מה אמורים לגרום סיפורי השגחה פרטית (1 צופה)

[אם היו]

האם כשאני שומע סיפורי השגחה פרטית, עלי להאמין ולבטוח שכך יהיה אצלי, או רק להתעורר להתפלל על זה.

 

[שלום הלוי]

למה שיקרה גם אצלך?
צריך רק להשריש האמונה ש"יש מנהיג לבירה", הכל מחושב ולא קורה לבד.
מה יהיה איתך?
לא יודע.
מה שהמנהיג של העולם ירצה.

 

[מאפילה לאורה]

להתחזק ולהבין שכל דבר ודבר, הוא השגחה פרטית.

להבין שכל נשימה ונשימה היא השגחה פרטית, וכל פעולה ופעולה.

זה תהליך שבמשך כל החיים עלינו להכניסו ולהחדירו בעצמותינו יותר ויותר.

בעלוני השגחה פרטית, [עכ"פ אלו המשתדלים להביא סיפורים אמיתיים], יש תועלת של העלאת המודעות והצפת העניין, זה גורם לחשיבה נוספת ולהעמקה נוספת, שזהו דבר חיובי מאד.

בצורת הביטחון אם להאמין ש'זה יקרה גם אצלי' או להיפך, שמה שיקרה זה טוב, נחלקו ברבותינו, [אני שעפר תחת רגליהם, לא מצליח כ"כ להבין את הדרך הראשונה.]

 

[אם היו]

לא מצליח כ"כ להבין את הדרך הראשונה.]

לחץ כדי לכווץ...

ביטחון - דרוש הסבר

בעולם נהוג להסביר ביטחון, שבוטח בהשי"ת שוודאי יעשה לו רק טוב, ונשאלת השאילה על סמך מה? והרי לפעמים הקב"ה מחליט להעניש (שלא יקרה).

forum-otzar-hatorah.co.il

 

[יעקב 5]

כשלאדם יש נסיון הוא צריך לדעת שהקב"ה יכול להוציא אותו מזה גם בצורה שהוא לא חשה עליה, וכיון שהקב"ה הוא טוב אנחנו בוטחים בו שיעשה לנו רק טוב , ומה שה' יחליט זה הכי טוב לנו,
את ההרגשה שקב"ה יכול להפוך כל מקרה לטוב קל לנו לקבל ע"י הרבה דוגמאות של סיפורי ההשגחה הפרטית, שהם מלמדים אותנו גם על שאר הדברים שהם בהשגחה.

 

[בן פטורא]

לא דבר
אולי לכעוס ולהתמרמר על הטבעת המינוח הזה באופן שגוי

 

[אימתי]

האם כשאני שומע סיפורי השגחה פרטית, עלי להאמין ולבטוח שכך יהיה אצלי, או

לחץ כדי לכווץ...

או להבין שכך בדיוק זה גם אצלך - כבר!
השגחה פרטית אין פירושה רק הירוק בבנק - אלא ה' גם אחראי לשים לך את האדום בבנק,
וכמו שהשורה הירוקה בבנק מרגיעה ומשמחת - כשהאדם יודע שהשורה האדומה גם היא מושגחת, הוא הרבה יותר רגוע
בכל אופן לזה ולזה קוראים השגחה פרטית.

רק שאת הסיפורים הנעימים מספרים קבל עם ועדה, לעורר את הקווה אל ה', שיש בכוח היתלות הזו בה', להשפיע על האדם שפע וטובה מצד ה' ית',
במיוחד בזמנים קשים שאז הקיווי והיתלות והישענות על ה' - לפעמים הרבה יותר נגישה וקלה, שכן אין מוצא אחר, וה' הוא המוצא הכי מושך באותו זמן.

 

[א. ל.]

בעיקרון יש שתי גישות לנושא.
גישה אחת מקובלת מהגרי"ס שכן הנהיג שכל אחד יחשוב על דבר שבא לו עבור מה בא לו ורבים מרבותינו בעלי המוסר צועדים בדרך זו.
ודאי שהדרך הזו גורמת לחיזוק האמונה בבורא עולם (ושמעתי מאחד המשגיחים שבדור שזו הייתה כוונת הגרי"ס שיעשו זאת אנשים כדי שמתוך זה תתחזק אמונתם)
הגישה השניה היא שאיש בער לא יידע וכסיל לא יבין את זאת (שאיש בער לא יידע) וצריך להאמין אמונה כללית שהכל על פי חשבון ועבירה מביאה לעונש (שלא ידוע לנו מה הוא בדיוק - פרטים) ומצוה לשכר.
בעיקרון אחד המשגיחים שבדור אמר לי שכל אחד מה שהוא מרגיש שלא מפריע לו (והיינו שהגישה הראשונה יכולה להגביר את ההרגשה כי יש הבנה במהלכי שמים והגישה השניה מרחיקה מהאדם את האמונה)

 

[רבי]

בעיקרון יש שתי גישות לנושא.
גישה אחת מקובלת מהגרי"ס שכן הנהיג שכל אחד יחשוב על דבר שבא לו עבור מה בא לו ורבים מרבותינו בעלי המוסר צועדים בדרך זו.
ודאי שהדרך הזו גורמת לחיזוק האמונה בבורא עולם (ושמעתי מאחד המשגיחים שבדור שזו הייתה כוונת הגרי"ס שיעשו זאת אנשים כדי שמתוך זה תתחזק אמונתם)
הגישה השניה היא שאיש בער לא יידע וכסיל לא יבין את זאת (שאיש בער לא יידע) וצריך להאמין אמונה כללית שהכל על פי חשבון ועבירה מביאה לעונש (שלא ידוע לנו מה הוא בדיוק - פרטים) ומצוה לשכר.
בעיקרון אחד המשגיחים שבדור אמר לי שכל אחד מה שהוא מרגיש שלא מפריע לו (והיינו שהגישה הראשונה יכולה להגביר את ההרגשה כי יש הבנה במהלכי שמים והגישה השניה מרחיקה מהאדם את האמונה)

לחץ כדי לכווץ...

זה שקרה לפלוני נס או קרבת אלוקים או דבר טוב. זה לא אומר שזה אמור לקרות לי.
כי כל אחד הוא מערכת נפרדת עם חלקי יצור שונים ולא מה שטוב לאירופה טוב לישראל (סתם לדוגמא).
לכן אני צריך להתחזק בזה שיש מנהיג לבירה שמשגיח על כל פרט ממני.

 

[א. ל.]

נראה לי שאתה קצת סוטה מהנושא. אתה מדבר על עצות להתחזק באמונה וביטחון.
תקן אותי.
זה שקרה לפלוני נס או קרבת אלוקים או דבר טוב. זה לא אומר שזה אמור לקרות לי.
כי כל אחד הוא מערכת נפרדת עם חלקי יצור שונים ולא מה שטוב לאירופה טוב לישראל (סתם לדוגמא).
לכן אני צריך להתחזק בזה שיש מנהיג לבירה שמשגיח על כל פרט ממני.

לחץ כדי לכווץ...

באתי לכתוב שכל השאלה מה אני אמור לעשות כשמספרים לי סיפור כזה,
קשורה לאיך שאני מפרשן את זה,
והיינו שכל הגישה היא האם מה שקרה לאחד אמור לקרוא לי או שצריך להתפלל שכך יקרה היא גישה שלדעתי לא נכונה כשבאים לדון איך להתבונן בסיפור על השגחה פרטית.

 

[נוח לבריות]

האם כשאני שומע סיפורי השגחה פרטית, עלי להאמין ולבטוח שכך יהיה אצלי, או רק להתעורר להתפלל על זה.

לחץ כדי לכווץ...

המושג השגחה פרטית הינו חידוש של הבעש"ט (שהיום יום הולדתו), חידוש זה אומר ששום דבר בעולם לא קרה בטעות ח"ו אלא כל דבר שקורה הוא כפי רצון הבורא ובהשגחתו המלאה.

מוספר שהבעש"ט יצא פעם עם תלמידיו ליער והם ראו עלה נושר מהעץ, שאל הבעש"ט את תלמידיו האם הם יודעים למה נשר עלה זה, כמובן שלא ידעו. הרים הבעש"ט את העלה ותחתיו הסתתרה תולעת, אמר להם הבעש"ט, השמש הקופחת היכתה בתולעת והקב"ה ברחמיו החליט שהעלה ינשור ויכסה אותה.

זה פירוש המושג 'השגיה פרטית', כל דבר שקורה בעולם הוא לא קורה בטעות או סתם אלא כי כך ה' רצה, בין אם אנחנו רואים את זה ובין אם לאו.

האמונה בהשגח"פ גורמת להבין שבורא העולם הוא מנהיגו עד לפרטים הכי קטנים, והיות ואתה יודע שבורא העולם הוא אבא שלך ואוהב אותך ממילא ע"י האמונה והבטחון אתה יכול לסמוך עליו שלא יאנה לך רע. ובודאי שצריך להתפלל שכך יקרה, תפילה אינה בסתירה לבטחון ואף חייבת לבוא יחד, הבוטח בה' ובגלל זה איננו מתפלל "יצא שכרו בהפסדו".

בעיקרון יש שתי גישות לנושא.
גישה אחת מקובלת מהגרי"ס שכן הנהיג שכל אחד יחשוב על דבר שבא לו עבור מה בא לו ורבים מרבותינו בעלי המוסר צועדים בדרך זו.
ודאי שהדרך הזו גורמת לחיזוק האמונה בבורא עולם (ושמעתי מאחד המשגיחים שבדור שזו הייתה כוונת הגרי"ס שיעשו זאת אנשים כדי שמתוך זה תתחזק אמונתם)
הגישה השניה היא שאיש בער לא יידע וכסיל לא יבין את זאת (שאיש בער לא יידע) וצריך להאמין אמונה כללית שהכל על פי חשבון ועבירה מביאה לעונש (שלא ידוע לנו מה הוא בדיוק - פרטים) ומצוה לשכר.
בעיקרון אחד המשגיחים שבדור אמר לי שכל אחד מה שהוא מרגיש שלא מפריע לו (והיינו שהגישה הראשונה יכולה להגביר את ההרגשה כי יש הבנה במהלכי שמים והגישה השניה מרחיקה מהאדם את האמונה)

לחץ כדי לכווץ...

שתי הגישות שאתה מביא הינם דרכים להתחזק באמונה והם אכן נובעים מהתבוננות בהשגח"פ אך לא זה משמעות המושג השגחה פרטית.

 

[עוזי ומגני]

המושג השגחה פרטית הינו חידוש של הבעש"ט

לחץ כדי לכווץ...

בסתמא התכוונת גילוי של הבעש"ט ולא חידוש שלו משום שגם לדבריו מציאות זו היתה קיימת מבריאת העולם
אבל הרמח"ל כבר קדמו [לא הרבה שנים אבל קודם...]
מאמר העיקרים

ואמנם בהיות שנתיחד המין האנושי להיות בו השכר והעונש כפי מעשיו וכמ"ש למעלה, גם ההשגחה בו משונה מההשגחה בשאר המינים. וזה כי ההשגחה בשאר המינים הוא לקיום המין ההוא באותם החוקים והגבולים שרצהו ית' שמו. והנה ישגיח בפרטי כל מין ומין, למה שמגיע מהם אל כלל המין כלו, אך לא למה הם אישים, כי הנה אין התכלית בם אלא לשלימות המין הכללי. אמנם המין האנושי, כל איש ואיש ממנו מלבד מה שמגיע ממנו אל כללות המין, הנה יושגח ביחוד על מה שהוא בפני עצמו, ויודנו מעשיו כלם ביחוד ויגזרו עליו גזירות ביחוד, כפי פרטות ענינו:
וצריך שתדע שאמנם פעולות האדם תחלקנה לשני מינים, האחד הוא מה שהוא לו זכות או חובה, דהיינו שיעשה בה מצוה או עבירה. והשני מה שאינו לא זה ולא זה, כי אין בה ענין לא למצוה ולא לעבירה. והנה כל מה שנוגע למצוה או עבירה יהיה באיזה צד שיהיה כלו מסור בידו של האדם, אין לו מי שיכריחהו עליו כלל, ועל כלם ישקיף השופט העליון לדון אותם כפי מה שהם ולגזור כנגדם הגמול הראוי. ואשר אינו ענין לא למצוה ולא לעבירה, הנה ענין האדם בהם כענין שאר המינים במקריהם. שהנה יובא להם מכח עליון שינועעו אליו, אם לשמירת חוקות מינו, או להגיע לו שכר או עונש כפי מה שראוי לו:

לחץ כדי לכווץ...

ואם יש השגחה פרטית על בע"ח זה, מח' רמב"ם [מו"נ ג' יז]ששל הענין וס"ל שמושגח בהשגחה כללית ורמב"ן [בראשית יח' יט'] שסבר שאף עליהם יש השגחה פרטית

 

[נוח לבריות]

@עוזי ומגני צודק, כוונתי היית לגילה ולא חידש.

אך אחלוק עליך בנוגע לכך שהרמח"ל קדמו, השגח"פ לשיטת הבעש"ט נובעת מיסוד אחר מאשר הרמח"ל ולכן גם שונה באיך היא מתבצעת בפועל.

לשי' הבעש"ט ההשגח"פ היא לא משום שהקב"ה צריך לדעת בשביל לתת שכר ועונש וכדו', כפי שציטטת מהרמח"ל. השגח"פ לדעת הבעש"ט יושבת ע"ז שכל דבר שקורה בעולמנו, קורה היות וכך הקב"ה רצה, וממילא הוא בהשגח"פ.
לכן גם לפי הרמח"ל ההשגח"פ היא רק על המין האנושי ולא על שאר המינים, לעומת גילוי הבעש"ט שאומר שההשגחה היא על כל המינים ועל כל צעד.

לשיטת הבעש"ט השגח"פ היא לא מסובב אלא הסיבה:
זה לא שהאדם למטה עושה משהו והקב"ה רואה זאת, הפוך, הקב"ה החליט משהו ולכן קרה המעשה בעולם.

זה הסתכלות פנימית שהתגלתה עם גילוי פנימיות התורה, תורת החסידות. החיים ע"פ ההבנה הזאת הם חיים אחרים לגמרי, מלאים באמונה ובטחון שהכל מלמעלה וממילא לטובה.

 

[נהר מעדן]

נועם אלימלך פר' בהר:

וכי תאמרו מה נאכל בשנה כו' וצויתי את ברכתי לכם כו'. בשם אחי החסיד המפורסם, ויש לדקדק היות שהתורה יצאתה בכאן מדרכה, שדרך הקרא לכתוב איזה ייתור לשון בפסוק אפילו אות אחת, ועי"ז מתורץ כמה קושיות, אבל הקושיא לא נכתב בעצמה בתורה, וכאן נכתב הקושיא בתורה, וטוב היה שלא לומר כ"א וצויתי את ברכתי וממילא לא יקשה שום אדם לומר מה נאכל. ונראה שהשי"ת ב"ה כשברא את העולם השפיע מטובו צינורות מושכים שפע לצרכי ב"א, ודרך השפע שלא להפסיק כלל אלא כשהאדם נופל ממדרגתו ואין לו בטחון בבורא ב"ה המשגיח אמיתי הזן ומפרנס בריות בלי הפסק כלל, אז עושה האדם ההוא במחשבתו ההיא אשר לא מטוהר פגם חלילה בעולמות עליונים, ומתישין כח פמליא של מעלה ר"ל, ואז נפסק השפע חלילה, וצריך השי"ת ב"ה לצוות מחדש השפע שתלך כמו מתחילת הבריאה, וזה הוא "וכי תאמרו" כו', שהתורה מלמדת לאדם דרכי השם שיהיה שלם בבטחונו על אלהיו, ולא יאמר כלל מה יאכל, כי כאשר חלילה יפול מן הבטחון לחשוב מה יאכל, הוא עושה פגם חלילה בהשפע, ואטרחו כלפי שמיא לצוות מחדש, "וכי תאמרו" פי' כאשר תאמרו כך ואז תטריחו אותי "וצויתי" כו', אלא לא תתנהגו כך, ותבטחו בה' בכל לבבכם, ואז תלך השפע בלי הפסק כלל, תמיד לא יחסר כל בה.

לחץ כדי לכווץ...

הבטחון השלימה שהתורה מלמדנו בזה הוא, שלא נהיה אצלינו שום צל ספק, אולי לא יהיה לי שפע בריוח, כי הספק מפסיק צינורות השפע.

 

[נוח לבריות]

נועם אלימלך פר' בהר:

הבטחון השלימה שהתורה מלמדנו בזה הוא, שלא נהיה אצלינו שום צל ספק, אולי לא יהיה לי שפע בריוח, כי הספק מפסיק צינורות השפע.

לחץ כדי לכווץ...

אתם חוזרים כל הזמן על אותה טעות, האמונה בהשגח"פ היא עמוקה יותר.

היא לא שאני מאמין שהקב"ה יפעל קשרים ויתן לי שפע, אלא, כל מה שקורה בעולם שלנו הוא תוצאה של רצונו של הקב"ה, וממילא היות ואנחנו מאמינים ובטוחים שהקב"ה רוצה בטובתנו, ממילא הטוב בודאי יגיע.

 

[עוזי ומגני]

נועם אלימלך פר' בהר:

הבטחון השלימה שהתורה מלמדנו בזה הוא, שלא נהיה אצלינו שום צל ספק, אולי לא יהיה לי שפע בריוח, כי הספק מפסיק צינורות השפע.

לחץ כדי לכווץ...

אני מסופק איזה קטע רצית להדגיש,
אם את הקטע של הבריוח,
אין הוכחה כ"כ מה'נועם'
משום שנראה כוונתו שלאדם לא יחסר צרכיו בשביל הקיום
כל עוד שנגזר עליו להתקיים
אבל הבריוח מנ"ל

 

[עוזי ומגני]

השגח"פ לדעת הבעש"ט יושבת ע"ז שכל דבר שקורה בעולמנו, קורה היות וכך הקב"ה רצה, וממילא הוא בהשגח"פ

לחץ כדי לכווץ...

עכשיו הבנתי כוונתך..
א"כ זה כבר הרמב"ם.. וקודמיו...
וכבר אנו אומרים כל יום בי"ג עיקרים, שחובר עוד הרבה לפני הבעש"ט, הוא לבדו עשה ועושה ויעשה לכל המעשים..
וכי עד הבעש"ט חשבו אחרת?

 

[נוח לבריות]

וכי עד הבעש"ט חשבו אחרת?

לחץ כדי לכווץ...

כנראה שגדולי ישראל בדורות שלפני הבעש"ט לא חשבו אחרת, אבל זה לא היה דרך בעבודת ה'.
הבעש"ט חידש דרך בעבודת ה' שאחד היסודות המרכזיים בה הם השגח"פ, זה לא רק קו מחשבה של גדול"י אלא שכך גם הסתכל על העולם שואב מים פשוט, ולפי קו זה התנהלו חייו.

 

[נהר מעדן]

החזון איש הקשה על אותן שקוראים למצוות בטחון לבטוח שבוודאי יעשה ה' רק הטוב. כי אין זה בטחון. כי ה' יכול לעשות כל מה שרוצה והוא כל יכול, ואין לנו בטחון שיעשה הטוב לנו, כי הטוב בעיניו יעשה, מצד מחשבותיו שלמעלה מהשגתינו ואין מחשבותיו מחשבותינו.
ועל זה התירוץ. כי אכן אין הקב"ה מצומצם לעשות רק הטוב בעינינו, יש לו את חשבנותיו כיצד הוא מנהג עולמו, ולפעמים צדיק ורע לו.
אבל הטעם של החסידים שאומרים שאנו בטוחים שה' יעשה הטוב, וחשוב טוב יהיה בוודאי טוב.
כי איננו רוצים לגרום פגם הצינורות השפע.

 

[עוזי ומגני]

כנראה שגדולי ישראל בדורות שלפני הבעש"ט לא חשבו אחרת, אבל זה לא היה דרך בעבודת ה'.
הבעש"ט חידש דרך בעבודת ה' שאחד היסודות המרכזיים בה הם השגח"פ, זה לא רק קו מחשבה של גדול"י אלא שכך גם הסתכל על העולם שואב מים פשוט, ולפי קו זה התנהלו חייו.

לחץ כדי לכווץ...

א"כ נמצא,
שאי"ז מושג שהבשע"ט חידש או גילה,
אלא שהבשע"ט חידש [עכשיו זה המילה המתאימה..] דרך בעובדת ד' לפי מושג עתיק יומין זה
סלח לי על ההבהרה, אבל אני יוצא מהכלים, כל פעם שהחסידים מנכסים לעצמם דברים שהיו פשוטים בכל הדורות, מתנצל..