שיר עברו ימים והותירו הרשימו

[בן פטורא]

מחילה על רוב פשיטותו ואורכו
החלוקה רק להקל על הקריאה (עוד מחילה על אי ניקודו והוא מחמת אי ראותי בו שיר )

הקדמה

עברו ימים והותירו הרשימו
בגוויתי בידי וברגלי
אך ליבי עקש כבשהיה

נתרחקו רגלי ובשגרה נטעו
ועננם עוד נותר מעלי
אך פנימה הכתה סערה

נתעלג הלב הוכבד המוח לא לו קודש קדשים

ויסתגר בהיכלו וישב בדד הרחק מעמו וממשכן אלוקים

ולעיתים יציץ בעד חלון וסדק ויורני חיצים בוערים
על אמת נעלמת ומיעוט תורה
ועל גבוה שמים ורוב תאווה

ואערכה מילי להליץ
טוב בעד עצמי
ולחיות ליבי ולהקיץ
מתרדמת רעיוני

 

[בן פטורא]

המשך -
לא אירא מאיש אך עמך אנכי
ישמיעו באוזני זמירות פה ומשק רוקים
וצלילי לשון בבלולת שבעים
הגיון אומה מבוהלת
ושיח כבידי שפה
ואנכי בתורתך שחתי
בעמקי סודותיה אתלונן

יגלו ליבי כי סוטה הוא מן הדרך
הולך הוא עקלתון בשרירות
ואנכי להם אומר
סוטה ראיתם
לכו הזירו עצמכם מחמר
ויין על יעבור בגרונכם
לא תעל על פניכם בת שחוק
ולחייכם לא ירטטו בעונג
קפואים יהו משל חוקקו בסלע
וחוטי שפתותיתם משלג ילבינו
ידום ליבכם ויחרש
והבל פיכם יקפא כנד אל מול עינכם

 

[בן פטורא]

המשך-
עולם עולם לו יכולתי להניחך לרגע מקבל שפע עליונים
לו יכולתי להעמידך אל מול השמש והירח אחור אל מול פנים
לו רק יכולתי להעמידך באפילה, בשממון, בבהלה,
ולהביע מעמקי תהומותיך, אנחה טהורה ,

המהבלת שמים וארץ, המהבלת הוד ומלכות ,

המבקשת לשוב לאין, לרוח אלוקים המרחפת,
להיולי הקדמון, לצורה בלא חומר מפסדת ,

ראה ראיתי, חוסים בצלך,
ורוב טוב, אשר עדנתם,
ולבם, בחלב סכת ,

אך בהגיע תור
ולשחיטה, יובל כשור
ותהום, פיו יפעור


וגופו יתבלה
ורוחו תדאה
ועדן תראה

ועיניה סומות
באליה טוחות
ותזכור נשכחות

ימי קדם נעימים
טרם פיעמה בגוף
והעכירה זיו בעפרים

אזי מר יגנח
ובקול נהי יצרח
וכל הודך עליו למשחית

 

[בן פטורא]

המשך-
ולעומתו שדוף מוכה רזון
אשר הסית עצמו בעצמו ונמלא חרון
וימנע מלבו תאווה ומשאל
ובקושי יפסיע באדמת המפעל
טלוא בגדים וקרוע המנעל

אך לעת יקרא א-ל בשמו
לשזוף מעשיו ולהטעימו גמול ידו
יפשוט גופו מעליו כאדרת
ובאחת יגש אל להבת שלהבת

אך
שאלות ישאלוהו
נשאת ונתת באמונה
עסקת בפריה ורביה
לחמת מלחמת הקודש
הגברת הטוב על הרע

ולהשיבם לא יאחר
נזיר הייתי, לא גשתי אל אשה
בעולם כגר נתהלכתי, לא שבתתי
לא שכנתי באדמה

אחור ישיבוהו, יטעינוהו עצמות וגידים
שוב אל האדמה, הקדמת יום צאתך
כנוס בספינה, פלס דרך, בין מערבולות וסלעים,
ושוט אל אדמת ישוב, ותקע בה מושבך,
ושכון לבטח, ובנה עיר וחומה,
ומחנך טהור יהא, ובעפר צאתך,
ידיך במסחר תשלח, וראשך שא השמימה,
ובניך כגורן יקיפוך, ולמדם דרך ה,

 

[רב פאל]

ואווו מאוד יפה
בקשר לחרוזים???
כי נראה שכן עשית הרבה עם חרוזים אבל חלק לא קשור
חלק חריזה רגילה חלק חריזה סרוגה חריזה אחת מחובקת וחלק בלא חריזה

 

[בן פטורא]

ואווו מאוד יפה
בקשר לחרוזים???
כי נראה שכן עשית הרבה עם חרוזים אבל חלק לא קשור
חלק חריזה רגילה חלק חריזה סרוגה חריזה אחת מחובקת וחלק בלא חריזה

לחץ כדי לכווץ...

לא כתבתי אותו כשיר במובן האמנותי ולכן לא הקפדתי על חריזה אך השתמשתי בחריזה ככוח ותנועה לשיר ולגבי הגיוון מה שהיה נראה לי נכון לפי הסגנון של הדברים חרזתי מלבד מה שהיה נכון סתם כך לגוון בכזה אורך