חבל להביא מקורות אלו ללשה"ק,
יתכן שהם צודקים, אבל צריך מקור ממקום טהור, ולא מאלו. [הם יכולים רק לסייע, ולכוון את החיפוש].
וברד"ק שהבאתי מתבאר שהם שתי לשונות נפרדים.

שוב מצאתי מקור אפשרי לקשר בין מדינה לדין. - אך יתכן שזו רק דרשה בצורה של נוטריקון, ולא שורש התיבה.

קהלת רבה (וילנא) פרשה ה
אם עושק רש אם ראית עושק דלים ורשים וצדיק חי העולמים משפיע לו שלוה וטובה תראה במדינה תראה בו דינה של גיהנם,


והיו עוד שחשבו כדבריך
עמוד הימיני סימן ב
ולפ"ז אולי יובן גם מקור המלה "מדינה" שהיא כנ"ל מונח לעיר חומה דוקא, כי מדינה הוא מלשון "דין", שבעיר זו הוא מושב הדיינים. וכ"ה בגזניוס ע' מדינה, ומנדלקורן ג"כ חתכו מלשון "דין" והגדירו: פלך ומחוז המתנהג עפ"י שר ודין אחד,
 
נערך לאחרונה על ידי מנחה:
לדעתי הבנת שורש מדינה הוא ודאי מלשון דין. גם אם בשורשים של הדקדוק הם לא אותו שורש.
אבל ברור שזה אותו כיון. לענין הבנת המילה אין זה תלוי בשורש היבש. אם האותיות המרכזיות שהם ד-נ הם אותם אותיות זה בהכרח אותו תוכן.
אגב, אני מתעורר שגם מדון מדון=מריבה גם כן שייך לענין זה.
 
להבנתי מלשון "דין" שבכל שטח בו שולטת מערכת חוקים אחרת זהו המגדיר ל"מדינה".
שוב מצאתי מקור אפשרי לקשר בין מדינה לדין. - אך יתכן שזו רק דרשה בצורה של נוטריקון, ולא שורש התיבה.

קהלת רבה (וילנא) פרשה ה
אם עושק רש אם ראית עושק דלים ורשים וצדיק חי העולמים משפיע לו שלוה וטובה תראה במדינה תראה בו דינה של גיהנם,
לדעתי הבנת שורש מדינה הוא ודאי מלשון דין. גם אם בשורשים של הדקדוק הם לא אותו שורש.
אבל ברור שזה אותו כיון. לענין הבנת המילה אין זה תלוי בשורש היבש. אם האותיות המרכזיות שהם ד-נ הם אותם אותיות זה בהכרח אותו תוכן.
על הפסוק (קהלת ב, ח) 'כנסתי לי גם כסף וזהב וסגלת מלכים והמדינות עשיתי לי שרים ושרות' וגו', דרשו חז"ל (קה"ר שם) בכמה אופנים שהצד השוה שבהם שדרשו לשון מדינה מלשון דין והתדיינות.
"וְהַמְדִינוֹת, זוֹ מַלְכַּת שְׁבָא, שֶׁהָיְתָה מְדַיֶּנֶת עִמּוֹ בְּחָכְמָתָהּ וּבִשְׁאֵלוֹתֶיהָ וְלֹא יָכְלָה לְנַצְּחוֹ".
"וְהַמְּדִינוֹת, אֵלּוּ תַּלְמִידֵי חֲכָמִים שֶׁמְּדַיְּנִין בַּהֲלָכָה".
 

חברים מקוונים לאחרונה

חזור
חלק עליון
✖ ❓