאין ספק שמקורו טהור, אך הוסיפו עליו מכל מיני מקומות, שזוהי בדיוק טענת היעב"ץ. ולא שמענו שנמנעו מלהדפיס את ספרי היעב"ץ.
 
נ.ב. בד"א, האם אין הגאון המחבר 'שווה' מספיק בכדי שזכרון אהרן, או שאר המכונים המוציאים כל ספר שו"ת עלום שם, יאותו לההדיר את ספרי שות"ו?
בלת"ק. כמדומה שזכרון אהרן עוד לא הגיעו לדורות המאוחרים האלו, הם עדיין עוסקים בהוצאת השו"תים של לפני כ-250 שנה.
 
את הסיפור אני מכיר... כוונתי לומר שחוץ מהיסטוריה אין בזה שום דבר, משום שהרבנים המתכתבים אינם כאלו שהתקבלו בקרב כלל ישראל, כך שלא תוכל להוציא מזה כלום.
לא מדויק, הזכירו את דבריהם וצדדיהם גדולי הפוסקים, וגם בימינו אנו, הגם אם דבריהם לא בהכרח נפסקו להלכה.
פשוט לא נכון!. הוא מצטט מהזהר בכ"מ, ובמפורש הוא כותב שאין ספק שמקורו טהור, אך הוסיפו עליו מכל מיני מקומות, שזוהי בדיוק טענת היעב"ץ. ולא שמענו שנמנעו מלהדפיס את ספרי היעב"ץ.
עקרונית נכון, אך היה יותר קיצוני מהיעב"ץ,
והא לך מש"כ על הגזירה שלא להביא ספרי קבלה וז"ל [ח"א סכ"ו]
תק"ס וזה לשוני שם באו ונחזיק טובה וחינות לשני מלכים גדולי /גדולי'/ אדירי' אדוננו המשובח המנוח הקיסר יאזעף השני ואדוננו המהולל הקיסר פראנץ השני אשר צפו והביטו בחכמתם הנפלאה, רבות רעות ושבושי דעות תסתעפנה מחלומות והבלים המקובלים, והמה לנזקי בני האדם נזקי הגופות ונזקי הנפשות, ופקדו באזהרה גדולה שלא להביא ספרי קבלה בכל מדינות מלכותם הפקודה הראשונה העכסט האף דעקרעט פאם ב' נאוועמבר /שבע מאות שמונים וחמש/ למספרם והשני פאם ז' יוני /שבע מאות תשעים וארבע/ למספרם והארכתי שמה בדברים נכונים, וכעת לקצר אני צריך כי טרדותי רבו למעלה ראש וכל מה שכתבתי הוא לפי דעתי העני' על דרך אמת לכל ההולך ישר והליכתי למרחץ טיפליץ בעבור חסרון בריאתי זה הדבר אשר עכבני והתמהמתי ואחר עד עתה להשיב, הכ"ד ידידו החפץ בכבודו ומשתחוה ארצה, הק' אלעזר פלעקלס.
 
אכן כן, וכבר הספקתי לעיין בזה.
לעה"ד עשו שם עבודה טובה, אך לא מספקת, ואבאר. עיקר החדוש בהוצאה הוא ההדר והפאר, באותיות חדשות וכו' כלש' הרעק"א הידוע, אך התאגזהתי לראות שתחת ולשאת ולתת בד' המחבר עצמו, כפי שיש בשותים אחרים, מאד 'מרחו' את הספר, ולמשל יש 17 פרקי מבוא על המחבר עצמו, דבר שבעיני מוגזם, אך לא אלין עליהם, מאחר שזה מה שזכרון אהרן ודומיו עושים.
שורה סופית-עבודה יפה מאד, אם כי היה אפשר לעשות עבודה טובה יותר.
 

חברים מקוונים לאחרונה

משתמשים שצופים באשכול הזה

חזור
חלק עליון