הלכות אינטרנט הלכות שנוגעות במיוחד להתנהלות בפורום תורני

[אבי אב]

הנה רשימת הלכות שנוגעות במיוחד להתנהלות בפורום תורני. חלקן איסורים גמורים וחלקן הנהגות המחייבות זהירות ושיקול דעת. בכל מקרה מעשי יש לברר את פרטי הדין.

כתיבת הודעות ותגובות​

• אסור לכתוב לשון הרע, גם כאשר הדברים נכונים לחלוטין.
  מקור: רמב״ם הלכות דעות ז; חפץ חיים, הלכות לשון הרע.
• גם ביקורת על „תופעה” עלולה להיחשב לשון הרע אם הקוראים יכולים לזהות בקלות במי מדובר.
• אסור לפרסם דבר שיגרום לאחרים לזלזל בכותב מסוים, גם בלי לכתוב עליו דבר שלילי במפורש.
• אסור לכתוב דברי רכילות, כגון לספר למשתמש מה כתב עליו משתמש אחר או מי התלונן עליו.
  מקור: ויקרא יט, טז; חפץ חיים, הלכות רכילות.
• אסור להלבין פני אדם ברבים. תגובה צינית, כינוי מזלזל או ציטוט טעות כדי ללעוג לכותב עלולים להיות בכלל איסור זה.
  מקור: בבא מציעא נח ע״ב; רמב״ם הלכות דעות ו, ח.
• מחיקת העלבון לאחר שכבר נקרא אינה מתקנת בהכרח את הפגיעה שנגרמה.
• אסור לצער אדם בדברים, אפילו בלי קללה ובלי ביזוי גלוי. בכלל זה עקיצות, הקנטות והזכרת טעויות ישנות.
  מקור: שו״ע חו״מ רכח, א–ד.
• אסור לכנות אדם בשם או בכינוי שהוא מתבייש בו, גם אם אחרים רגילים לקרוא לו כך.
  מקור: בבא מציעא נח ע״ב; רמב״ם הלכות תשובה ג, יד.
• אסור לקלל משתמש, גם בלי להזכיר את שמו המפורש של הקב״ה.
  מקור: שו״ע חו״מ כז.
• אסור לכתוב מתוך כעס באופן המביא לביזוי, מחלוקת או פגיעה; ראוי להמתין עד שתתיישב דעתו ורק אז להגיב.
• מצווה להוכיח אדם העובר עבירה, אך ההוכחה צריכה להיאמר באופן פרטי ועדין ככל האפשר ולא באמצעות השפלה פומבית.
  מקור: רמב״ם הלכות דעות ו, ז–ח.
• כשאפשר לפנות בהודעה פרטית או לדווח למנהלים, אין לפרסם מיד ביקורת פומבית העלולה לבייש את הכותב.

 

[אבי אב]

חשדות, שמועות וחדשות​

• אסור לקבל לשון הרע כאמת מוחלטת, גם אם מותר לחשוש לדברים כדי להישמר.
  מקור: חפץ חיים, הלכות לשון הרע ו.
• אין להחליט שמשתמש הוא שקרן, מסית או בעל כוונות פסולות רק מכוח הודעה שניתן לפרשה בכמה דרכים.
• מצווה לדון אדם כשר לכף זכות, ובמקרה שקול אין לבחור אוטומטית בפרשנות השלילית.
  מקור: ויקרא יט, טו; ספר המצוות לרמב״ם, עשה קעז.
• אסור להפיץ שמועה שלא נבדקה, ובפרט כאשר היא עלולה להזיק לשמו של אדם, מוסד, קהילה או ארגון.
• הביטויים „שמעתי”, „אומרים ש...” או „לכאורה” אינם מתירים פרסום של דבר אסור.
• גם דבר שכבר פורסם במקום אחר אינו נעשה מותר לפרסום מחדש. כל הפצה נוספת יכולה להיחשב מעשה חדש של לשון הרע.
• צילום מסך של הודעה פרטית אינו הוכחה מלאה: ייתכן שחסרים ההקשר, ההודעות הקודמות או פרטים המשנים את המשמעות.
• מותר לפרסם מידע שלילי לתועלת כאשר מתקיימים התנאים שקבע החפץ חיים, ובהם בירור העובדות, כוונה לתועלת, הימנעות מהגזמה והיעדר דרך אחרת להשיג את התועלת.
  מקור: חפץ חיים, הלכות לשון הרע י, ב.

 

[אבי אב]

ציטוטים והעברת הודעות​

• אסור לייחס לאדם דברים שלא כתב או לשנות את דבריו באופן המשנה את משמעותם.
• בציטוט חלקי יש להיזהר שלא ליצור רושם הפוך מדעתו האמיתית של הכותב.
• המעתיק הודעה ממקום סגור או פרטי למקום פומבי עלול לעבור על איסורי רכילות, היזק, גניבת דעת והפרת אמון.
• אין להעביר הודעה פרטית ללא רשות כאשר ברור שהשולח סמך על כך שתישאר פרטית.
• פרסום שם הכותב אינו הופך העתקת מאמר למותרת. יש להביא דברים במידה ראויה, לתת קרדיט ולקשר למקור.
• אסור להציג דברי תורה, חידוש או מאמר של אדם אחר כאילו נכתבו על ידו.
  מקור: אבות ו, ו: „האומר דבר בשם אומרו מביא גאולה לעולם”.
• בעת העתקת פסק הלכה יש להבחין בין דברי המחבר לבין הערות המעתיק, ולא ליצור מצג כאילו הכול נכתב במקור.
• אסור „לתקן” ציטוט בצורה המשנה את תוכנו בלי לציין שנערכה בו התאמה.

 

[אבי אב]

מחלוקת ודיונים​

• מחלוקת לשם בירור האמת מותרת ואף עשויה להיות מועילה; מחלוקת שמטרתה ניצחון, השפלה או התגרות אסורה.
  מקור: אבות ה, יז.
• אסור לענות בזלזול על שאלה רק משום שהיא נראית פשוטה לכותב.
• החולק על דברי תורה צריך להתייחס לטענה ולא לבטל את בעל הטענה בכינויים כגון „עם הארץ” או „אינו מבין דבר”.
• אין להסיק מדעה שגויה בתחום אחד שכל דבריו של אותו משתמש חסרי ערך.
• אסור להרבות תגובות מתגרות כדי לגרום לאחר לאבד את סבלנותו או להיכשל בדיבור אסור. זהו בכלל „לפני עיוור” או מסייע לדבר עבירה, לפי העניין.
• כאשר הדיון כבר גורם לכעס, ביזוי וחזרה על אותם דברים, לעיתים החובה היא להפסיק ולא להתעקש לומר את „המילה האחרונה”.
• אסור להחזיק במחלוקת או להרחיבה באמצעות פתיחת אשכולות מקבילים, גיוס משתמשים והעברת מריבה ממקום למקום.
  מקור: סנהדרין קי ע״א; רמב״ם, ספר המצוות, לא תעשה מה.
• כשכותב חוזר בו או מבהיר את דבריו, אין להמשיך להציג נגדו את הנוסח הישן כאילו לא תוקן.

 

[אבי אב]

שאלות הלכתיות ודברי תורה​

• אסור לפסוק הלכה בלי ידיעה מספקת, ובפרט בנושאים חמורים או כשאנשים עלולים לנהוג למעשה על סמך התשובה.
• יש להבחין בין מקור מפורש, זיכרון בלתי ודאי, שמועה וסברה אישית.
• הכותב „כך כתוב בשולחן ערוך” צריך לבדוק שהדבר אכן כתוב שם ושלא הושמטו דברי הרמ״א, נושאי הכלים או פוסקים המשנים את ההכרעה.
• אין לפסוק מתוך כותרת, ציטוט מקוצר או תשובה אנונימית בלי לעיין בהקשר ובמקור.
• בענייני ממונות, רפואה, שלום בית, חינוך, נידה וכדומה, יש להיזהר במיוחד ממתן הוראות חד־משמעיות בלי הכרת כל פרטי המקרה.
• אם התגלתה טעות בתשובה הלכתית, צריך לתקנה במקום שבו פורסמה, כדי שמי שקרא את הטעות יוכל לראות את התיקון.
• מי שאינו בטוח במקור צריך לכתוב במפורש „איני זוכר”, „צריך בדיקה” או „אין לסמוך על הדברים למעשה”.
• אסור לסלף דברי רב או פוסק, ובוודאי שאין לכתוב בשמו הוראה שלא נאמרה.
• אין לבזות רבנים ופוסקים במסגרת דיון על שיטותיהם, גם כאשר חולקים על דבריהם.

 

[אבי אב]

שמות משתמשים וזהויות​

• אסור להתחזות לאדם אחר או ליצור רושם כוזב שהחשבון שייך לרב, מוסד או אישיות מסוימת. הדבר עלול להיות בכלל גניבת דעת.
• אסור לפתוח כמה חשבונות כדי ליצור מראית עין שכמה אנשים תומכים בדעה אחת.
• אסור להשתמש בחשבון נוסף כדי לשבח את עצמו, להודות לעצמו, להצביע לעצמו או להגן על עצמו כאילו מדובר באדם אחר.
  מקור כללי: שו״ע חו״מ רכח, ו, איסור גניבת דעת.
• אסור לפרסם את זהותו האמיתית של משתמש אנונימי כאשר הדבר עלול להזיק לו או כאשר קיימת ציפייה סבירה לפרטיות.
• אסור לנחש בפומבי מי עומד מאחורי ניק, אם הפרסום עלול לגרום לו בושה, נזק או חשיפה שלא הסכים לה.
• אסור להיכנס לחשבונו של משתמש אחר, לקרוא הודעות פרטיות או להשתמש בסיסמתו ללא רשות מפורשת.

 

[אבי אב]

תודות, הצבעות ופעילות מלאכותית​

• נתינת „תודה” או הצבעה מתוך כוונה ליצור רושם שקרי על חשיבות התוכן עלולה להיות גניבת דעת.
• אסור להפעיל חשבונות כפולים או תוכנות אוטומטיות כדי להגדיל תודות, צפיות, הצבעות או דירוגים.
• אין להבטיח תודות הדדיות או הצבעות תמורת תמיכה, אם הדבר מטעה את הציבור או מנוגד לכללי המערכת.
• אסור לפרסם תגובות חסרות תוכן רק כדי להעלות מונה הודעות, להשיג דרגה או להקפיץ אשכול ללא הצדקה.
• אין להקפיץ שוב ושוב אשכול כדי לדחוק אשכולות אחרים ולמשוך תשומת לב באופן בלתי הוגן.

 

[אבי אב]

זכויות יוצרים וקבצים​

• אסור להעלות ספר, מאמר, שיעור או קובץ שאסור להפיצו, גם אם אפשר למצוא אותו במקום אחר.
• העובדה שקובץ מסתובב בקבוצות או בפורומים אינה מוכיחה שבעל הזכויות התיר את הפצתו.
• אסור לבקש או לפרסם תוכנה פרוצה, ספר סרוק שלא כדין או קישור המאפשר לעקוף תשלום.
• בהעתקת חלק ממאמר לצורך דיון יש להביא רק את הנדרש, לציין את המקור ולא לפגוע בזכויות המחבר.
• אסור להסיר שם מחבר, סימן מים או קרדיט כדי להציג את היצירה כנטולת בעלים.

 

[אבי אב]

פרסומות ומסחר​

• אסור לפרסם המלצה הנחזית לחוות דעת תמימה כאשר הכותב מקבל תמורה או פועל מטעם המוכר, בלי לגלות זאת.
• אסור לפרסם נתונים כוזבים על מוצר, מחיר, הצלחה או מספר לקוחות.
  מקור: שו״ע חו״מ רכח, דיני אונאה וגניבת דעת.
• אסור להשמיץ מתחרה כדי לקדם עסק אחר.
• פרסום התרמה מחייב בדיקה וזהירות; אין להציג סיפור מוגזם או יעד שאינו אמיתי.
• מי שמפרסם קישור שיווקי או מקבל עמלה צריך לגלות זאת כאשר ההסתרה עלולה להטעות את הקוראים.

 

[אבי אב]

הנהלת הפורום​

• גם מנהל צריך להימנע מהלבנת פני משתמש. כשאפשר, עדיף להסיר הודעה ולשלוח הסבר פרטי ומכובד.
• כאשר נדרשת הודעת אזהרה פומבית לצורך שמירת הסדר, יש לצמצם אותה לתועלת הנדרשת ולא להוסיף פרטים מביכים.
• אסור למנהל לגלות מי דיווח על הודעה, אם הדבר עלול לגרום לנקמה, רכילות או הפרת אמון.
• מידע שנחשף למנהל מכוח תפקידו, כגון כתובת דוא״ל, כתובת IP או התכתבות פרטית, אסור לשימוש למטרה אישית או לפרסום שלא לצורך.
• אין להעניש משתמש על סמך חשד בלבד כאשר אפשר לברר את העובדות.
• יש לנהוג בשוויון ולאכוף כללים דומים באופן דומה; יחס שונה מחמת ידידות, יריבות או דעה אישית עלול להיות עוול ואף לגרום לחילול השם.
• עם זאת, מנהל רשאי ואף חייב לפעול במהירות להסרת תוכן מזיק או אסור, ואין חובה להשאירו גלוי עד לסיום הבירור.
• כשמתברר שחסימה או מחיקה נעשו בטעות, ראוי לתקן את העוול ולהבהיר זאת למי שנפגע.
• תקנון הפורום מחייב את המשתמשים מדין ההסכמה לתנאי השימוש, ובענייני ממונות עשויה להיות לו משמעות של מנהג, התחייבות או תנאי שבממון.

 

[אבי אב]

לסיכום:​

העובדה שהכותב מסתתר מאחורי ניק אינה מפחיתה מחומרת הדברים; איסורי לשון הרע, אונאת דברים, שקר, גניבת דעת והלבנת פנים חלים בכתיבה בדיוק כפי שהם חלים בדיבור.

לפני שליחת הודעה ראוי לשאול: האם העובדות בדוקות? האם הניסוח מכבד? האם קיימת תועלת? האם אפשר להשיג אותה בדרך פוגעת פחות? והאם הייתי מוכן לומר את הדברים בפני האדם עצמו?

 

[רבי]

מאיפה ציטוט הדברים?

 

[אוֹצֶר המפתחות]

שמירת הלשון - לכתוב נגד ניק אחר, יש בזה משום לשוה"ר? | הלכה ומנהג

הצד שלא, משום שלא יודעים מי זה.

forum-otzar-hatorah.co.il

שמירת הלשון - גילוי בעל ה'ניק' = מגלה סוד? | הלכה ומנהג

האם נסיון להתחקות אחר זהותו של חכם מחכמי הפורום לצרף הודעה להודעה ורמז לרמז ולעמוד על סודו האם יש בכך משום "מגלה סוד" ? @הפצת שמירת הלשון

forum-otzar-hatorah.co.il

 

[ב"מ]

יש לדון האם יש הלכה של "אומר דבר אומרו" (מגילה טו.) כשמצטטים ד"ת בפורום, או בתוך ספר על בסיס הבנה או סברא שמצא בפורום, בשם משתמש אנונימי?

ואולי זה תלוי ביסוד האומר דבר בשם אומרו אם הוא משום גניבת דעת (שחושבים שזה יסוד של המדבר), או משום דהוי כעין גזל דהוי כתורתו של האחר ודנו בזה הפוסקים ואכמ"ל.

ויש לומר שאם אדם כותב בצורה אנונימית הרי שכבר ביסוד הדברים הוא מפקיע חובה לומר בשם אומרו (וכשמוציא ספר אין צריך לכתוב ראיתי שהגאון אבי אב [דוגמא בעלמא] שליט"א כתב וכו').

אבל אם זה משום גניבת דעת לכאורה צריך לומר באופן של "שמעתי ליישב".

ובפרט אם יש מי ששמו בפורום הוא כשם אחד מהראשונים (יש כמה כאלו) או האחרונים (יש גם כאלו) הרי זה גניבת דעת ממש לכתוב את שמו, ובקל יכול לצאת מזה מכשול (כגון לכתוב אליבא דרמב"ם..., ואף אם מסיר "ה" הידיעה דהיינו כתב רמב"ם במקום כתב הרמב"ם, עדיין זה יכול להביא מכשול).

אולי צריך להוסיף לתקנות של הפורום שכל מי שמעלה סברא וכדו' בפורום מוותר על הזכות לדרוש שיאמרו דבר בשם אומרו. ואפשר דאין צריך לתקן כך וכמבואר לעיל דעצם הכתיבה בצורה אנונימית לכאורה פוטרת.

כמו כן יש לדון מי שכותב בשמו האמיתי, האם צריך לומר בשם אומרו כיון שאף אם הוא יודע שכתב בשמו האמיתי היאך ידעו זאת כולם, דהיינו אפשר שאין זה שמו, ואין דרך לדעת זאת, ואפשר שכותב תחת שם אחד כדי שיחשבו שזה פלוני ואין אלא אלמוני, או סתם כי עלה שם זה בדעתו של הכותב ואף בלי כוונה להטעות, ובאמת הרי רק בגלל שאדם כתב תחת שם טבעי הרי באמת שאין זה מחייב כלום.

 

[איש חסיד היה]

לסיכום:​

העובדה שהכותב מסתתר מאחורי ניק אינה מפחיתה מחומרת הדברים; איסורי לשון הרע, אונאת דברים, שקר, גניבת דעת והלבנת פנים חלים בכתיבה בדיוק כפי שהם חלים בדיבור.

לפני שליחת הודעה ראוי לשאול: האם העובדות בדוקות? האם הניסוח מכבד? האם קיימת תועלת? האם אפשר להשיג אותה בדרך פוגעת פחות? והאם הייתי מוכן לומר את הדברים בפני האדם עצמו?

לחץ כדי לכווץ...

יש לחלק לשניים:
העובדה שהכותב מסתתר מאחורי ניק ודאי אינה מתירה שום איסור. אדרבה, ע"ז נאמר ארור מכה רעהו בסתר.
העובדה שהמכותב מסתתר מאחורי ניק, מי יימר שאינה מפחיתה מחומרת הדבר?

מסברא [ללא מקור] יש מקום לחלק בין סוגי האיסורים:
ודאי שאונאה, אונאת דברים ועוד אינם פחותים מאשר באדם ללא מסכה, הרי סו"ס המסתתר מצטער אותו דבר, ומאי שנא.
אבל, לגבי לשון הרע, האם יש בזה איסור?
וכי מצאנו איסור לשון הרע בלי שמות?

לגבי הלבנת פנים, הסברא [שלי] אומרת שאמנם איסור הלבנת פנים יש גם בכה"ג, כי סו"ס אדם מתבייש אם ישמיצו/יפגעו בו בפורום,
ובדיוק כמו שהוא נהנה מהבעת תודה.
אבל לגבי איסור הלבנת פנים ברבים, מה שייך כשאין הרבים ידועים לנפגע והם לא יודעים ממנו, זה שהם יודעים שיש כזה כינוי?