מליצות שארפים חפי"ם והברקות מבית בריסק

[למדן צעיר]

יהודי שאל פעם שאל את ר' דוד האם עדיף למהר בתפילה כדי שלא להכשיל את הרבים באיסור של עובר לפני המתפלל? השיב לו ר' דוד מי אמר שצריך להאריך בתפילה יותר ממה שכתוב בסידור?

 

[למדן צעיר]

בשיעור על דין הבועל ארמית קנאין פוגעין בו, ביקש הגרא"י מאחד התלמידים שיביא לו רמב"ם, והביא לו רמב"ם שופטים (הלכות סנהדרין)
אמר לו הגרא"י אילו הייתה זו הלכה ומורין כן היית צודק, אבל מכיוון שזו הלכה ואין מורין כן הבא רמב"ם קדושה (איסורי ביאה)...

 

[למדן צעיר]

ר' חיים בן הגרי"ז הייתה תקופה שהיה מתגלח, ושאלוהו כמה בחורים שאהבו לקנטרו בדברים, כיצד הוא מתגלח והלא אביו הגרי"ז לא גילח זקנו?
והשיבם, מי אמר שכל דבר צריך להיות כמו האבא, אולי צריך להיות כמו האמא...

 

[ב"מ]

מפי השמועה, איני יודע אם המעשה מדוייק, אם מישהו יכול לאשר או להכחיש

שמעתי שפעם חיים סולובייציק (בן הגרי"ז) רדף אחרי אחיו הגרי"ד עם סכין מסביב לשלחן (כפה"נ עקב המעשה שראה נאצי רודף אחרי אמו עם גרזן, ומפי השמועה זה מה שהשפיע עליו), והגרי"ד חילץ ממנו את הסכין.
חיים תבע את אחיו לדין אצל אביהם הגרי"ז, וכדי להפיס את דעתו של חיים הגרי"ז עשה כעין דין תורה, שאל הגרי"ז את הגרי"ד למה לקחת ממנו את הסכין, ואמר הגרי"ד הרי הוא רודף והדבר ברור שהייתי צריך לקחת את הסכין, ופנה הגרי"ז לחיים ואמר, הרי הוא צודק. ואמר חיים, איה"נ, אבל זה מצדיק שיקח את הברזל של הסכין, אבל למה הוא לקח גם את הכת מעץ.

 

[אך טוב וחסד]

מספרים שהגר"ח ערך מבחן לשני בניו בילדותם, הגרי"ז ור' משה שהיה מבוגר ממנו.
הוא הפך כוס ושאל אותם למה לדעתם א"א למזוג לכאן משקה?
ר' משה השיב מפני שהמשקה יישפך ארצה,
והגרי"ז השיב "סי קיין גלאז ניט", זה אינו כוס!

התבטא הגר"ח, הצעיר הוא הלמדן....

 

[עץ החיים]

אינני זוכר על מי
שאמר על המעשה עם ר' יצחק אלחנן שהראו לו ערימת ספרים וא''ל שאת זה יכל לעשות במקום הסנדלרות,
שיש אנשים שיבאו ללמעלה עם ערימת ספרים, ויראו להם ערימת נעלים ויאמרו את זה יכלתם לעשות...

 

[ב"מ]

מספרים שהגר"ח ערך מבחן לשני בניו בילדותם, הגרי"ז ור' משה שהיה מבוגר ממנו.
הוא הפך כוס ושאל אותם למה לדעתם א"א למזוג לכאן משקה?
ר' משה השיב מפני שהמשקה יישפך ארצה,
והגרי"ז השיב "סי קיין גלאז ניט", זה אינו כוס!

התבטא הגר"ח, הצעיר הוא הלמדן....

לחץ כדי לכווץ...

היה זה הגרי"ז ששאל את ילדיו, ושאל את בנו ר"מ זצ"ל, בנוסח "אם מוזגים כשהכוס הפוך למה הכוס לא יתמלא" והשיב הילד כיון "שיישפך", ואביו אמר לו, "לא נכון", ושאלו שוב למה לא יתמלא, ואמר "יישפך", וחזר הגרי"ז ואמר לא נכון, וכששאלו בשלישית כעת הרהר הפעוט, והשיב זה לא יתמלא כיון שזה "שלא ייכנס", וע"ז אמר הגרי"ז "נכון".
ולתלמידיו שהיו שם אמר הגרי"ז שאם כי בכוס אין נפק"מ בין "יישפך" או "לא ייכנס", אבל ברשב"א יש חילוק גדול בין "נשפך" ו"לא נכנס".

 

[ב"מ]

מה שמזכיר, פעם שאלו את הגרמ"ד זצ"ל האם יש לו עט, ואמר שיש לו אבל זה לא עובד.
הגרי"ז שמע את תשובתו ואמר לבנו, היית יכול לומר שיש לך מטאטא.
(דהיינו שברי כלים אינו דין בטומאה וטהרה גרידא, אלא ביטול שם הכלי כשנשבר זה ההגדרה של הדבר, ועט שאינו עובד, אינו יותר עט ממטאטא. וזה אמת גמור לומר שאין לו עט, ולומר שיש עט שאינו עובד זה סתירה מיניה וביה)

 

[ב"מ]

וכעת למעשה נחמד שאינו ידוע לרבים.
אחד מחבריו של אחד מבני הראש ישיבה העיר על הגיית האות "ע" שפעמים נשמע כעין צליל פעמון שיש בו "ענג", והקניט בחביבות לבנו של הראש ישיבה, דלפי הגייה זו קשה טובא, למה צריך להוסיף בתיבת "למען" (ירבו ימיכם), שיש בו גם "ע" ותיכף אחריו יש גם "ן", ולמה צריך את האות "ן" הרי בלא"ה אות זו נכלל ב"ע" הקודם לו.
ובהכרח דצ"ל דהתם הוי לאפוקי האות "ג", ובתיבה זו צריך לקרוא "למען" בלי האות "ג".

(אם כי יש לפלפל דאולי יש לקרוא למענגן)

ועוד מעשה בראש חודש, באחד שביקש לדבר עם הגרא"י שליט"א אחרי התפילה, ואמר לר"י שליט"א "נדבר אחרי שחרית" (נאך שחרית), ותיכף תיקנו הראש ישיבה, "נאך מוסף".
זה לא הברקה של גאונות, כמו קלאסיקה טבעית של דיוק, כל אחד היה מבין שזה הכוונה, אבל פשוט לא מדברים מדוייק, ואילו בבית הגדול הזה האימון של הדיבור המדוייק הוא להפליא, וזה תולדה של דיוק השכל. וכמו שאם חסר בהסברא חסר בהבנה כשחסר בדיוק בדיבור חסר בדיוק המחשבה.

 

[חכמה לחכימין]

מספרים שהגר"ח ערך מבחן לשני בניו בילדותם, הגרי"ז ור' משה שהיה מבוגר ממנו.
הוא הפך כוס ושאל אותם למה לדעתם א"א למזוג לכאן משקה?
ר' משה השיב מפני שהמשקה יישפך ארצה,
והגרי"ז השיב "סי קיין גלאז ניט", זה אינו כוס!

התבטא הגר"ח, הצעיר הוא הלמדן....

לחץ כדי לכווץ...

המתרגם תירגם- למדן- קורמער????