הושע

משתמש חדש
gem
הודעות
10
תודות
25
נקודות
2
נשאלתי: גדלתי בצורה מסויימת ובחברה מסויימת
למדתי כמה נושאים הלכתיים ומסקנתי ברורה ללא ספק
במקום שאני גדל זה לא מקובל ולא מובן אם אתנהג ע"פ הבנתי זה יפגע בסובבים אותי כמו מוציא לעז על ראשונים שגם הם מתופסי התורה ומלומדיה
איך עלי לנהוג להחמיר כנגד החברה והמשפחה או להקל שלא כהבנתי?
 
נשאלתי: גדלתי בצורה מסויימת ובחברה מסויימת
למדתי כמה נושאים הלכתיים ומסקנתי ברורה ללא ספק
במקום שאני גדל זה לא מקובל ולא מובן אם אתנהג ע"פ הבנתי זה יפגע בסובבים אותי כמו מוציא לעז על ראשונים שגם הם מתופסי התורה ומלומדיה
איך עלי לנהוג להחמיר כנגד החברה והמשפחה או להקל שלא כהבנתי?
אם מדובר במי שהגיע להוראתו ברור שאסור לגור מפני איש ולכבוש את הוראתו והטוב בעינך עשה עיין חגיגה ג: שמא תאמר היאך אני למד תורה מעתה וכו' ועצומים כל הרוגיה זה שמגיע להוראה ואינו מורה.

אך אם מדובר במי שלא הגיע להוראה למי אוי למי אבוי לתלמיד קטן אשר לא הגיע להוראה ומורה ועל זה נאמר כי רבים חללים הפילה וחופר גומץ בו יפול ופורץ גדר ישכנו נחש ולזות שפתים הרחק ממך ואם שונים אל תתערב פן יאמרו לך איתנו נזיד לעלות ההר נתגרה באומות חינם

וכלל אצלנו הוא אי כבית שמאי כקולהון וכחומרהון אי כבית הלל כקוליהון וכחומרהון.
 
בעקבות האשכול הזה?

עכ"פ באשכול זה מבואר
שבוודאי האדם צריך או מוכרח לנהוג כפי שכלו
אלא שברוב המקרים בר דעת מבין בשכלו
שהוא מוגבל ויש חכמים גדולים ממנו שהבינו בשכלם אחרת
א"כ השכל מחייב שלא לנהוג כפי הבנת שכלו עכשיו
 
הנושא הוא לא הוראה לאחרים אלא לעצמו והוא הגיע להוראה {לשיטתו}בנושא זה
אין הבדל בין לאחרים ולעצמו אם משהו אז
ביצה כא, ב
אמרו לו: מה נעשה לבית אביך, שהיו מחמירין על עצמן ומקילין לכל ישראל להיות אופין פתין גריצין וחררין.
האם ינהג כמו שמבין או שימשיך במנהג מקומו ומשפחתו הפך הבנתו
התשובה היא אתה לא הגעת להוראה כיון שמי אוהב בהמון לו תבואה ולא נכנס אפילו לאלפית מהגדרת ראוי להוראה
ובפרט על פי הדברים האלה עירובין סב, ב
מהו לאורויי במקום רבו? - אמר ליה: אפילו ביעתא בכותחא בעו מיניה מרב חסדא כל שני דרב הונא, ולא אורי. אמר ליה רב יעקב בר אבא לאביי: כגון מגלת תענית, דכתיבא ומנחא, מהו לאורויי באתריה דרביה? אמר ליה, הכי אמר רב יוסף: אפילו ביעתא בכותחא בעו מיניה מרב חסדא כל שני דרב הונא ולא אורי.
 
בעקבות האשכול הזה?


עכ"פ באשכול זה מבואר
שבוודאי האדם צריך או מוכרח לנהוג כפי שכלו
אלא שברוב המקרים בר דעת מבין בשכלו
שהוא מוגבל ויש חכמים גדולים ממנו שהבינו בשכלם אחרת
א"כ השכל מחייב שלא לנהוג כפי הבנת שכלו עכשיו
איני רוצה להסיט את האשכול אך דבריך בהקשר של פותח האשכול צורמים מעט הרבה.
מתמיד אני דוגל מובהק בשימוש בשכל אך בוודאי שתחילת דרכו של אדם הט אזנך ושמע דברי חכמים ובהגיע היום לא תחוש אלא ולבך תשית לדעתי.
וכבר אמרו עבודה זרה יט, ב
אשר פריו יתן בעתו - אמר רבא: אם פריו יתן בעתו ועלהו לא יבול, ואם לאו - על הלומד ועל המלמד עליהם הכתוב אומר: לא כן הרשעים כי אם וגו'. אמר רבי אבא אמר רב הונא אמר רב, מאי דכתיב: כי רבים חללים הפילה? זה תלמיד שלא הגיע להוראה ומורה, ועצומים כל הרוגיה - זה תלמיד שהגיע להוראה ואינו מורה. ועד כמה? עד מ' שנין.
 
נושא הילכתי שמוסכם אצל כלל פוסקי זמננו אלא שבמקומו נוהגים ע"פ רב מסויים בלימוד פשוט ניתן להגיע למסקנה ברורה כהבנת רוב ככל הפוסקים
האם הוא מחוייב להבנתו או למשפחתו והציבור שהוא חי איתו שלא יקבלו את זה
בקיצור יש בזה מנהג המדינה או לא?
 
אשר פריו יתן בעתו - אמר רבא: אם פריו יתן בעתו ועלהו לא יבול, ואם לאו - על הלומד ועל המלמד עליהם הכתוב אומר: לא כן הרשעים כי אם וגו'. אמר רבי אבא אמר רב הונא אמר רב, מאי דכתיב: כי רבים חללים הפילה? זה תלמיד שלא הגיע להוראה ומורה, ועצומים כל הרוגיה - זה תלמיד שהגיע להוראה ואינו מורה. ועד כמה? עד מ' שנין.
בדר"כ הלשון הוראה הינו לאחרים
אמנם כתבת ש
אין הבדל בין לאחרים ולעצמו
אך כמדומני שעליך ההוכחה

עכ"פ קשה לי מאוד עד בלתי הגיוני לדרוש מאדם לנהוג שלא כפי שכלו
דהלא השכל הוא המחלק פקודות
ואם השכל מורה לשמוע לציווי ד'
והשכל מבין שזה ציווי ד'
כיצד אפשר לחייבו לעשות היפך מציווי ד'
 
נשאלתי: גדלתי בצורה מסויימת ובחברה מסויימת
למדתי כמה נושאים הלכתיים ומסקנתי ברורה ללא ספק
במקום שאני גדל זה לא מקובל ולא מובן אם אתנהג ע"פ הבנתי זה יפגע בסובבים אותי כמו מוציא לעז על ראשונים שגם הם מתופסי התורה ומלומדיה
איך עלי לנהוג להחמיר כנגד החברה והמשפחה או להקל שלא כהבנתי?
אין חכמה ואין עצה ואין תבונה כנגד ה' (ברכות יט:)
גדול כבוד הבריות שדוחה ל''ת שבתורה (שם ובירושלמי כלאים)
ותלוי לפי הענין דאו' דרבנן קום עשה שוא''ת כמבואר שם ואחרונים מחלקים בסברא שבקביעות אסור לעולם
ומ''מ בדרבנן איכא למימר אם יפגע בכל ההלך ילך דלא גזור בכה''ג
נושא הילכתי שמוסכם אצל כלל פוסקי זמננו אלא שבמקומו נוהגים ע"פ רב מסויים בלימוד פשוט ניתן להגיע למסקנה ברורה כהבנת רוב ככל הפוסקים
האם הוא מחוייב להבנתו או למשפחתו והציבור שהוא חי איתו שלא יקבלו את זה
בקיצור יש בזה מנהג המדינה או לא?
זה ברור שלא
מנהג המדינה הוא רק בדברים דתלייא במנהגא כמבואר ריש מקום שנהגו
אבל מנהג טעות אינו מנהג כמבואר במסכת סופרים
 
מה שהזכירו פה ענין להגיע להוראה
דבר זה רחוק מאוד מהוכחה לדורנו
שסוף הוראה נחתם בחתימת התלמוד
ומאז ועד היום רבו פרושיו ופרושי פרושיו
ואין בדל של ראיה מל' הוראה בתלמוד
לענין לימוד הסוגיות מול הוראת חכמי הדור
 
בדר"כ הלשון הוראה הינו לאחרים
אמנם כתבת ש
אכן עיקר לשון הוראה היינו לאחרים אך גם לעניין עצמו מצינו לשון זה וממילא פשוט שכן הוא בכל תחום צא ולמד ממורה הוראה במקום רבו שבקושי התירו לראות לעצמו.
אך כמדומני שעליך ההוכחה
אין זה צריך לפנים דכיצד יורה והלוא אין הוא מוסמך לזה והרי אין יודע דיו ובפרט אחרי מה דקיימא לן חכם שאסר אין חברו ראשי להתיר וכששנים נחלקים בדאורייתא הלך אחר המחמיר ובדרבנן אחר המיקל ואי כב"ש וכו' ובמי עסיק אם לא במי שטרם הגיע עיתו.
ואי בעי האי מרבנן חיי לא יבעט ברבותיו ששגגת תלמוד עולה זדון.
עכ"פ קשה לי מאוד עד בלתי הגיוני לדרוש מאדם לנהוג שלא כפי שכלו
דהלא השכל הוא המחלק פקודות
ואם השכל מורה לשמוע לציווי ד'
והשכל מבין שזה ציווי ד'
כיצד אפשר לחייבו לעשות היפך מציווי ד'
אמת אבל אם השכל אומר שמשה אמת ותורתו אמת והן המחקרים בדאים אז קל מאוד לא להקשיב לשכל צא ולמד מרפואה דכאיב ליה כאיבה אזיל לבי אסייה ודבעי ליה מבעייא מאי תקנתיה ילך אצל חכם וילמדנו מעיקרא.
 
צא ולמד ממורה הוראה במקום רבו שבקושי התירו לראות לעצמו.
היכן ראית שמירי בהוראה לעצמו
אין זה צריך לפנים דכיצד יורה והלוא אין הוא מוסמך לזה והרי אין יודע דיו ובפרט אחרי מה דקיימא לן חכם שאסר אין חברו ראשי להתיר וכששנים נחלקים בדאורייתא הלך אחר המחמיר ובדרבנן אחר המיקל ואי כב"ש וכו' ובמי עסיק אם לא במי שטרם הגיע עיתו.
ואי בעי האי מרבנן חיי לא יבעט ברבותיו ששגגת תלמוד עולה זדון.
כמובן כל מה שדברתי אחר שכלו מורה שזה ההלכה ואי לא למד כל צרכו כיצד יורה שכלו כן והרי הוא שוטה מופלג
קל מאוד לא להקשיב לשכל
אדרבא זה נקרא להקשיב לשכל שמורה שהחכמים הבינו יותר טוב מדעתו
 
היכן ראית שמירי בהוראה לעצמו
עירובין סג, א
אמר להו רבי אלעזר מהגרוניא, הכי אמר רבא: צורבא מרבנן חזי לנפשיה. חזי - ואיעניש רבי אלעזר מהגרוניא. - והאמר רבא: צורבא מרבנן חזי לנפשיה! - שאני התם דאתחילו בכבודו.
ומכל מקום זהו בהגיע ומורה בהסתר ובצנעה והבעיה מצד בפני רבו אבל מי שלא הגיע לא יעלה כלל על הדעת שיורה ומכוח מכאן רק הלשון הוראה ששייך לעצמו ושיש למיחש בסוג זה דהנה וודאי שחמור יותר הוראה לאחרים אבל זהו מפני גודל שגגותיו שמפרסמם אבל אם אינו ראוי מלאך המוות מה לי הכא מה לי התם.
כמובן כל מה שדברתי אחר שכלו מורה שזה ההלכה ואי לא למד כל צרכו כיצד יורה שכלו כן והרי הוא שוטה מופלג
השאלה היא מה זה כל צרכו? ובכן מתחילה הייתי סבור שאינו כל כך אך ככל שהפכתי בה גיליתי יותר ויותר שארכה מארץ מדה ולא ידע אנוש ערכה ואין קץ לה ולעמל שצריך לעמול בה ובוודאי מי שלא בקי במקראות משניות אגדות תלמוד עד אין חקר לא יוכל להורות שפעמים רבות לא ידע ואשם!
אדרבא זה נקרא להקשיב לשכל שמורה שהחכמים הבינו יותר טוב מדעתו
כמובן אך צריך מהשכל לדעת שהאמת היא שבשלב זה אני צריך לכוף את יצר החקרנות ולשעבד עצמי למלכי ואלהי לעשות ככל אשר יורוני.
 
כמובן אך צריך מהשכל לדעת שהאמת היא שבשלב זה אני צריך לכוף את יצר החקרנות ולשעבד עצמי למלכי ואלהי לעשות ככל אשר יורוני.
זה הא'
הב' צריך להבין מה הורני ד' וגם שם צריך לחקור ולידע שהשכל שלי מוגבל ויש כאלו שמבינים טוב ממני..
 
זה הא'
הב' צריך להבין מה הורני ד' וגם שם צריך לחקור ולידע שהשכל שלי מוגבל ויש כאלו שמבינים טוב ממני..
וודאי שיש לו לאדם ללמוד דרך ארץ אך ממי מהאיש אשר נביא הוא אם מלאך ה' יבקשו מפיהו ובשום פנים ואופן אסור לאדם להכריע מדעתו לפני שיהיה במקומו ועל זה נאמר ודבר בעתו מה טוב.
לילה טוב.
 
מה הפשט שבעולם הישיבות עושים לפי מנהג הישיבה?
כי לא לומדים סוגיות למעשה אז אין מה לעשות אלא מה שעשו בעבר שכן למדו למעשה ולא שיש לזה הצדקה מהפוסקים שהרי עולם הפסק ועולם הישיבות אויבים זה לזה
 

חברים מקוונים לאחרונה

חזור
חלק עליון
✖ ❓