הנודע ביהודה כתב תשובה לאחר מותו?! (1 צופה)

[למה זה תשאל לשמי?]

בשו"ת 'תשובה מאהבה' לר"א פלקלס, גדול תלמידי הנו"ב מובאת תשובה מאת רבו, כשבראש התשובה מופיע התאריך י' אב תק"ס.
ואנכי עומד משתומם נבהל, כי שנת פטירת רבינו הנו"ב היא תקנ"ג, והכיצד זה דשבע שנים לאחר פטירתו נכתבה תשובה בכת"י?!
למרבה הצער. שו"ת 'תשובה מאהבה' לא נדפס מחדש במהדורה מתוקנת, ולמרות שנדפס משהו כמו 7-8 פעמים, כולם מהדורות צילום, ולא מצאתי לאי מי שעמד בזה.
נ.ב. בד"א, האם אין הגאון המחבר 'שווה' מספיק בכדי שזכרון אהרן, או שאר המכונים המוציאים כל ספר שו"ת עלום שם, יאותו לההדיר את ספרי שות"ו?

 

[יראת ה' היא חכמה]

בשו"ת 'תשובה מאהבה' לר"א פלקלס, גדול תלמידי הנו"ב מובאת תשובה מאת רבו, כשבראש התשובה מופיע התאריך י' אב תק"ס.
ואנכי עומד משתומם נבהל, כי שנת פטירת רבינו הנו"ב היא תקנ"ג, והכיצד זה דשבע שנים לאחר פטירתו נכתבה תשובה בכת"י?!
למרבה הצער. שו"ת 'תשובה מאהבה' לא נדפס מחדש במהדורה מתוקנת, ולמרות שנדפס משהו כמו 7-8 פעמים, כולם מהדורות צילום, ולא מצאתי לאי מי שעמד בזה.

לחץ כדי לכווץ...

זהו ט"ס מצויה, ואולי היה הדבר בשנת תק"ם והתחלף להמדפיס ם' בס'.

נ.ב. בד"א, האם אין הגאון המחבר 'שווה' מספיק בכדי שזכרון אהרן, או שאר המכונים המוציאים כל ספר שו"ת עלום שם, יאותו לההדיר את ספרי שות"ו?

לחץ כדי לכווץ...

לצערינו זו לא סוגי' של 'שווה' אלא סוגייה של רווחיות, ואם לא מהדירים את הספר ככה"נ שאינו רווחי כ"כ...

 

[למה זה תשאל לשמי?]

זהו ט"ס מצויה, ואולי היה הדבר בשנת תק"ם והתחלף להמדפיס ם' בס'.

לחץ כדי לכווץ...

אכן, כך נמצא בדפו"ר.

 

[חד מבתראי]

נ.ב. בד"א, האם אין הגאון המחבר 'שווה' מספיק בכדי שזכרון אהרן, או שאר המכונים המוציאים כל ספר שו"ת עלום שם, יאותו לההדיר את ספרי שות"ו?

לחץ כדי לכווץ...

הם כבר הגיעו לרבנים אחרים (באירופה) מדורו?

 

[מכנדבי]

נ.ב. בד"א, האם אין הגאון המחבר 'שווה' מספיק בכדי שזכרון אהרן, או שאר המכונים המוציאים כל ספר שו"ת עלום שם, יאותו לההדיר את ספרי שות"ו?

לחץ כדי לכווץ...

לכאו' הסיבה נעוצה בהשקפות מסוימות של רבינו המחבר זצוק"ל, שאינן מקובלות כ"כ ברוב חוגי ישראל (ולכן אין מהדיר שיסכים "להיכנס לראש" של המחבר, וההו"ל שמדפיסות לפי קילו יעדיפו להשחית טקסטים רווחיים יותר, כספרי מוסר וחסידות).

לצערינו זו לא סוגי' של 'שווה' אלא סוגייה של רווחיות, ואם לא מהדירים את הספר ככה"נ שאינו רווחי כ"כ...

לחץ כדי לכווץ...

יש מכונים רציניים שרווח אינו שיקול אצלם (למשל מכון ירושלים ומשנת רבי אהרן, ובמידה מסוימת גם אהבת שלום).

 

[למה זה תשאל לשמי?]

לכאו' הסיבה נעוצה בהשקפות מסוימות של רבינו המחבר זצוק"ל,

לחץ כדי לכווץ...

????, לא שמעתי בלתי היום על פקפוק כל שהוא ביראתו של המחבר זצוק"ל, ואדרבה, רבות מתשובותיו הנם אבני יסוד הלכתיים בנושאים שונים. כגון ענין פאה נכרית, וענין אמירת הפיוטים, ועוד.
אמנם, היה מחותנו של הר' ברוך ייטלס, בעל הגהות טעם המלך, אשר השקפותיו אינם מקובלות כ"כ, אך גם זה לא נהירא, והאמת אגיד שאני נבוך בענינו, כי לא מצאתי עד עתה טעם לכך, ואשמח למי שיאיר עיני בהאי ענינא על מה יצא הקצף.

 

[יראת ה' היא חכמה]

יש מכונים רציניים שרווח אינו שיקול אצלם (למשל מכון ירושלים ומשנת רבי אהרן, ובמידה מסוימת גם אהבת שלום).

לחץ כדי לכווץ...

אה"נ, אך גם אלו מוצאים איזשהו טעם מיוחד בכל מה שהם מוציאים, ולא מספיק להם שהוא היה ת"ח או אפי' גם יר"ש.
הקריטוריונים הם תמיד או ראשונים או גדולי האחרונים וכאלה מפורסמים, אבא של.. / הרב של.., או כאלו שנודעו כפועלי ישועות וכדו', וכן ע"ז הדרך.
והיכן שמדובר בת"ח גרידא [כביכול], לא ימצאו בזה טעם אא"כ הוא רווחי להם [ובד"כ גם אין סיבה שמי שלא עומד בקריטוריונים הללו יהיה רווחי].

 

[למה זה תשאל לשמי?]

הקריטוריונים הם תמיד או ראשונים או גדולי האחרונים וכאלה מפורסמים, אבא של.. / הרב של.., או כאלו שנודעו כפועלי ישועות וכדו', וכן ע"ז הדרך.

לחץ כדי לכווץ...

האומנם? למיטב זכרוני, וחיפוש קצר באתר של מכון ירושלים יוודא זאת, שישנם רבים רבים מחברים עלומי שם, שאינני מפקפק בגדלותם, אך זכרם נשתכח מקרב הארץ, ובכ"ז ראו מכון ירושלים להו"ל את חדושם.
שלא לדבר ל זכרוןאהרן, שמוציאים כל דבר שזז, (מה הסיפור של קונטרס 'המקווה בריווג'ו?)

 

[יראת ה' היא חכמה]

????, לא שמעתי בלתי היום על פקפוק כל שהוא ביראתו של המחבר זצוק"ל, ואדרבה, רבות מתשובותיו הנם אבני יסוד הלכתיים בנושאים שונים. כגון ענין פאה נכרית, וענין אמירת הפיוטים, ועוד.
אמנם, היה מחותנו של הר' ברוך ייטלס, בעל הגהות טעם המלך, אשר השקפותיו אינם מקובלות כ"כ, אך גם זה לא נהירא, והאמת אגיד שאני נבוך בענינו, כי לא מצאתי עד עתה טעם לכך, ואשמח למי שיאיר עיני בהאי ענינא על מה יצא הקצף.

לחץ כדי לכווץ...

היה מתנגד גדול מאד לתורת הקבלה ובפרט לזוה"ק..

 

[יראת ה' היא חכמה]

האומנם? למיטב זכרוני, וחיפוש קצר באתר של מכון ירושלים יוודא זאת, שישנם רבים רבים מחברים עלומי שם, שאינני מפקפק בגדלותם, אך זכרם נשתכח מקרב הארץ, ובכ"ז ראו מכון ירושלים להו"ל את חדושם.
שלא לדבר ל זכרוןאהרן, שמוציאים כל דבר שזז,

לחץ כדי לכווץ...

לכל יש סיבה...

(מה הסיפור של קונטרס 'המקווה בריווג'ו?)

לחץ כדי לכווץ...

אחד מן המקומות הראשונים בדורות עברו, שנכתב פולמוס סביב ענין 'מים שאובים' ובהגדרתם.

 

[למה זה תשאל לשמי?]

לכל יש סיבה...

לחץ כדי לכווץ...

כמובן... תמיד ישנן צאצאים שמוכנים להעמיד סכומים אדירים, אך אכתי אינו מחוור כה"צ סדרי העדיפיות של המכונים.

אחד מן המקומות הראשונים בדורות עברו, שנכתב פולמוס סביב ענין 'מים שאובים' ובהגדרתם.

לחץ כדי לכווץ...

את הסיפור אני מכיר... כוונתי לומר שחוץ מהיסטוריה אין בזה שום דבר, משום שהרבנים המתכתבים אינם כאלו שהתקבלו בקרב כלל ישראל, כך שלא תוכל להוציא מזה כלום.

היה מתנגד גדול מאד לתורת הקבלה ובפרט לזוה"ק..

לחץ כדי לכווץ...

פשוט לא נכון!. הוא מצטט מהזהר בכ"מ, ובמפורש הוא כותב שאין ספק שמקורו טהור, אך הוסיפו עליו מכל מיני מקומות, שזוהי בדיוק טענת היעב"ץ. ולא שמענו שנמנעו מלהדפיס את ספרי היעב"ץ.

 

[יאשע בער]

נ.ב. בד"א, האם אין הגאון המחבר 'שווה' מספיק בכדי שזכרון אהרן, או שאר המכונים המוציאים כל ספר שו"ת עלום שם, יאותו לההדיר את ספרי שות"ו?

לחץ כדי לכווץ...

בלת"ק. כמדומה שזכרון אהרן עוד לא הגיעו לדורות המאוחרים האלו, הם עדיין עוסקים בהוצאת השו"תים של לפני כ-250 שנה.

 

[יראת ה' היא חכמה]

את הסיפור אני מכיר... כוונתי לומר שחוץ מהיסטוריה אין בזה שום דבר, משום שהרבנים המתכתבים אינם כאלו שהתקבלו בקרב כלל ישראל, כך שלא תוכל להוציא מזה כלום.

לחץ כדי לכווץ...

לא מדויק, הזכירו את דבריהם וצדדיהם גדולי הפוסקים, וגם בימינו אנו, הגם אם דבריהם לא בהכרח נפסקו להלכה.

פשוט לא נכון!. הוא מצטט מהזהר בכ"מ, ובמפורש הוא כותב שאין ספק שמקורו טהור, אך הוסיפו עליו מכל מיני מקומות, שזוהי בדיוק טענת היעב"ץ. ולא שמענו שנמנעו מלהדפיס את ספרי היעב"ץ.

לחץ כדי לכווץ...

עקרונית נכון, אך היה יותר קיצוני מהיעב"ץ,
והא לך מש"כ על הגזירה שלא להביא ספרי קבלה וז"ל [ח"א סכ"ו]
תק"ס וזה לשוני שם באו ונחזיק טובה וחינות לשני מלכים גדולי /גדולי'/ אדירי' אדוננו המשובח המנוח הקיסר יאזעף השני ואדוננו המהולל הקיסר פראנץ השני אשר צפו והביטו בחכמתם הנפלאה, רבות רעות ושבושי דעות תסתעפנה מחלומות והבלים המקובלים, והמה לנזקי בני האדם נזקי הגופות ונזקי הנפשות, ופקדו באזהרה גדולה שלא להביא ספרי קבלה בכל מדינות מלכותם הפקודה הראשונה העכסט האף דעקרעט פאם ב' נאוועמבר /שבע מאות שמונים וחמש/ למספרם והשני פאם ז' יוני /שבע מאות תשעים וארבע/ למספרם והארכתי שמה בדברים נכונים, וכעת לקצר אני צריך כי טרדותי רבו למעלה ראש וכל מה שכתבתי הוא לפי דעתי העני' על דרך אמת לכל ההולך ישר והליכתי למרחץ טיפליץ בעבור חסרון בריאתי זה הדבר אשר עכבני והתמהמתי ואחר עד עתה להשיב, הכ"ד ידידו החפץ בכבודו ומשתחוה ארצה, הק' אלעזר פלעקלס.

 

[מכנדבי]

@למה זה תשאל לשמי?
משאלתך התמלאה!

חיבורים וספרים חדשים שיצאו לאור | אוצר הספרים

forum-otzar-hatorah.co.il

 

[נהנה מקושיא טובה]

@למה זה תשאל לשמי?
משאלתך התמלאה!

חיבורים וספרים חדשים שיצאו לאור | אוצר הספרים

forum-otzar-hatorah.co.il

לחץ כדי לכווץ...

האם תיקנו שם מה שכתוב שהתשובה הוא משנת תק''ס?
או העירו שם משהו בענין?

 

[למה זה תשאל לשמי?]

@למה זה תשאל לשמי?
משאלתך התמלאה!

חיבורים וספרים חדשים שיצאו לאור | אוצר הספרים

forum-otzar-hatorah.co.il

לחץ כדי לכווץ...

אכן כן, וכבר הספקתי לעיין בזה.
לעה"ד עשו שם עבודה טובה, אך לא מספקת, ואבאר. עיקר החדוש בהוצאה הוא ההדר והפאר, באותיות חדשות וכו' כלש' הרעק"א הידוע, אך התאגזהתי לראות שתחת ולשאת ולתת בד' המחבר עצמו, כפי שיש בשותים אחרים, מאד 'מרחו' את הספר, ולמשל יש 17 פרקי מבוא על המחבר עצמו, דבר שבעיני מוגזם, אך לא אלין עליהם, מאחר שזה מה שזכרון אהרן ודומיו עושים.
שורה סופית-עבודה יפה מאד, אם כי היה אפשר לעשות עבודה טובה יותר.

 

[נהנה מקושיא טובה]

אכן כן, וכבר הספקתי לעיין בזה.

האם תיקנו שם מה שכתוב שהתשובה הוא משנת תק''ס?
או העירו שם משהו בענין?

לחץ כדי לכווץ...

לחץ כדי לכווץ...