שאלה מעניינת שהצגתי קמיה מורי הוראה ורבנים גדולים ומפורסמים (אשר השיבו לי עליה), והציג אותה כאן לפני חברי הפורום שליט"א:
מעשה ביהודי שאביו ביקש ממנו שיקנה לו סכין לצורך פריסת החלות בשבת. היהודי הסכים בשמחה, והלך אחר הצהרים לחנות וקנה שם את הסכין. בדרך חזור כשהסכין בידו, הוא מסתכל על השעון ונבהל, משום שנזכר שעדיין לא התפלל עדיין מנחה, ועוד כמה דקות ספורות השקיעה. הוא החיש פעמיו לבית הכנסת ובא להתכונן לתפילה, אך לפתע הוא עצר והתעורר בשאלה. השולחן ערוך (או"ח קנא סעיף ו) כותב שאסור לאדם להיכנס לבית הכנסת עם סכין והסביר המשנה ברורה (בס"ק כב) "לפי שביהכ"נ שהוא מיוחד לתפלה מארכת ימיו של אדם והסכין מקצר ימי אדם", וא"כ אסור לו להיכנס עם הסכין לבית כנסת. אך מצד שני הוא גם ידע שמצוות כיבוד הורים היא מצווה שמאריכה את ימיו של האדם, ואם כן אולי סכין שנמצאת לצורך כיבוד הורים יהיה מותר להכניס?
מעשה ביהודי שאביו ביקש ממנו שיקנה לו סכין לצורך פריסת החלות בשבת. היהודי הסכים בשמחה, והלך אחר הצהרים לחנות וקנה שם את הסכין. בדרך חזור כשהסכין בידו, הוא מסתכל על השעון ונבהל, משום שנזכר שעדיין לא התפלל עדיין מנחה, ועוד כמה דקות ספורות השקיעה. הוא החיש פעמיו לבית הכנסת ובא להתכונן לתפילה, אך לפתע הוא עצר והתעורר בשאלה. השולחן ערוך (או"ח קנא סעיף ו) כותב שאסור לאדם להיכנס לבית הכנסת עם סכין והסביר המשנה ברורה (בס"ק כב) "לפי שביהכ"נ שהוא מיוחד לתפלה מארכת ימיו של אדם והסכין מקצר ימי אדם", וא"כ אסור לו להיכנס עם הסכין לבית כנסת. אך מצד שני הוא גם ידע שמצוות כיבוד הורים היא מצווה שמאריכה את ימיו של האדם, ואם כן אולי סכין שנמצאת לצורך כיבוד הורים יהיה מותר להכניס?