• אנא הקדישו כמה רגעים לתפילה ולאמירת תהילים לרפואת אחד מחו"ר הפורום, הרב שלמה ברוך בן רבקה, לרפואה שלמה בתוך שאר חולי ישראל.
    קריאת תהילים  |  כל פרק תהילים, כל תפילה וכל חיזוק - לזכותו ולרפואתו
הוא קודם ומאותה סיבה שהוא קודם הוא גם עדיף
הוא קודם כי אין כ''כ אפשרות של כבוד ועונג חשובים בלילה אבל בזמננו שפשטה תאורת החשמל אין סיבה להעדיף וזה הסיבה שהמנהג לא ליזהר בזה
ולגבי שבע ברכות יש לעורר שהפוסקים התירו לברך בסעודה שניה מטעם שכבוד יום קודם ובזמננו אינו שייך אא''כ יש ריבוי רעים או דרשות כעין המנהג בסעודה שלישית שמקילים ע''פ דרשת החתן
 
הם אמרו לפי המציאות שהיתה בזמנם שלא היה אור נורמלי בלילה
אך מה הקפידה בזה אם אחד יוכל לעשות שסעודת הלילה תהיה יותר חשובה למה היה חשוב לרבנן להפקיע את זה?
ויכולים לעשות בצורה חשובה כמו שעשו החתונות בלילה
 
אך מה הקפידה בזה אם אחד יוכל לעשות שסעודת הלילה תהיה יותר חשובה למה היה חשוב לרבנן להפקיע את זה?
כי רוב האנשים לא יכולים ויגרום להם למעט
ויכולים לעשות בצורה חשובה כמו שעשו החתונות בלילה
קשה לעשות באופן קבוע
 
אכן בעיקר טעם הדבר שהנחת הנני להעתיק את לשון הערוך השולחן (רפ"ט ב) בטעם הדבר

והטעם דכבוד יום קודם, נראה לי משום דעיקרי הסעודות הם ביום ולא בלילה, (עיין תוספות שלהי עבודה זרה ד"ה 'בת יומא') ועוד דבלילה הלא אכל ביום בערב שבת, ואי אפשר להיות הסעודה חביבה עליו כביום השבת. ועוד, דבמקדש היתה עיקר הקדושה הניכרת ביום, שהקריבו בו קרבן מוסף, ולא בלילה, שלא היתה שום עבודה של שבת. ועוד, דעיקר תוקף הזמן הוא ביום כדאיתא בשבת (פ"ט:) בויכוחו של יצחק לעתיד לבא: 'דל פלגא דלילותא וכו' ע"ש, ובעירובין (ס"ה.) 'אנן פועלי דיממא אנן' ע"ש.
 
אכן בעיקר טעם הדבר שהנחת הנני להעתיק את לשון הערוך השולחן (רפ"ט ב) בטעם הדבר
מה שהק' שהלא אוכל מבעוד יום זה אינו כי הדרך לאכול בבוקר ובערב ואדרבא אוכל בערב לתאבון
וההשואה למקדש וליצחק אינה אמורה להיות משפיעה כ''כ על פשט ההלכה לכאורה
 
בגיטין ל"ח: מבואר שמשפחה בירושלים נעקרה דקבעי סעודתא בערב שבת ורש"י בפי' הראשון פי' שקבעו סעודה בליחל שבת כיון שביום צו ללמוד וביטלו דין כבוד יום גדול מכבוד לילה והמהרש"ל ביש"ש כ' שכיון שנעקרו על זה יש לחוש גם לפירוש הזה של רש"י ולדאוג שסעודת היום תהיה יותר חשובה משל הלילה ושלא יהיה הסעודות שוות עי"ש ובדברות משה העיר שפשטות כבוד יום זה שיהיו את הצרכים הבסיסים גם ליום עי"ש אולם היעש"ש הובא בשערי תשובה סי רפ"ה וגם צוין במ"ב ולכן הרב שליט"א פוסק כמותו [ואמר לי שלא נמדד בכמות שאוכל אלא ברמת המאכלים]
ויש לשים לב שלעיתים מרבים במאכלים בסעודות ליל שבת עד שיותר חשובים מסעודת היום
אמר לי אחד ששאל את מרן הגרח"ק שאלה זו,
שבסוף האוכל בלילה יותר ראוי,
בלילה אוכלים אוכל של חתונות, [בשר ועוף ותוספות..]
וביום אוכל של בר, [צ'ולנט..]
וענה הגרח"ק, שכבוד יום הוא באוכל הכי חשוב שאפשר להגיש ביום,
וכיון שאין כבוד בלאכול את הבשר ואת העוף קרים, לא נותר אלא לאכול את צ'ולנט,
אולם זה נפק"מ במנה האחרונה, שממילא נאכלת קר, להגיש את המנה היותר מכובדת לכבוד יום.
 
דעת הרב שליט"א שעוגות בוקר ברכתם המוציא וכן צריכים נט"י וכו' וכן דעתו גבי לחמניות מזונות וכן על פיצה מזונות
כמדומה שאמר כן אפי' על אכילת בייגלעך (כשאוכל בכמות גדולה).
 
כמדומה שאמר כן אפי' על אכילת בייגלעך (כשאוכל בכמות גדולה).
דוקא בזה הוראתו הפוכה שעד נפח שלושת רבעי שקית חלב אין מברכים ברהמ"ז.


אולי כוונתך לבייגל גדול שעשוי לקביעות סעודה.
 

חברים מקוונים לאחרונה

חזור
חלק עליון
✖ ❓