סוכות, שמח"ת ושמ"ע ראשו ורובו בסוכה- דיעבד או לכתחילה?

[גברא זוטרא]

בדין ראשו ורובו בסוכה, יש בהערות של דרשו בשם הגרי"ש והגרש"ז שדין ראשו ורובו הוא לכתחילה, והוכיח כן מכך שדרך העולם לשבת לאכול ורגליהם תחת השולחן, אמנם הגר"ח פליג, וס"ל דהוא דיעבד(וזכורני שראיתי מהגר"י זילברשטיין שהביא בשם הגר"ח שצריך להוציא ממון בשביל שיהיה לאדם סוכת כל גופו)
וצ"ע ב' דברים, א' איך הגר"ח ית' את דרך העולם לשבת בסוכה ורגליהם מתחת השולחן(וביותר שלא שמענו שהגר"ח הקפיד ע"כ), ב' דלכאו' ק' דהרגליים הם בערך חצי מהגוף וא"כ כשיושבים והרגליים תחת השולחן יש יותר מראשו ורובו מחוץ לסוכה ומה ההוכחה לדעת הגרש"ז והגרי"ש, וביותר דהוא קושיא בפנ"ע איך באמת יושבים כך.

 

[רב פאל]

לרוב רגליים עד אמצע הירך זה לא חצי מהגוף
לפחות לא אצל הבני אנוש שאני מכיר
וכלל לא ברור שזה לא נחשב בסוכה

 

[גברא זוטרא]

לרוב רגליים עד אמצע הירך זה לא חצי מהגוף
לפחות לא אצל הבני אנוש שאני מכיר
וכלל לא ברור שזה לא נחשב בסוכה

לחץ כדי לכווץ...

רגליים בתחילת חיבורם הוא כחצי גוף, וכשיושב צמוד לשולחן אין בזה ראשו ורובו.

 

[משתוקק לקרבתך]

בדין ראשו ורובו בסוכה, יש בהערות של דרשו בשם הגרי"ש והגרש"ז שדין ראשו ורובו הוא לכתחילה, והוכיח כן מכך שדרך העולם לשבת לאכול ורגליהם תחת השולחן, אמנם הגר"ח פליג, וס"ל דהוא דיעבד(וזכורני שראיתי מהגר"י זילברשטיין שהביא בשם הגר"ח שצריך להוציא ממון בשביל שיהיה לאדם סוכת כל גופו)
וצ"ע ב' דברים, א' איך הגר"ח ית' את דרך העולם לשבת בסוכה ורגליהם מתחת השולחן(וביותר שלא שמענו שהגר"ח הקפיד ע"כ), ב' דלכאו' ק' דהרגליים הם בערך חצי מהגוף וא"כ כשיושבים והרגליים תחת השולחן יש יותר מראשו ורובו מחוץ לסוכה ומה ההוכחה לדעת הגרש"ז והגרי"ש, וביותר דהוא קושיא בפנ"ע איך באמת יושבים כך.

לחץ כדי לכווץ...

זכור לי שיש ג"כ מדד של חשיבות האבירים שהוי גם מדד לראשו ורובו

 

[עוזי ומגני]

ב' דלכאו' ק' דהרגליים הם בערך חצי מהגוף וא"כ כשיושבים והרגליים תחת השולחן יש יותר מראשו ורובו מחוץ לסוכה ומה ההוכחה לדעת הגרש"ז והגרי"ש, וביותר דהוא קושיא בפנ"ע איך באמת יושבים כך.

לחץ כדי לכווץ...

לחשבון האיברים במסכת אהלות בב' רגלים אין כאן רוב איברים אלא ק"ב איברים חלקי רמ"ח

מָאתַיִם וְאַרְבָּעִים וּשְׁמֹנָה אֵבָרִים בָּאָדָם, שְׁלשִׁים בְּפִסַּת הָרֶגֶל, שִׁשָּׁה בְכָל אֶצְבַּע {יא}, עֲשָׂרָה בַקֻּרְסָל, שְׁנַיִם בַּשּׁוֹק, חֲמִשָּׁה בָאַרְכֻּבָּה {יב}, אֶחָד בַּיָּרֵךְ, שְׁלשָׁה בַקַּטְלִית, אַחַת עֶשְׂרֵה צְלָעוֹת, שְׁלשִׁים בְּפִסַּת הַיָּד, שִׁשָּׁה בְכָל אֶצְבַּע, שְׁנַיִם בַּקָּנֶה, וּשְׁנַיִם בַּמַּרְפֵּק, אֶחָד בַּזְּרוֹעַ, וְאַרְבָּעָה בַכָּתֵף. מֵאָה וְאֶחָד מִזֶּה וּמֵאָה וְאֶחָד מִזֶּה

לחץ כדי לכווץ...

וביותר דהוא קושיא בפנ"ע איך באמת יושבים כך.

לחץ כדי לכווץ...

ואדרבא זה ההוכחה שלהם שבראשו ורובו לא נאמר הלכה של שיעור שבזה ייך ולמר שיעור לכתחילה ובדיעבד ואז באמת היה קו'
אלא נאמר הלכה של צורת ישיבה וע"כ לא שייך לספור איברים ולא שייך לדין לכתחילה ודו"ק

 

[רפאל אליעזר]

כל הנושא לא מתחיל לפי עניות דעתי כי רוב השולחנות הם פחות מעשרה טפחים ודאי לפי החזון איש וא"כ אין אהל פחות מעשרה ואין בזה בכלל בעייה כמבואר בסוכה בכ"מ וא"כ אין לא ראייה שזה לכתחילה אבל אין גם שום בעייה בכך ופשוט עד מאוד....

 

[משתוקק לקרבתך]

כל הנושא לא מתחיל לפי עניות דעתי כי רוב השולחנות הם פחות מעשרה טפחים ודאי לפי החזון איש וא"כ אין אהל פחות מעשרה ואין בזה בכלל בעייה כמבואר בסוכה בכ"מ וא"כ אין לא ראייה שזה לכתחילה אבל אין גם שום בעייה בכך ופשוט עד מאוד....

לחץ כדי לכווץ...

אם הגרש"ז הביא מזה ראייה כנראה בזמנם כן היה י' טפחים (מה שנכון ג"כ עובדתית)