עשי"ת, יום כיפורים 'יומא' בלשון ארמי

[אברך מישיבת מיר]

מפני מה נקראת מסכת יומא בלשון ארמי, מה שלא מצינו בשאר משניות?

ראיתי שביאר הג"ר יצחק לנדא בשם הבני יששכר (חודש תשרי אות ח') דבא להורות כי יום הכפורים מקורו ממקום טמיר ונעלם, ועל כן ראוי להסתירו.

 

[אברך מישיבת מיר]

כעת ראיתי שרבי דוד פרדו כתב בפתיחה למס' יומא, וז"ל:
אך יש לדקדק דלמה לא נקראת יום בלשון הקודש, כמו כל המסכתות ולא יומא שנראה בלשון ארמי? ונלע"ד שהוא על דרך מ"ש רז"ל על שבתון שהוא פחות משבת דכל המוסיף גורע, הכ נמי קרי ליה יומא, כלומר יום הדין הקטן לגבי יום הדין של עוה"ב שהוא יום הדין הגדול והנורא, ע"כ.

 

[גמח]

מה שלא מצינו בשאר משניות?

לחץ כדי לכווץ...

גם למסכת ביצה יש שמקפידים לקרוא בלשון ארמית אבל מטעם אחר.
כ"כ הים של שלמה (ב"ק ד, יא): "שיזהר אדם בדבורו בכל כחו, שאל יוציא דבר מגונה מפיו וכו׳ ומשום הכי קבלתי מן הראשונים שהיו נזהרים שלא לומר בתלמוד בצים אלא בעים". והביאו האחרונים השל"ה והמג"א סו"ס קנו.

 

[פנחס ע]

מי הוא זה שקרא את שמות המסכתות?

 

[יישר כח גדול]

מי הוא זה שקרא את שמות המסכתות?

לחץ כדי לכווץ...

באיגרת רב שרירא גאון מובא ששמות המסכתות נקבעו עוד לפני זמנו של רבי יהודה הנשיא מסדר המשנה. וכמו שמצינו בסוף הוריות שביקשו מרשב”ג לשנות להם עוקצין, ובירושלמי שנה רבי יוחנן בגיטין ועוד מקומות. ובספר יסוד המשנה ועריכתה (עמוד ע) הרב מרגלית עשה רשימה של כל שמות המסכתות שנזכרו בש"ס.

 

[פנחס ע]

ובספר יסוד המשנה ועריכתה (עמוד ע) הרב מרגלית עשה רשימה של כל שמות המסכתות שנזכרו בש"ס.

לחץ כדי לכווץ...

יומא היא אחת מהן?
כי אם לא, אז כל האשכול פה דן בנושא פחות נכון.

 

[אברך מישיבת מיר]

עוד הביא השושנים לדוד (פתיחה למס' יומא) כי מסכת יומא נקראת כך, ולא יומא דכפורים פירש הרמ"ז דיום הכפורים נמי עיצומו של יום מכפר ולכך נקראת יומא, וכתב על כך הר"ד פרדו ונכון הוא.

 

[אברך מישיבת מיר]

ובהון עשיר (הקדמה למס' יומא) ביאר דיומא אינו לשון ארמי אלא לשון נוטריקון יום א' וז"ל:
ע"ש המדרש הנזכר בב"ר (עיין שם פ"ג, ח) יום אחד זה יום הכפורים, שהקב"ה מכפר עונותיהם של ישראל. וזה הוא נוטריקון יומא יום א', כלומר א' ומיוחד. ועוד יומא הוא איום, כי יום זה הוא איום ונורא.

וכ"כ המהרש"א בריש מס' יומא כמסכת זו נקראת יומא ע"ש שיום כפורים הוא יום אחד קדוש בשנה, וממשיך לבאר שהוא כעין שבת למועדים דיש ב' ימים סוכות וראש השנה יום א', וב' ימים פסח, ויום א' שבועות, ויום הכפורים הוא יום השביעי, ע"ש.

 

[אברך מישיבת מיר]

באמת בתוספתא נקראת המסכת בשם העברי המלא: "יום הכיפורים".