וז"ל: והסבר הדבר שכל מקום שנאמר ויהי אינו אלא צרה. שהתיבה ויהי הופכת הוי״ו מעתיד לעבר, שכן דרך האדם שאם יש צרה הוא רוצה שתעבור מהרה והעתיד יהיה עבר. ועוד טעם למה התחילה המגילה בלשון ויהי, כיון שהיו ישראל בשפל המצב הרוחני ונתערבו ישראל בגוים ונשאו נשים נכריות ואע״פ שמקצתם חזרו על ידי תוכחת עזרא, אבל הרבה לא שבו. ועכשיו נוסף עליהם העון שנהנו מסעודת אחשורוש.
לכן התחילה המגילה הזאת בויהי, להיותה סיפור מצרת ישראל, ואיך באו מים עד נפש לרוב עונותיהם, כי נתערבו בגוים ונשאו נשים נכריות, ואף כי לתוכחת עזרא וסיעתו שבו מקצתם, רובם לא שבו, ונוסף עון על עונם כי חללו פיהם במשתה אחשורוש הרשע.
לכן התחילה המגילה הזאת בויהי, להיותה סיפור מצרת ישראל, ואיך באו מים עד נפש לרוב עונותיהם, כי נתערבו בגוים ונשאו נשים נכריות, ואף כי לתוכחת עזרא וסיעתו שבו מקצתם, רובם לא שבו, ונוסף עון על עונם כי חללו פיהם במשתה אחשורוש הרשע.
ולפסיקתא זוטרתא - אולי י"ל שהגמ' לא רצתה לפרסם את גנותם של עם ישראל,
ולכן אמרו רק את הסעודה, כי זה היה השורש לעבירה,
[ובאמת זה השורש תמיד, כמו שמצאנו בפרשת כי תשא "וקרא לך ואכלת מזבחו ולקחת מבנותיו לבניך",
וכן מצאנו שגזרו על סתם יינם משום בנותיהם].
ולפסיקתא זוטרתא - אולי י"ל שהגמ' לא רצתה לפרסם את גנותם של עם ישראל,
ולכן אמרו רק את הסעודה, כי זה היה השורש לעבירה,
[ובאמת זה השורש תמיד, כמו שמצאנו בפרשת כי תשא "וקרא לך ואכלת מזבחו ולקחת מבנותיו לבניך",
וכן מצאנו שגזרו על סתם יינם משום בנותיהם].
כמו"כ נ"ל, ובהקדם דברי הגמ' מגילה יב ע"א: "שאלו תלמידיו את רשב"י מפני מה נתחייבו שונאיהן של ישראל שבאותו הדור כליה? אמר להם אמרו אתם אמרו לו מפני שנהנו מסעודתו של אותו רשע". ולכאורה צ"ב טובא מדוע העובדה שנהנו מסעודתו של אותו רשע מצדיקה עונש כליה?! ובפרט ע"פ המבואר במדרש (אסת"ר פ"ב, יג) על הכתוב "והשתי' כדת אין אונס" – "אין אונס ביין נסך". היינו שבהסעודה היו (גם) מאכלים כשרים!
אלא הביאור בזה: קיומם של בני ישראל בין האומות הם ככבשה אחת בין שבעים זאבים (תנחומא תולדות ה. אסת"ר פ"י, יא. וראה פסיקתא רבתי פ"ט), והצלתם מיד הזאבים הוא רק מפני שגדול הוא הרועה השומרם - שזהו קיום למעלה מדרך מהטבע. אך כשבני ישראל מנגדים לשמירה זו – על ידי שמחשיבים את הנהגת הטבע - הם מפקיעים את עצמם מהשמירה הניסית. וזהו הפירוש ב"נהנו מסעודתו" - שלא רק שהלכו לסעודה מפני ההכרח, אלא "נהנו" - כי חשבו שההליכה לסעודה מבטיחה את קיומם על פי טבע. והיינו שהסיבה שנתחייבו 'כליה' אינה 'עונש' אלא תוצאה ישירה של הנהגתם.
ע"פ הנ"ל נ"ל גם כאן: אם אכן היה זה 'עונש', צ"ב שלכאורה עוון נשיאת נשים נכריות חמור בהרבה.
אלא שבאמת הסיבה שנתחייבו 'כליה' אינה 'עונש' אלא תוצאה ישירה של הנהגתם - ש"נהנו מסועדתו של אותו רשע" - שהחשיבו את הנהגת הטבע - והפקיעו את עצמם מהשמירה הניסית.
כמו"כ נ"ל, ובהקדם דברי הגמ' מגילה יב ע"א: "שאלו תלמידיו את רשב"י מפני מה נתחייבו שונאיהן של ישראל שבאותו הדור כליה? אמר להם אמרו אתם אמרו לו מפני שנהנו מסעודתו של אותו רשע". ולכאורה צ"ב טובא מדוע העובדה שנהנו מסעודתו של אותו רשע מצדיקה עונש כליה?! ובפרט ע"פ המבואר במדרש (אסת"ר פ"ב, יג) על הכתוב "והשתי' כדת אין אונס" – "אין אונס ביין נסך". היינו שבהסעודה היו (גם) מאכלים כשרים!
אלא הביאור בזה: קיומם של בני ישראל בין האומות הם ככבשה אחת בין שבעים זאבים (תנחומא תולדות ה. אסת"ר פ"י, יא. וראה פסיקתא רבתי פ"ט), והצלתם מיד הזאבים הוא רק מפני שגדול הוא הרועה השומרם - שזהו קיום למעלה מדרך מהטבע. אך כשבני ישראל מנגדים לשמירה זו – על ידי שמחשיבים את הנהגת הטבע - הם מפקיעים את עצמם מהשמירה הניסית. וזהו הפירוש ב"נהנו מסעודתו" - שלא רק שהלכו לסעודה מפני ההכרח, אלא "נהנו" - כי חשבו שההליכה לסעודה מבטיחה את קיומם על פי טבע. והיינו שהסיבה שנתחייבו 'כליה' אינה 'עונש' אלא תוצאה ישירה של הנהגתם.
ע"פ הנ"ל נ"ל גם כאן: אם אכן היה זה 'עונש', צ"ב שלכאורה עוון נשיאת נשים נכריות חמור בהרבה.
אלא שבאמת הסיבה שנתחייבו 'כליה' אינה 'עונש' אלא תוצאה ישירה של הנהגתם - ש"נהנו מסועדתו של אותו רשע" - שהחשיבו את הנהגת הטבע - והפקיעו את עצמם מהשמירה הניסית.
ולפסיקתא זוטרתא - אולי י"ל שהגמ' לא רצתה לפרסם את גנותם של עם ישראל,
ולכן אמרו רק את הסעודה, כי זה היה השורש לעבירה,
[ובאמת זה השורש תמיד, כמו שמצאנו בפרשת כי תשא "וקרא לך ואכלת מזבחו ולקחת מבנותיו לבניך",
וכן מצאנו שגזרו על סתם יינם משום בנותיהם].
אף דלכאורה נישואי הנשים הנכריות היה כבר קודם הסעודה דהרי כנזכר לעיל חלקם לא שמעו לתוכחתו של עזרא שהיה קודם לסעודה דאחשוורוש, ואפשר ד'נהנו מסעודתו' וכו' הוא ביטוי לדרגתם הכללית שהינה אי ריחוקם מהגויים והחיבור לגויים שזו הדרגה בה היו וע"ז נענשו.
אף דלכאורה נישואי הנשים הנכריות היה כבר קודם הסעודה דהרי כנזכר לעיל חלקם לא שמעו לתוכחתו של עזרא שהיה קודם לסעודה דאחשוורוש, ואפשר ד'נהנו מסעודתו' וכו' הוא ביטוי לדרגתם הכללית שהינה אי ריחוקם מהגויים והחיבור לגויים שזו הדרגה בה היו וע"ז נענשו.
וזה לשונו:
לכן התחילה המגילה הזאת בויהי, להיותה סיפור מצרת ישראל, ואיך באו מים עד נפש לרוב עונותיהם, כי נתערבו בגוים ונשאו נשים נכריות, ואף כי לתוכחת עזרא וסיעתו שבו מקצתם, רובם לא שבו, ונוסף עון על עונם כי חללו פיהם במשתה אחשורוש הרשע.
וזה לשונו:
לכן התחילה המגילה הזאת בויהי, להיותה סיפור מצרת ישראל, ואיך באו מים עד נפש לרוב עונותיהם, כי נתערבו בגוים ונשאו נשים נכריות, ואף כי לתוכחת עזרא וסיעתו שבו מקצתם, רובם לא שבו, ונוסף עון על עונם כי חללו פיהם במשתה אחשורוש הרשע.
לכן התחילה המגילה הזאת בויהי, להיותה סיפור מצרת ישראל, ואיך באו מים עד נפש לרוב עונותיהם, כי נתערבו בגוים ונשאו נשים נכריות, ואף כי לתוכחת עזרא וסיעתו שבו מקצתם, רובם לא שבו, ונוסף עון על עונם כי חללו פיהם במשתה אחשורוש הרשע.