פורים האם הגזירה על עם ישראל של נס פורים - היא בגלל שנשאו נשים נכריות?

[גרינפלד]

כמדומה ששמעתי כן בשם ר' סעדיה גאון,
ואשמח אם יוכלו להעלותו לכאן.

 

[גרינפלד]

הרב @געגועים @הצעיר שבחבורה.

 

[אחד יחיד]

כמדומה ששמעתי כן בשם ר' סעדיה גאון,
ואשמח אם יוכלו להעלותו לכאן.

לחץ כדי לכווץ...

בקשת מקורות - אשכול ראשי

פורום אוצר התורה - בית מדרש לכל מקצועות התורה.

forum-otzar-hatorah.co.il

 

[וישמחו בי חברי]

נראה לי מובא בילקוט מעם לועז.

 

[גרינפלד]

נראה לי מובא בילקוט מעם לועז.

לחץ כדי לכווץ...

אשמח אם תוכל להעלות לכאן.

 

[ויש ליישב]

נראה לי מובא בילקוט מעם לועז.

לחץ כדי לכווץ...

בשם אבן יחיא על המגילה
וכתב שאף על פי שחלקם שבו מתוכחת עזרא
מכל מקום הרבה לא שבו
ועוד נוסף עליהם העוון שנהנו מסעודת אחשורוש

 

[גרינפלד]

נראה לי מובא בילקוט מעם לועז.​

לחץ כדי לכווץ...

אשמח אם תוכל להעלות לכאן.​

לחץ כדי לכווץ...

יישר כח עצום!!!

וז"ל:
והסבר הדבר שכל מקום שנאמר ויהי אינו אלא צרה. שהתיבה ויהי הופכת הוי״ו מעתיד לעבר, שכן דרך האדם שאם יש צרה הוא רוצה שתעבור מהרה והעתיד יהיה עבר. ועוד טעם למה התחילה המגילה בלשון ויהי, כיון שהיו ישראל בשפל המצב הרוחני ונתערבו ישראל בגוים ונשאו נשים נכריות ואע״פ שמקצתם חזרו על ידי תוכחת עזרא, אבל הרבה לא שבו. ועכשיו נוסף עליהם העון שנהנו מסעודת אחשורוש.​

 

[געגועים]

בילקוט מעם לועז

לחץ כדי לכווץ...

בשם אבן יחיא על המגילה

לחץ כדי לכווץ...

וזה לשונו:

לכן התחילה המגילה הזאת בויהי, להיותה סיפור מצרת ישראל, ואיך באו מים עד נפש לרוב עונותיהם, כי נתערבו בגוים ונשאו נשים נכריות, ואף כי לתוכחת עזרא וסיעתו שבו מקצתם, רובם לא שבו, ונוסף עון על עונם כי חללו פיהם במשתה אחשורוש הרשע.​

 

[געגועים]

כיון שהיו ישראל בשפל המצב הרוחני ונתערבו ישראל בגוים ונשאו נשים נכריות ואע״פ שמקצתם חזרו על ידי תוכחת עזרא​

לחץ כדי לכווץ...

מעניין שבמדרש רבה מובא שכאשר הפיל המן גורלות,
עלה טבת זכות עזרא, הה"ד (עזרא י טז יז) וַיַּעֲשׂוּ כֵן בְּנֵי הַגּוֹלָה וַיִּבָּדְלוּ עֶזְרָא הַכֹּהֵן וגו' וַיְכַלּוּ בַכֹּל אֲנָשִׁים הַהֹשִׁיבוּ נָשִׁים נׇכְרִיּוֹת

 

[מגנא ומצלא]

וזה לשונו:

לכן התחילה המגילה הזאת בויהי, להיותה סיפור מצרת ישראל, ואיך באו מים עד נפש לרוב עונותיהם, כי נתערבו בגוים ונשאו נשים נכריות, ואף כי לתוכחת עזרא וסיעתו שבו מקצתם, רובם לא שבו, ונוסף עון על עונם כי חללו פיהם במשתה אחשורוש הרשע.​

לחץ כדי לכווץ...

מעניין מדוע לא מוזכר עניין זה במסכת מגילה
כיצד יתכן שנהנו מסעודתו של אחשוורוש חמור יותר מנשים נכריות?

 

[גרינפלד]

כיצד יתכן שנהנו מסעודתו של אחשוורוש חמור יותר מנשים נכריות?

לחץ כדי לכווץ...

קושיא עצומה!

ולפסיקתא זוטרתא - אולי י"ל שהגמ' לא רצתה לפרסם את גנותם של עם ישראל,
ולכן אמרו רק את הסעודה, כי זה היה השורש לעבירה,
[ובאמת זה השורש תמיד, כמו שמצאנו בפרשת כי תשא "וקרא לך ואכלת מזבחו ולקחת מבנותיו לבניך",
וכן מצאנו שגזרו על סתם יינם משום בנותיהם].

 

[אהרן הלוי]

ולפסיקתא זוטרתא - אולי י"ל שהגמ' לא רצתה לפרסם את גנותם של עם ישראל,
ולכן אמרו רק את הסעודה, כי זה היה השורש לעבירה,
[ובאמת זה השורש תמיד, כמו שמצאנו בפרשת כי תשא "וקרא לך ואכלת מזבחו ולקחת מבנותיו לבניך",
וכן מצאנו שגזרו על סתם יינם משום בנותיהם].

לחץ כדי לכווץ...

ביאור יפה מאוד!

כמו"כ נ"ל, ובהקדם דברי הגמ' מגילה יב ע"א: "שאלו תלמידיו את רשב"י מפני מה נתחייבו שונאיהן של ישראל שבאותו הדור כליה? אמר להם אמרו אתם אמרו לו מפני שנהנו מסעודתו של אותו רשע". ולכאורה צ"ב טובא מדוע העובדה שנהנו מסעודתו של אותו רשע מצדיקה עונש כליה?! ובפרט ע"פ המבואר במדרש (אסת"ר פ"ב, יג) על הכתוב "והשתי' כדת אין אונס" – "אין אונס ביין נסך". היינו שבהסעודה היו (גם) מאכלים כשרים!

אלא הביאור בזה: קיומם של בני ישראל בין האומות הם ככבשה אחת בין שבעים זאבים (תנחומא תולדות ה. אסת"ר פ"י, יא. וראה פסיקתא רבתי פ"ט), והצלתם מיד הזאבים הוא רק מפני שגדול הוא הרועה השומרם - שזהו קיום למעלה מדרך מהטבע. אך כשבני ישראל מנגדים לשמירה זו – על ידי שמחשיבים את הנהגת הטבע - הם מפקיעים את עצמם מהשמירה הניסית. וזהו הפירוש ב"נהנו מסעודתו" - שלא רק שהלכו לסעודה מפני ההכרח, אלא "נהנו" - כי חשבו שההליכה לסעודה מבטיחה את קיומם על פי טבע. והיינו שהסיבה שנתחייבו 'כליה' אינה 'עונש' אלא תוצאה ישירה של הנהגתם.

ע"פ הנ"ל נ"ל גם כאן: אם אכן היה זה 'עונש', צ"ב שלכאורה עוון נשיאת נשים נכריות חמור בהרבה.
אלא שבאמת הסיבה שנתחייבו 'כליה' אינה 'עונש' אלא תוצאה ישירה של הנהגתם - ש"נהנו מסועדתו של אותו רשע" - שהחשיבו את הנהגת הטבע - והפקיעו את עצמם מהשמירה הניסית.

ואתי שפיר.

 

[גרינפלד]

כמו"כ נ"ל, ובהקדם דברי הגמ' מגילה יב ע"א: "שאלו תלמידיו את רשב"י מפני מה נתחייבו שונאיהן של ישראל שבאותו הדור כליה? אמר להם אמרו אתם אמרו לו מפני שנהנו מסעודתו של אותו רשע". ולכאורה צ"ב טובא מדוע העובדה שנהנו מסעודתו של אותו רשע מצדיקה עונש כליה?! ובפרט ע"פ המבואר במדרש (אסת"ר פ"ב, יג) על הכתוב "והשתי' כדת אין אונס" – "אין אונס ביין נסך". היינו שבהסעודה היו (גם) מאכלים כשרים!

אלא הביאור בזה: קיומם של בני ישראל בין האומות הם ככבשה אחת בין שבעים זאבים (תנחומא תולדות ה. אסת"ר פ"י, יא. וראה פסיקתא רבתי פ"ט), והצלתם מיד הזאבים הוא רק מפני שגדול הוא הרועה השומרם - שזהו קיום למעלה מדרך מהטבע. אך כשבני ישראל מנגדים לשמירה זו – על ידי שמחשיבים את הנהגת הטבע - הם מפקיעים את עצמם מהשמירה הניסית. וזהו הפירוש ב"נהנו מסעודתו" - שלא רק שהלכו לסעודה מפני ההכרח, אלא "נהנו" - כי חשבו שההליכה לסעודה מבטיחה את קיומם על פי טבע. והיינו שהסיבה שנתחייבו 'כליה' אינה 'עונש' אלא תוצאה ישירה של הנהגתם.

ע"פ הנ"ל נ"ל גם כאן: אם אכן היה זה 'עונש', צ"ב שלכאורה עוון נשיאת נשים נכריות חמור בהרבה.
אלא שבאמת הסיבה שנתחייבו 'כליה' אינה 'עונש' אלא תוצאה ישירה של הנהגתם - ש"נהנו מסועדתו של אותו רשע" - שהחשיבו את הנהגת הטבע - והפקיעו את עצמם מהשמירה הניסית.

ואתי שפיר.

לחץ כדי לכווץ...

יישר כוח!

ועל הקושיא

מעניין מדוע לא מוזכר עניין זה במסכת מגילה
כיצד יתכן שנהנו מסעודתו של אחשוורוש חמור יותר מנשים נכריות?

לחץ כדי לכווץ...

קושיא עצומה!

ולפסיקתא זוטרתא - אולי י"ל שהגמ' לא רצתה לפרסם את גנותם של עם ישראל,
ולכן אמרו רק את הסעודה, כי זה היה השורש לעבירה,
[ובאמת זה השורש תמיד, כמו שמצאנו בפרשת כי תשא "וקרא לך ואכלת מזבחו ולקחת מבנותיו לבניך",
וכן מצאנו שגזרו על סתם יינם משום בנותיהם].

לחץ כדי לכווץ...

ויתכן ליישב עוד, שהמדרשים חלוקים, כי גם הלקח טוב מקורו ממדרשים.

 

[מגנא ומצלא]

מעניין מדוע לא מוזכר עניין זה במסכת מגילה
כיצד יתכן שנהנו מסעודתו של אחשוורוש חמור יותר מנשים נכריות?

לחץ כדי לכווץ...

וחשבתי אולי שעניין "נהנו מסעודתו" היינו ש"גזרו על יינם משום בנותיהן". וההנאה מהסעודה הייתה הגורם לנשים שנשאו.

 

[מה ידידות]

וחשבתי אולי שעניין "נהנו מסעודתו" היינו ש"גזרו על יינם משום בנותיהן". וההנאה מהסעודה הייתה הגורם לנשים שנשאו.

לחץ כדי לכווץ...

אף דלכאורה נישואי הנשים הנכריות היה כבר קודם הסעודה דהרי כנזכר לעיל חלקם לא שמעו לתוכחתו של עזרא שהיה קודם לסעודה דאחשוורוש, ואפשר ד'נהנו מסעודתו' וכו' הוא ביטוי לדרגתם הכללית שהינה אי ריחוקם מהגויים והחיבור לגויים שזו הדרגה בה היו וע"ז נענשו.

 

[שי למורא]

אף דלכאורה נישואי הנשים הנכריות היה כבר קודם הסעודה דהרי כנזכר לעיל חלקם לא שמעו לתוכחתו של עזרא שהיה קודם לסעודה דאחשוורוש, ואפשר ד'נהנו מסעודתו' וכו' הוא ביטוי לדרגתם הכללית שהינה אי ריחוקם מהגויים והחיבור לגויים שזו הדרגה בה היו וע"ז נענשו.

לחץ כדי לכווץ...

התוכחה של עזרא היה קודם לסעודת אחשורוש?
האם התוכחה לא היה בארץ ישראל, אחרי שעלה עזרא?
והרי עזרא עלה לאחר נס פורים.

 

[מגנא ומצלא]

התוכחה של עזרא היה קודם לסעודת אחשורוש?
האם התוכחה לא היה בארץ ישראל, אחרי שעלה עזרא?
והרי עזרא עלה לאחר נס פורים.

לחץ כדי לכווץ...

בילקוט מעם לועז

לחץ כדי לכווץ...

בשם אבן יחיא על המגילה

לחץ כדי לכווץ...

וזה לשונו:
לכן התחילה המגילה הזאת בויהי, להיותה סיפור מצרת ישראל, ואיך באו מים עד נפש לרוב עונותיהם, כי נתערבו בגוים ונשאו נשים נכריות, ואף כי לתוכחת עזרא וסיעתו שבו מקצתם, רובם לא שבו, ונוסף עון על עונם כי חללו פיהם במשתה אחשורוש הרשע.

 

[געגועים]

וזה לשונו:
לכן התחילה המגילה הזאת בויהי, להיותה סיפור מצרת ישראל, ואיך באו מים עד נפש לרוב עונותיהם, כי נתערבו בגוים ונשאו נשים נכריות, ואף כי לתוכחת עזרא וסיעתו שבו מקצתם, רובם לא שבו, ונוסף עון על עונם כי חללו פיהם במשתה אחשורוש הרשע.

לחץ כדי לכווץ...

וכנ"ל

וזה לשונו:

לכן התחילה המגילה הזאת בויהי, להיותה סיפור מצרת ישראל, ואיך באו מים עד נפש לרוב עונותיהם, כי נתערבו בגוים ונשאו נשים נכריות, ואף כי לתוכחת עזרא וסיעתו שבו מקצתם, רובם לא שבו, ונוסף עון על עונם כי חללו פיהם במשתה אחשורוש הרשע.​

לחץ כדי לכווץ...