ראה פשט חדש והפוך מהמקובל במה שהחסידה עושה חסד עם חברותיה

[אברך מישיבת מיר]

והחסידה וגו' (יד, יח) - בגמ' (חולין סג.) איתא אמר רב יהודה למה נקרא שמה חסידה שעושה חסידות עם חברותיה, ע"כ.
פשט חדש מעניין ומפתיע הובא בצמח צדק להרה"ק מלובאויטש לבאר מהו 'החסד' שעושה החסידה, והוא בדיוק הפוך מהפשט הפשוט.
וכך כתב הרה"ק בעל הצמח צדק בשער המילואים (חלק ד סי' ו) בתו"ד: וצער לי מן העדר שלום אצלם וכו' וגם מבואר בספר חסידים (סי' י) הסיד נקרא ע"ש והחסידה שתרגם אונקלוס וחוריתא יחורו לשון בושת, מה שמביישין אותו ומלבינין פניו והוא כחרש לא ישמע וכו' ע"ש. וא"כ הזה הוא החסידות לבייש אחרים ולעשותם חסידים וחוורים עכל"ק.

עוד עי' בתורה תמימה (ויקרא יא) שהביא בזה עוד פרושים:
א. בראב"ע פי' שנקראת חסידה ע"ש שמפזרת דרכיה, וכנראה מפרש חסידה מלשון חסד הוא בפ' עריות (פ' אחרי) שענינו גנות ופריצות.
ב. - בס' אדרת אליהו להגר"א בפ' ראה הביא דרשה למה נקראת חסידה מפני שטובלת אחר שימושה, ובודאי ידע מקור לזה. ובס' חמדת הימים הביא דבר זה בשם מדרש.

 

[אור יהל]

פשט חדש מעניין ומפתיע הובא בצמח צדק להרה"ק מלובאויטש לבאר מהו 'החסד' שעושה החסידה, והוא בדיוק הפוך מהפשט הפשוט.

לחץ כדי לכווץ...

לכאורה אין משמעות בדבריו (ולא במקור בספר חסידים) שהחסידה מביישת את חברותיה.
אלא שיסוד השם 'חסיד' הוא על שם שמלבינים את פניו,
ועל שם זה נקראת גם החסידה (שעושה חסד עם חברותיה) - חוריתא.
והצ"צ בא בתוכחת מוסר לאלו הנוהגים בהיפך מדרך החסידות, היינו שמביישים אחרים ועושים אותם חוורים.