סוכות, שמח"ת ושמ"ע למה שבט דן שפלטם ענני הכבוד חייבים בסוכה

[נהנה מקושיא טובה]

לפי הטעם שסוכה הוא זכר לענני הכבוד, ולא סוכות ממש, א''כ קשה הלא היו מחוץ לענן שהיה בהם פסל מיכה ?
וכן קשה לי בגמ' יבמות דף עב מבואר דלא מלו בנ''י במדבר כיון שלא היה רוח צפונית והטעם כי היכי דלא יתפזרו ענני הכבוד, וצ''ב דא''כ האם שבט דן שהיה מחוץ לענן האם מצינו שהם כן מלו?

 

[אור יהל]

לפי הטעם שסוכה הוא זכר לענני הכבוד, ולא סוכות ממש, א''כ קשה הלא היו מחוץ לענן שהיה בהם פסל מיכה ?

לחץ כדי לכווץ...

בציץ אליעזר (חלק טו סימן סד) מביא בשם ספר בנין שלמה להגר"ש הכהן מווילנא ז"ל בהקדמה שניה לפר' ראה (י"ב - י"ט) שכותב לצדד לומר דגם בדור המדבר נצטוו לישיבת סוכה, ומוסיף וכותב, דאולי י"ל דבדור המדבר ישבו תחת ענני כבוד כל ימות השנה וענני כבוד היה סכך כשר דהוא גידולי הארץ כמו דכתיב ואד יעלה מן הארץ וכמו דאיתא בסוכה י"א וגם אינו מקבל טומאה (...).
וזהו דכתיב בסוכות בפת"ח כלומר בסוכות שאתם יושבים כל ימות השנה אתם מחויבים לישב בחג הסוכות, רק דבשאר ימות השנה הוא רשות ואי בעי אכיל חוץ לענני כבוד, אבל בימות החג צריך לישב ולאכול ולישון דוקא תחת ענני כבוד (...).

וכתב על כך הרב ציץ אליעזר: ועל פירושו הנפלא הזה של הבעל בנין שלמה יש להוסיף ולומר דמכיון שהציוי הא הוא על כל ישראל, א"כ בציוי הזה כולל גם שבט דן, דהגם שבדרך כלל חנו מחוץ לענני הכבוד (...) וא"כ אז בחג הסוכות היה הציוי גם עליהם שיכנסו בפנים לענני הכבוד.
וזהו כל האזרח, תיבת כל בא לרבות גם אלה שבדרך כלל היו שרויים מחוץ לענן, ומובן ממילא דאז היה הענן שפיר קולטן (...).

 

[אור יהל]

וכן קשה לי בגמ' יבמות דף עב מבואר דלא מלו בנ''י במדבר כיון שלא היה רוח צפונית והטעם כי היכי דלא יתפזרו ענני הכבוד, וצ''ב דא''כ האם שבט דן שהיה מחוץ לענן האם מצינו שהם כן מלו?

לחץ כדי לכווץ...

בספר פנים יפות פרשת ויחי (מט, יז) כתב בתוך דבריו:

"ונראה דמזה הטעם אמרו ביבמות [עא ב] מפני מה לא מלו אבעית אימא משום חולשא דאורחא ואבעית אימא משום דלא נשבה להם רוח צפונית,
שהוצרך לשני הטעמים, מפני ששבט דן שהיה דגלו בצפון והיו פליטי ענן נשבה להם רוח צפונית דלא שייך טעמא כי היכא דלא נבדור ענני, וצ"ל משום חולשא דאורחא ובשאר השבטים לא שייך טעמא דחולשא דאורחא כיון שהיו נישאים מענן לא היו עייפים מטורח הדרך...".

 

[נהנה מקושיא טובה]

לפי הטעם שסוכה הוא זכר לענני הכבוד, ולא סוכות ממש, א''כ קשה הלא היו מחוץ לענן שהיה בהם פסל מיכה ?
וכן קשה לי בגמ' יבמות דף עב מבואר דלא מלו בנ''י במדבר כיון שלא היה רוח צפונית והטעם כי היכי דלא יתפזרו ענני הכבוד, וצ''ב דא''כ האם שבט דן שהיה מחוץ לענן האם מצינו שהם כן מלו?

לחץ כדי לכווץ...

שו''ר שכבר עמד בזה החת''ס

 

[המכבד את הבריות]

וכן קשה לי בגמ' יבמות דף עב מבואר דלא מלו בנ''י במדבר כיון שלא היה רוח צפונית והטעם כי היכי דלא יתפזרו ענני הכבוד, וצ''ב דא''כ האם שבט דן שהיה מחוץ לענן האם מצינו שהם כן מלו?

לחץ כדי לכווץ...

אולי י"ל דלא מלו משום שבכל עת ורגע יתכן ויסע הענן, וידוע דלאחר מילה נזקקין למנוחה.
אך יש לפרוך דהלא ענן מסיעם, ועצ"ע.

 

[נהנה מקושיא טובה]

אולי י"ל דלא מלו משום שבכל עת ורגע יתכן ויסע הענן, וידוע דלאחר מילה נזקקין למנוחה.

לחץ כדי לכווץ...

עיין כעי''ז

 

[נהנה מקושיא טובה]

אולי י"ל דלא מלו משום שבכל עת ורגע יתכן ויסע הענן, וידוע דלאחר מילה נזקקין למנוחה..

לחץ כדי לכווץ...

שו''מ יותר מפורש כדבריך בחת''ס


ומעתה צ''ע מה ששאלת

אך יש לפרוך דהלא ענן מסיעם, ועצ"ע.

לחץ כדי לכווץ...

אמנם הלא מצינו כבר בגמ' דיומא קמא לא קאמר להו ולא מידי משום טירחא דאורחא, ובמקום אחר נתקשיתי בזה הלא הענן הסיע אותם

 

[אור יהל]

אולי י"ל דלא מלו משום שבכל עת ורגע יתכן ויסע הענן, וידוע דלאחר מילה נזקקין למנוחה.
אך יש לפרוך דהלא ענן מסיעם, ועצ"ע.

לחץ כדי לכווץ...

הענן לא היה מסיע את שבט דן שהרי היו מחוצה לו,
ואכן מפורש בגמרא טעם זה של "חולשא דאורחא",
כפי שמתבאר בטוב טעם בדברי הפנים יפות שהבאתי לעיל.

 

[אלחנן מ]

לפ"ד וכי גר לא יהיה חייב במצוות סוכה, אלא פשוט שהטעם של המצווה לא משנה את החיוב של המצווה, וכל עם ישראל נצטווה בציווי זה של סוכה, (הנפ״מ היחידה במחלוקת ר"ע ור"א זה לעניין הכוונה בקיום המצווה).

 

[פנחס ע]

לפ"ד וכי גר לא יהיה חייב במצוות סוכה, אלא פשוט שהטעם של המצווה לא משנה את החיוב של המצווה, וכל עם ישראל נצטווה בציווי זה של סוכה, (הנפ״מ היחידה במחלוקת ר"ע ור"א זה לעניין הכוונה בקיום המצווה).

לחץ כדי לכווץ...

התשובה נפלאה ונכוחה. אם כי שהיה ייתכן לחלק בין מי שבא אחר מת"ת לציווי שהיה באותו דור.
ומ"מ זכור לי שיש כזה דבר שגר מסתפח לשבט מסויים. אולי @אברך מישיבת מיר ידע למקם אותי. (ואז אולי ראוי לייחד לזה אשכול נפרד)

 

[אברך מישיבת מיר]

התשובה נפלאה ונכוחה. אם כי שהיה ייתכן לחלק בין מי שבא אחר מת"ת לציווי שהיה באותו דור.
ומ"מ זכור לי שיש כזה דבר שגר מסתפח לשבט מסויים. אולי @אברך מישיבת מיר ידע למקם אותי. (ואז אולי ראוי לייחד לזה אשכול נפרד)

לחץ כדי לכווץ...

לגבי המקלל בנה של שלומית בת דברי משמע שלא היה יכול להסתפח לשבט דן.

 

[פנחס ע]

לגבי המקלל בנה של שלומית בת דברי משמע שלא היה יכול להסתפח לשבט דן.

לחץ כדי לכווץ...

הוא לא היה גר אלא בן של יהודיה.

 

[אברך מישיבת מיר]

הוא לא היה גר אלא בן של יהודיה.

לחץ כדי לכווץ...

אבל קודם מתן תורה מתייחס אחר האב כמבואר ברמב"ן.
עוד מצאתי ביסוד ושורש העבודה (שער הכולל פ"ב) שהביא בשם הזוהר וז"ל בפ' תולדות דף כ"ג ע"ג: כל צדיק וצדיק יש לו מדור לפי כבודו ולפי הראוי לו, מאן דאתי מראובן שם מדורו עם הצדיקים מן ראובן, וכן כל שבט ושבט, ומאן דהוא גר מאומות העולם ונתגייר, מדורו במדור של גרים, ע"ש.

 

[אברך מישיבת מיר]

אכן לעתיד לבא כתוב בקרא דיחזקאל (מז כג) והיה בשבט אשר גר הגר אתו שם תתנו נחלתו ופרש"י גר הגר אתו - שנתגייר בגולה בתוך אותו שבט .

 

[איש אחד למטה אבותיו]

לפי הטעם שסוכה הוא זכר לענני הכבוד, ולא סוכות ממש, א''כ קשה הלא היו מחוץ לענן שהיה בהם פסל מיכה ?
וכן קשה לי בגמ' יבמות דף עב מבואר דלא מלו בנ''י במדבר כיון שלא היה רוח צפונית והטעם כי היכי דלא יתפזרו ענני הכבוד, וצ''ב דא''כ האם שבט דן שהיה מחוץ לענן האם מצינו שהם כן מלו?

לחץ כדי לכווץ...

לא ירדתי לסוף הקושיא ,
כוונתו להקשות שהיות שבמקום שהתורה נתנה טעם איכא למ"ד שדרשינן טעמא דקרא , אם כן למה לא פטרו את שבט דן מישיבת הסוכה ,

או למה הקב"ה חייב את כל בנ"י בלי לחלק בינם לשאר השבטים ,