ימחל לי הרה"ג
@תורת חסד שגדול הדור הוא, וחלקתי עליו. וברצינות, האדם היחיד שאני חולק עליו עד כה למיטב ידיעתי הוא אתה בעצמך. חוץ מכל מיני מימרות וציטטות מעורפלות לא הבאתי לי מקור מפורש אחד!! שבו כותב אחד מהפוסקים המפורסמים כי בידו לקבוע מהי 'דת יהודית', לכשתביא אחד כזה, נדבר
א)
גדולי דורנו פסקו שכל הוראות בי"ד משמר התורה יש להן תוקף של דת יהודית:
מכתב הגריש"א תשרי תשע"א (מובא בתחילת ס' הלבוש כהלכתו).
וכבר גליתי דעתי שהלכות צניעות שנתקנו ע"י ביה"ד משמר התורה שהוקם על ידי אינם סייגים או חומרות
אלא הן הן גופי תורה וכל הגורע מהם הרי זה עובר על דת יהודית ....
בברכת התורה
יוסף שלום אלישיב , א.ל שטיינמן , שמואל הלוי ואזנר.
ושם (בעמ' 406 מכתב י"ד)
כ' הגריש"א בזה"ל הננו מצטרפים לקריאה הנ"ל לחזק גדרי
הצניעות וכבר גלינו דעתינו לכל האמור בהוראות ביה"ד משמר התורה שהם בכלל דת יהודית . יוסף שלום אלישיב.
הרי שדעת הגריש"א הגראי"ל שטיינמן והגר"ש ואזנר שכל הוראות בי"ד משמה"ת הם בכלל דת יהודית.
ב) מי ראוי להורות הלכה
כ' בשו"ת משנה הלכות (חט"ו סי' קמא)
הנה לשון המאירי ז"ל ביומא דף כ"ו ע"א וז"ל בכמה מקומות ביארנו שראוי לאדם להזהר שלא לפרסם עצמו בהוראה אלא א"כ יודע בעצמו ושיהא אחרים מסכימים עליו שהיא ראוי לכך, ואין אדם ראוי לכך בשלימות ידיעה לבד, שכמה ראינו שידיעתם גדולה בתלמוד שאינם יודעים לכוין שמועה אחת להלכה ולמה שראוי להורות. וכמה מוחזקים בחדרי תורה וכשהוראה באה לידם אף הפתח אינם מוצאים. וכלל הדברים שאין אדם זוכה להוראה אלא בשתי דברים א' ידיעת התלמוד
וקבלתו (א"ה ר"ל קבלה מרבותיו), ושנייה לה שלימות הכח השכלי שבו לבחינת הדברים והבאתם למצרף להוציא דבר מתוך דבר, ועל שתיהם בכלל אמרו במס" סנהדרין גמיר וסביר.
האיר לן המאירי ז"ל נקודה נפלאה שאפשר שיש ת"ח שהוא גדול התורה ובקי בחדרי התורה וכשבאה לידם דבר הלכה אף הפתח אינם מוצאים, ואינם יודעים לכוין אפי' שמועה אחת
ולכן צריך למורה הוראה שיהא מפורסם ברבים שיש לו סייעתא דשמיא לענין פסק והוראה.
עוד כ' שם (חט"ז סי' סג)
ולכן התנאי להיות מורה הוראה שיקבל שמוש יותר מחכמי הדור שהם קבלו מרבותיהם וכל מה שא"א לברר מגדולי הדור וקבלה ילך בתר הכללים המבוארים לרבינו הרמ"א והב"י והש"ך והבאים אחריהם.
ג) אפי' מי שהגיע להוראה צריך לדעת את מקומו ביחס לגדולי הדור
כ' בשו"ת דברי חיים (אה"ע ח"א סימן נז)
אך ידעתי שהמורים בעוה"ר מרובים ומעט מגדולי דורינו הבקיאים באמת ולכן ודאי ימצא גדולים המכשירים. אך אני מצאתי מחויב בדבר לכתוב דעתי ואתם עשו הטוב בעיניכם ונא מאד שלא להטריחני יותר בפלפול כי אין העת אתי לפלפל במקום שאינו מוכרח. ומחמת שלפענ"ד הדבר ברור כאשר כתבתי לכן אל יטריחני
ואם ימצא גדולים שיתירו אינני ח"ו חולק על גדולי דורנו יהי' להם מה שלהם.
עוד כ' שם (יו"ד ח"א סי' מה)
הנה שמעתי אשר יש מהנדזין בדברי שאמרתי לפסול הבתי מקואות במרחץ אובין מחמת שנכשרו ע"י גדולים שלפנינו וכו'
אמרתי להתנצל עצמי שח"ו אין כוונתי לחלוק על גדולי הדור כי ידעתי מיעוט ערכי ועפר אני תחת כפות רגליהם.
ובשו"ת באר משה (ח"ב בהקדמה) כ'
מתחלה אני אומר שחלילה מלומר על רבותינו גדולי עולם וצדיקי יסוד עולם זצ"ל מדור שלפנינו שכולם שגו וטעו בהא מילתא "וכשגגה היוצאה מלפני השליט" נזדמן לכולם בדבר זה - חלילה לחשוב כן וכו', רחמנא שזיבן לן מהאי דעתא וכו' והיטב חרה לי על המערער המחבר ספר הנ"ל שכ"כ, ודימה בנפשו שאחר שכל גאוני עולם זכי"ע שגו בספריהם "ועשו כשגגה היוצאה מלפני השליט" - חלילה וחלילה, לא שגו - נבחר הוא להציל הדור הבא מטעות זה, ושרא ליה מרי'.
עוד כ' שם (ח"ו סי' מה)
ועכ"ז פלא שע"ז יהי' חל בכה"ג דין לש דבר שאינו מתכוין, מלאכה שאצל"ג, והולך לאיבוד ואולי כולי האי לא מחמרינן,
עכ"ז מיראי הוראה אני ורועד להקל בדבר שיצא מב' גדולי הוראה להחמיר
ובשו"ת משנה הלכות (ח"ח סי' קלג) כ'
ובאמת ידעתי כי דעת מרן הגאון ר' משה פיינשטיין שליט"א ג"כ לתקן עירובין כל כמה שאפשר ובפרט כי כבר הראיתי לדעת עוד טעמים להתירא ולדעת מרן החז"א ליכא רה"ר כלל בעירות בזה"ז כמ"ש ג"ז בספרי
וא"כ מי הם אשר בידם לחלוק על כל גדולי ישראל.
עוד כ' שם (חי"ט סי' שא)
וגם כי כבר שאל גם להגרש"ז (שליט"א) [זצוקלה"ה] בירושלים עיה"ק ועוד, ויש לו פסק דין בזה מגדולי הדור, הגאון ר' שלמה זלמן אויערבאך (שליט"א) [זצוקלה"ה], והגאון ר' משה פיינשטיין זצוקל"ה, במכתב ובעדות בנו הגאון מוה"ר דוד פיינשטיין שליט"א, וגם מהגאון מוה"ר ישראל פיעקארסקי (שליט"א) [זצוקל"ה],
וחס לי לחלוק על הני גדולי עולם אשר קטנם עבה ממתני,
ושם (חט"ו סי' קמא) כ'
ועיין בהסכמת הגאון הגדול ר' אלעזר מנחם מן שך שליט"א (זצ"ל) בהסכמה על ספר טבילת כלים מט"ז סיון תשל"ד שכתב וז"ל הנה אם כי אין לי חלק יד ושם בענינים הנוגעים למעשה בעניני איסור והיתר ואני טרוד תמיד בענינים הנלמדים בהישיבה הקדושה וכו' אבל אחרי ראותי וכו'
. זה דרכם של גדולי ישראל שחש שלא יסמכו עליו במה שמרגיש בעצמו שלא עברו די צרכו, ולא כאלו המתגאים ומגלים פנים בתורה שלא כהלכה.
וכ' הגר"ח קנייבסקי זצ"ל (דרך אמונה קונטרסים מכתבים ממרן זצ"ל (כרך ג))
באמת אין לנו לחלוק על גדולי הדור שמימיהם אנו שותים ועלינו לקבל הוראתם. עכ"ל.
ואם כך התבטאו גדולי ההוראה וצדיקי הדור מה יענו אברכים שלא הגיעו להוראה? ודו"ק.
