אדר כ"ה אדר יומא דהילולא הג"ר בנימין דיסקין זללה"ה אבי המהרי"ל דיסקין. מתורתו: יסוד דין מיגו ישרות הטענה ולא נאמנותה

[כהן קרב]

בספר לבני בנימין הביא מאביו הג"ר בנימין זללה"ה
שיסוד דין מיגו וכגון פרוע מיגו דמזויף אינו מפני שמזויף נפסק בשו"ע שפטור
אלא מפני שמזויף הוי טענה מעליתא טפי וקרובה יותר לדעת בני אדם לטעון כן
ומה שאמרו בכל מקום מיגו שהיה אומר טענה פלונית והיה נפטר
אין זה הטעם לנאמנותו במיגו
אלא סימן בעלמא
שאם אנו רואים שטענה זו מתקבלת
על כרחך שטענה זו ישרה וקרובה אל הדעת
​

 

[כהן קרב]

על פי זה ביאר
איך אומרים מיגו
אף בדלא גמיר דינא
וכמבוא' בש"ך
ותמהו בזה רבים
ולפי הדרך הנ"ל אינו תלוי בדין
אלא בישרות הטענה
ומיושב
(וישב בזה עוד כמה קושיו' ואכה"מ)

 

[צריך עיון]

בספר לבני בנימין הביא מאביו הג"ר בנימין זללה"ה
שיסוד דין מיגו וכגון פרוע מיגו דמזויף אינו מפני שמזויף נפסק בשו"ע שפטור
אלא מפני שמזויף הוי טענה מעליתא טפי וקרובה יותר לדעת בני אדם לטעון כן
ומה שאמרו בכל מקום מיגו שהיה אומר טענה פלונית והיה נפטר
אין זה הטעם לנאמנותו במיגו
אלא סימן בעלמא
שאם אנו רואים שטענה זו מתקבלת
על כרחך שטענה זו ישרה וקרובה אל הדעת
​

לחץ כדי לכווץ...

בעוניי לא הבנתי הכונה
הטענה המתקבלת והישרה היא הטענה שהוא לא טען בסופו של דבר, אז למה מאמינים אותו בטענה שהיא לא מתקבלת מחמת ישרותה?

 

[ממגד שמים]

וכבר היה מעשה - שנשתמש עימו השרף קדוש מהרי"ל דיסקין זת"ע- לבאר את ירידת הדורות, שפעם ניגש מאן דהוא בסערה לבית הרב בנימין דיסקין-
כשכולו נרעש ובאמתחתו גוילי ס"ת שניצלו משריפת בית הכנסת.
המהריל"ד סיפר שכשהוא ראה זאת פרץ בבכי-
ואילו אביו כשראה זאת התעלף ודו"ק.

 

[כהן קרב]

בעוניי לא הבנתי הכונה
הטענה המתקבלת והישרה היא הטענה שהוא לא טען בסופו של דבר, אז למה מאמינים אותו בטענה שהיא לא מתקבלת מחמת ישרותה?

לחץ כדי לכווץ...

אולי לא הבאתי דבריו בביאור ככה"נ
מיגו הוא נאמנות
אבל לא מפני שהטוען יכל לטעון טענה אחרת שמתקבלת בבי"ד
אלא מפני שיכל לטעון טענה אחרת ישרה יותר

על פי זה ביאר
איך אומרים מיגו
אף בדלא גמיר דינא
וכמבוא' בש"ך
ותמהו בזה רבים
ולפי הדרך הנ"ל אינו תלוי בדין
אלא בישרות הטענה
ומיושב
(וישב בזה עוד כמה קושיו' ואכה"מ)

לחץ כדי לכווץ...

 

[ליטאי כבד]

ולפי"ז מיושבת קושיית העילוי ממייצי'ט הידועה, דמה אכפ"ל לטעון טענה שיהיה נאמן בה ע"י מיגו, אך אם המיגו הוא מצד שהטענה ישרה יותר א"ש דניחא ליה לטעון טענה שמתקבלת מצ"ע יותר מטענה שנאמנת ע"י מיגו, (וכבר שמעתי כן בשם הגר"ש איגר).

 

[דוד בן ישי]

בספר לבני בנימין הביא מאביו הג"ר בנימין זללה"ה
שיסוד דין מיגו וכגון פרוע מיגו דמזויף אינו מפני שמזויף נפסק בשו"ע שפטור
אלא מפני שמזויף הוי טענה מעליתא טפי וקרובה יותר לדעת בני אדם לטעון כן
ומה שאמרו בכל מקום מיגו שהיה אומר טענה פלונית והיה נפטר
אין זה הטעם לנאמנותו במיגו
אלא סימן בעלמא
שאם אנו רואים שטענה זו מתקבלת
על כרחך שטענה זו ישרה וקרובה אל הדעת
​

לחץ כדי לכווץ...

ולכאו' מפורש הדבר בתרומת הכרי (עח),
שכתב שם שלא אומרים מיגו מטענה שנאמן בה,
אלא על טענה שיותר נוח לו לטעון.

 

[ענוה גדולה מכולם]

היה רבו של הג"ר יצחק אלחנן ספקטור מקאוונא