מה הרעיון שעומד מאחורי התראה?

[הערב נא]

האם רק לתת לאדם הזדמנות לחזור בו?
האם זה כדי לוודא את המזיד?

 

[איישר חילי]

ברש''י מכות כא,א מבואר שאחר כד''ד מההתראה יכול לומר אשתלאי, ומשמע כצד ב' שעניינו לברר המזיד.

וראה שם ב
חידושי הריטב"א מסכת מכות דף כא עמוד א

מתני' נזיר שהיה שותה יין כל היום אינו חייב אלא אחת. פירש רש"י ז"ל כי אי אפשר לחייבו אלא על מה ששתה תוך כדי דבור של התראה דאילו במה ששתה אחרי כן יוכל לומר אישתלאי, והקשו בתוס' דהא כהן שבא על חמש אלמנות או על אלמנה וגרושה וחללה וזונה בגופין מחולקין חייב בהתראה אחת על כל אחת ואחת כדמוכח בפרק עשרה יוחסין (קדושין ע"ז ב') משום דהוו גופין מוחלקין ואמאי לימא אשתלאי, אלא ודאי דכיון שהתחיל בעבירה סמוך להתראה תו ליכא למימר אשתלאי על האחרות, וכן במי שהיה לפניו איסורין הרבה והתרו עליו על כולם ואכלן כולם חייב על כל אחד ואחד כיון שהתחיל באחת מהם תוך כדי דבור של התראה, וטעמא דהכא פירש ר"י ז"ל דהכא כיון שכל היין ששתה שם אחד וגוף אחד אף על פי שהולך ושותה בזה אחר זה הכל נחשב שתיה אחת כיון שאין כאן אלא התראה אחת, ולאפוקי היכא דהוו איסורין חלוקין או גופין חלוקין דחשיבא התראה אכל חדא וחדא.

 

[הערב נא]

ומשמע כצד ב' שעניינו לברר המזיד.

לחץ כדי לכווץ...

ואיך זה באמת מברר? הוא יכול לטעון חשבתי שזה מותר, מה עוזרת ההתראה?

 

[הצעיר שבחבורה]

האם רק לתת לאדם הזדמנות לחזור בו?
האם זה כדי לוודא את המזיד?

לחץ כדי לכווץ...

סנהדרין ח, ב
דתניא, רבי יוסי בר יהודה אומר: חבר אין צריך התראה, לפי שלא ניתנה התראה אלא להבחין בין שוגג למזיד.
רמב"ם סנהדרין יב, ב
אחד תלמיד חכם ואחד עם הארץ צריך התראה שלא ניתנה התראה אלא להבחין בין שוגג למזיד שמא שוגג היה