הידעת!!! דברים מרתקים בתורה בחז"ל ובספרות התורנית שלא כ"כ מוכרים (7 צופים)

[בנימין לוריא]

הידעת?
מחזורי אשכנז העתיקים לא נועדו בדרך כלל למתפלל יחיד, אלא לחזן ולבית הכנסת. משום כך הם נכתבו לעיתים באותיות עצומות והגיעו לממדים ולמשקל חריגים.

 

[בנימין לוריא]

הידעת?
מחזור נירנברג כולל יותר מאלף עמודים, תפילות לכל השנה, חמש מגילות, הפטרות ופירושים רבים שנכתבו בשוליים.

 

[בנימין לוריא]

הידעת?
מחזור וורמייזא, שנכתב בשנת 1272, המשיך לשמש את חזני הקהילה במשך מאות שנים; הערות שהוסיפו בשוליו מתעדות את השימוש החי בו.

 

[בנימין לוריא]

הידעת?
חלק מספרי המנהגים האשכנזיים נכתבו בידי תלמידים שרשמו מה ראו אצל רבותיהם: כיצד קידשו, היכן עמדו בתפילה ואפילו אילו מאכלים הגישו.

 

[בנימין לוריא]

הידעת?
"ספר חסידים” אינו ספר מסודר לפי נושאים. הוא משלב פסקי הלכה, מעשים, אזהרות, הנהגות מוסר ותיאורים נדירים של חיי יהודי אשכנז בימי הביניים.

 

[בנימין לוריא]

הידעת?
"ספר הרוקח” נקרא כך משום שהגימטרייה של המילה "רוקח” שווה לגימטרייה של שם מחברו - אלעזר.

 

[בנימין לוריא]

הידעת?
במחזורי אשכנז השתמרו מאות פיוטים ארץ־ישראליים קדומים שנעלמו מנוסחי תפילה אחרים. לעיתים דווקא המעתיקים באירופה הצילו יצירות שנכתבו בארץ ישראל מאות שנים קודם לכן.

 

[בנימין לוריא]

הידעת?
הפירוש המכונה "רשב״ם לתורה" נחשב במשך דורות לחסר בתחילתו; הפירוש המצוי כיום לפרשת בראשית הושלם מתוך כתבי־יד ומקורות מאוחרים.

 

[בנימין לוריא]

הידעת?
"הגהות מיימוניות” נכתבו כדי לצרף ל"משנה תורה” של הרמב״ם מקורות, פסקים ומנהגים של חכמי אשכנז וצרפת - וכך שולבו שתי מסורות פסיקה שונות בתוך ספר אחד.

 

[בנימין לוריא]

הידעת?
ספר "מרדכי” אינו פירוש רגיל לתלמוד, אלא אוסף פסקים ותשובות מבתי מדרשם של בעלי התוספות, המסודרים בהתאם למסכתות.

הידעת?
מחבר ספר "מרדכי”, רבי מרדכי בן הלל, נהרג עם בני משפחתו בפרעות רינדפלייש בשנת 1298.

 

[בנימין לוריא]

הידעת?
"ספר מצוות גדול” - הסמ״ג - נכתב לאחר שרבי משה מקוצי עבר בין קהילות אירופה ועורר את היהודים לשמירת המצוות.

 

[בנימין לוריא]

הידעת?
"ספר מצוות קטן” - הסמ״ק - נועד גם ללימוד יום־יומי. הוא חולק לשבעה חלקים, כנגד שבעת ימי השבוע.

 

[נהר מעדן]

הידעת?
"כתב רש״י” אינו כתב ידו של רש״י. זהו גופן שנוצר מאות שנים לאחר פטירתו, כדי להבדיל בין פירושו לבין נוסח המקרא.

לחץ כדי לכווץ...

ויש אומרים, שזה נוצר לכתוב עמה תורה שבעל פה, כדי להקל על האיסור לכתוב דברים שבעל פה שאסור לכותבה.

 

[השר מקוצי]

הרב @בנימין לוריא בלי עין הרע כמה ידיעות בבת אחת.

 

[אוֹצֶר המפתחות]

הגדת סרייבו

לחץ כדי לכווץ...

בירור הסתירות בענין יחס חז"ל וקדמונינו לנשים (מפוצל) | בית המדרש – דיונים תורניים

שימו לב למה שכתוב למעלה... והנה מקור נוסף ל"מנהג" זה: "שמעתי מאיש אחד שראה באחד הספרים בעיר רומי הגדה של פסח כתובה על קלף וכתוב שם בזה הלשון: "כשאומר מרור זה יראה באצבעו על המרור ואם אין לו מרור יראה באצבע על אשתו שנאמר "ומוצא אני מר ממות את האשה". עכ"ל והוא פלא. ונראה בעליל שחבלו של הכותב...

forum-otzar-hatorah.co.il

 

[אוֹצֶר המפתחות]

הידעת?
מגן דוד נעשה סמל יהודי מובהק רק בתקופה מאוחרת יחסית; בעת העתיקה הוא לא היה סמלו המרכזי של העם היהודי.

לחץ כדי לכווץ...

הידעת?
לפני שהתפשט סמל המגן דוד, המנורה הייתה אחד הסמלים היהודיים הבולטים ביותר, והיא מופיעה בקברים, בפסיפסים ובבתי כנסת עתיקים.

לחץ כדי לכווץ...

הידעת?
המנחת אלעזר ממונקאטש סובר שאין לסמל הזה שום קשר למגן של דוד, ואומר שבמגן דוד היה חרוט למנצח בצורת מנורה.

לחץ כדי לכווץ...

מה המקור? - מקור כינוי "מגן דוד" לצורה בעלת שני המשולשים | אוצרות התורה - מקורות

ידוע מקור קראי מלפני 800 שנה המכלול: "הקראי יהודה בן אליהו הדסי במאה ה-12 בספרו "אשכול הכופר", בפרק רמ"ב הוא מוקיע את מעשי האנשים בעם שהפכו את סמל מגן דוד לפולחן: "ומלאכים שבעה לפני המזוזה נכתבים, מיכאל וגבריאל... וכו' ה' ישמרך וסימן זה הנקרא מגן דוד כתוב בכל מלאך ובסוף המזוזה...". על רבים היה...

forum-otzar-hatorah.co.il

 

[שים חלקינו בתורתך]

הידעת?
"ספר מצוות גדול” - הסמ״ג - נכתב לאחר שרבי משה מקוצי עבר בין קהילות אירופה ועורר את היהודים לשמירת המצוות.

לחץ כדי לכווץ...

מכונה גם ספר הדרשן.

 

[מכנדבי]

כל פועל ובעל מלאכה נקרא "עני" (רמב"ם ורא"ש על משנה כלים פט"ז מ"ז).

רבינו נתן אב הישיבה מפרש ש"כלי גללים" היינו מין כלי אבן (אולי כמו "נדבכין די אבן גלל" דעזרא).

 

[מכנדבי]

כתב הבא"ח בס' תורה לשמה (סי' רעז):
אותם המתחסדים לחזר בהרים וגבעות כדי למצוא שלוח הקן, הם עושים הפך דברי הברייתא הנזכרת, כי אין צריכים לקיים מצוה זו אלא אם כן היא תבא לידם מאיליה.

 

[השר מקוצי]

הידעת שמקובל אצל החסידים שהבעש''ט אמר על הלכה מסוימת ברמב''ם, שאין לה מקור, ומיד משמים נמחקה הלכה זו מכל ספרי הרמב''ם, ועד היום יש מקום ברמב''ם שאחרי הלכה ז' חסר הלכה ח' ומופיע הלכה ט'.
איני זוכר כרגע היכן.