• וּפְרֹשׂ עָלֵינוּ סֻכַּת שְׁלוֹמֶךָ
    ───   חג הסוכות   ───
    פורום אוצר התורה מאחל לחו״ר הפורום ולכל בית ישראל
    חג סוכות שמח! חג שמח
    שנזכה לשמחת החג, לסוכת שלום ולשנה של ברכה.

לעיתים רחוקות

משתמש רשום
gemgem
הודעות
42
תודות
139
נקודות
30
כשהייתי בחור היה ברמה מסוימת אוירה של פחד מימים נוראים, המבחן הברור של זה היה שבאמצע השנה, הצבור לא אהב לשיר שירים של ימים נוראים. וזה באמת החסרון כיון שע"י האוירה הזו מפספסים את המהות של החודש הזה שזה חודש של אהבה שלנו עם הקב"ה והפוך.
מאידך גיסא לתחושתי (אולי אני טועה) לבחורים היום אין להם פחד מאלול ושוב האינדקציה שלי לכך היתה בעיקר כיון שבתחילת תקופת הקורנה (זוכרים?) שהייתי פרק זמן ארוך מאוד במלונית יחד עם בחורים ממגון ישיבות והופתעתי לראות שבעונג שבת שרו שירי ימים נוראים תמידים כסדרם. וכאן מגיעה שאלתי מצד אחד נהנתי הנה סו"ס קלטו הצבור שאלול זה חודש של חיבור של נקיון שנותנים לנו צאנ'ס נוסף, אך מאידך גיסא אולי זה דוקא מגיע מקרירות וחוסר חיבור אמיתי לחודש, וא"כ שוב פספסנו את מהות החודש ואולי אף נשארנו קרחים מכאן ומכאן.
למעשה: מה האופן הנכון לגשת לאלול וכן כיצד להנגיש אותו לילדים - ע"י מיקוד בפחד ממה שעומדים לדון אותנו, או שמא באהבת ה' אותנו.
[ברור שאברך מבוגר יכול להחיל את שני הזוויות ואדרבה מעצימות הם אחד את השני, השאלה היא כיצד להנחיל לדור הצעיר שיותר קשה לו לתפוס את שתי הזוויות יחד].
 
כשהייתי בחור היה ברמה מסוימת אוירה של פחד מימים נוראים, המבחן הברור של זה היה שבאמצע השנה, הצבור לא אהב לשיר שירים של ימים נוראים. וזה באמת החסרון כיון שע"י האוירה הזו מפספסים את המהות של החודש הזה שזה חודש של אהבה שלנו עם הקב"ה והפוך.
מאידך גיסא לתחושתי (אולי אני טועה) לבחורים היום אין להם פחד מאלול ושוב האינדקציה שלי לכך היתה בעיקר כיון שבתחילת תקופת הקורנה (זוכרים?) שהייתי פרק זמן ארוך מאוד במלונית יחד עם בחורים ממגון ישיבות והופתעתי לראות שבעונג שבת שרו שירי ימים נוראים תמידים כסדרם. וכאן מגיעה שאלתי מצד אחד נהנתי הנה סו"ס קלטו הצבור שאלול זה חודש של חיבור של נקיון שנותנים לנו צאנ'ס נוסף, אך מאידך גיסא אולי זה דוקא מגיע מקרירות וחוסר חיבור אמיתי לחודש, וא"כ שוב פספסנו את מהות החודש ואולי אף נשארנו קרחים מכאן ומכאן.
למעשה: מה האופן הנכון לגשת לאלול וכן כיצד להנגיש אותו לילדים - ע"י מיקוד בפחד ממה שעומדים לדון אותנו, או שמא באהבת ה' אותנו.
[ברור שאברך מבוגר יכול להחיל את שני הזוויות ואדרבה מעצימות הם אחד את השני, השאלה היא כיצד להנחיל לדור הצעיר שיותר קשה לו לתפוס את שתי הזוויות יחד].
לענ"ד תלוי איזה גיל
גיל קטן, גן תחילת חידר, נראה לי פחד, כמובן משהו שהם יכולים לתפוס, לא ארי שאג,
גיל 9 עד סוף ישב"ק, אהבת ד', כי בגלאים אלו הפחד כבר יכול לגרום לנסיגה,
אח"כ כמדומני שאפשר לתפוס את הגילו ברעדה,
 
שמעתי פעם מאדם גדול, משפט נורא ועמוק..

אני לא מפחד מאלול!!! - אני מפחד מלפספס אותו!!!​
וזהו מסר חשוב מאד, הפחד צריך להיות מלפספס את הימים הנחמדים הללו, אין סוף אוצרות ומטמונים שיכולים אנו לקבל בימים הללו !!
ובעז"ה שאכן לא נפספס אותו...
 
שמעתי פעם מאדם גדול, משפט נורא ועמוק..

אני לא מפחד מאלול!!! - אני מפחד מלפספס אותו!!!​
וזהו מסר חשוב מאד, הפחד צריך להיות מלפספס את הימים הנחמדים הללו, אין סוף אוצרות ומטמונים שיכולים אנו לקבל בימים הללו !!
ובעז"ה שאכן לא נפספס אותו...
 
לענ"ד תלוי איזה גיל
גיל קטן, גן תחילת חידר, נראה לי פחד, כמובן משהו שהם יכולים לתפוס, לא ארי שאג,
גיל 9 עד סוף ישב"ק, אהבת ד', כי בגלאים אלו הפחד כבר יכול לגרום לנסיגה,
אח"כ כמדומני שאפשר לתפוס את הגילו ברעדה,
כוונתי על הימים הנוראים של תשרי
אבל לא על הימים הנחמדים ימי האלול
 
למעשה
באמת כמו שאמרת
מסיבה נוספת
אם יתחילו לחנך בקטנות לאהבה
היסודות יהיו מספיק חזקים
כדי שבעתיד היראה תיספג על קרקע יציבה
ויראה לא תיהפך לשנאת ה' אותנו ח''ו ...[ אולי קיצוני קצת ...
השאלה היא איך מנחילים על ימים נוראים [שאלול גם מושפע מהם ....מכאן תשובה ל..]
את אהבה מה אומרים לילדים למה זה אהבה ש....??
 
כי עדיף מאות מונים עולם שבו אתה נשפט כל שנה ושנה ומקבל עונש בעולם הזה,
מעולם ללא משפט שבו את החשבון אתה מקבל בסוף כשאתה מסולק מקרבת ד' בעולם בא לתמיד.
 
זה לא כ''כ נכון
כמו שהאריכו....
בדרך כלל ייסורים מגיעים על עוונות, אם לא שהם מאהבה בדרגות גבוהות מאוד.
ומלבד זאת, עזוב עולם הזה, עדיף להתחיל חשבון כל שנה מחדש מאשר חשבון מצטבר.
 
 

הדברים יפים אך חדשים ואולי טיפה מחודשים. כן התחדד לי ע''י שהפחד אינו בגלל דבר העתיד להיות, מחלה או מוות מסויימים, אלא מגורליות הרגע, מחשיבות היום לעתיד ולשנה שלנו, גם בלי להכניס פחד ממחלות ומוות, היום והשעה הזאת חשובים וקריטיים בשביל אין ספור דברים יקרים!

כמו ממש התרגשות - ויותר מזה - ממבחן ליש''ג או לעבור טסט או כל רגע דומה כזה בחיים, שהחשיבות והגורליות הם אלו שגורמות לתחושות האלו - המוכרות - אולי לזה חז''ל קראו פחד יראה אימה וכו' ?
אני חושב שזו הגדרה יותר מדוייקת.
 
למעשה: מה האופן הנכון לגשת לאלול וכן כיצד להנגיש אותו לילדים - ע"י מיקוד בפחד ממה שעומדים לדון אותנו, או שמא באהבת ה' אותנו. [ברור שאברך מבוגר יכול להחיל את שני הזוויות ואדרבה מעצימות הם אחד את השני, השאלה היא כיצד להנחיל לדור הצעיר שיותר קשה לו לתפוס את שתי הזוויות יחד].
בב"ח סי' תקפא הביא את פירוש המהרש"ל על דברי הטור שבראש השנה לובשים לבנים ושמחים כי בטוחים שהקב"ה יעשה לנו נס,
וז"ל הב"ח:
וכתב מהרש"ל (בביאורו לטור) ויש מקשין לפי זה ילבוש בגדים מרוקמים וצבעי ארגמן. ונ"ל דאם כן אין כאן הוכחה שבטוח בו יתברך כי שמא אינו מפחד מיום הדין כלל ואינו חש אבל כשלובש לבנים זוכר ביום המיתה
זאת אומרת ששני הזוויות חייבים ללכת יחד!
אי אפשר להנחיל תחושת אהבת ה' אמיתית מבלי שקולטים לעומק מהו הדין, מהו קטרוג ומהי עבירה
ועם כל זה ה' אוהב אותנו ואנו בטוחים בו שיעשה לנו נס!
זוהי אהבת ה'
תחושה סתמית של הכל בסדר וה' אוהב אותי, היא נכונה אבל חלולה וללא חיבור אמיתי.

וכך בדיוק רואים בזוה"ק (רעיא מהימנא פרשת אמור) שנהגו בקהילות החסידים לומר לפני התקיעות:
תחילה תיאור ארוך על הדין והמשפט, ועל הכוח שניתן למקטרג ביום הזה
[ואני לא מצטט כי הוא ארוך ומוכר לרבים, ואם יש מי שלא מכיר, זכות וחובה לעבור על הדברים הקדושים כהכנה לקראת ראש השנה]
ואחר כל התיאור על עומק הדין והעונשים וכו' מגיעה הפיסקא:
ואף על גב דקודשא ב"ה רחים ליה לדינא, כמה דאת אמר, כי אני יי' אוהב משפט. נצח רחימו דבנוי, לרחימו דדינא. ובשעתא דסנטירא קם למטען מלין עלייהו, פקיד למתקע בשופר, בגין לאתערא רחמי מתתא לעילא, בההוא שופר
אחרי שמבינים מהו הדין, ואיך הקב"ה אוהב משפט, מתחדדת ביותר ההבנה המיוחדת של 'נצח רחימו דבנוי לרחימו דדינא'.
 

חברים מקוונים לאחרונה

חזור
חלק עליון
✖ ❓