- הודעות
- 108
- תודות
- 270
- נקודות
- 50
זהה באמת קושיא גדולה ממה שמצינו כן בדברי הראשונים כדין הנ"ל,
בגמ' ב"ב קלז: מתנה ע"מ להחזיר לגבי אתרוג אם החזירו יצא ואם לאו לא יצא,
וברשב"ם אם לאו כגון שאכלו או מכרו וכו', והיינו שבמכירה הוא סותר את התנאי וממילא לא הוי שלו ולא יצא בזה.
ולכאו' צ"ב כנ"ל הרי עד כמה שימכור זה לא שלו ולא יחול המכר וממילא ישאר שלו ומדוע לא יצא יד"ח,
ובפשוטו אפ"ל שבכוונת הנותן הוא עצם מה שמעמיד למכירה כנגד דעתו, וא"כ ה"נ לעיל ודחוק.
ואולי יש לחלק בין מקום שמקדש ע"מ שלא יהיה שאר וכו' שאם יחולו הם יתבטלו כיון שהיה תנאי על המעשה שמחייבם שלא יחייבם,
וא"כ לעולם מעשה שמחייב תוצאה שנעשה בתנאי שלא יביא את התוצאה אכן התוצאה מתבטלת ולא מתחילה,
אבל כאן היה מתנה על תנאי וכעת הוא מוכר והמכר חל ויש סיבה צדדית שממילא מתבטל המכר.
א"כ כל כה"ג אמרי' שהמכר חל וממילא לא הוי שלו וממילא המכר מתבטל אבל לעולם זה חוזר לנותן,
ויל"ע עוד בזה.