פסח, חודש ניסן האם יש עדיפות ליין בד' כוסות? (1 צופה)

[ללמוד וללמד]

מזכרוני, שהביאו ראי' מרבי יהודה

לחץ כדי לכווץ...

האם התכוונת לר' יהודה רבי יהודה בגמרא בנדרים (מט:). דאמר "אי טעימנא אלא קידושא ואבדלתא וארבעה כסי דפסחא, וחוגרני צידעי מן הפסח עד העצרת".

 

[כהנא דמסייע]

הבעיות הם בעיות שלכאורה אין להם מקור קדום.

לחץ כדי לכווץ...

בגמרא כתוב שיש שני דינים יין וחירות. ובהרבה ראשונים מבואר רשבם ויותר מפורש ומבואר במרדכי ועוד שהייתה תקנה שאת שמחת יום טוב בד כוסות. וזה גדר חירות.
הגרצ"פ פראנק בספרו מקראי קדש מביא ראיה דמיץ ענבים לא משמח. מהא דיין מגיתו מותר בערב טב בסעודה מפסקת מדינא דגמרא למרות שאסור יין.
והגריש אלישיב הביא ראיה מגמרא בבא מציעא סא. באדם ששותה שכר האם זה מהוה סימן לגמירות דעת. והגמרא אומרת ודלמא תנו שכר לאובד ויין למרי נפש. ורשי מביא הפסוק ויין ישמח לבב אנוש. מוכח דהמשמח הוא הכוהל שיש גם בשכר.

 

[כהנא דמסייע]

אומרים כן בשם הגר"מ פיינשטיין, ובשם הגרי"ש אלישיב.

לחץ כדי לכווץ...

בפוסקים הקדמונים הביא נדון זה הפרי חדש ושם הביא מחלוקת בין גדולי חכמי טורקיה לפני כ450 שנה(אני כותב מהזכרון בלי לעיין בשום ספר, ולכן ייתכן חוסר דיוק, אך עיקר הדברים ברורים ומאומתים אצלי בעסקי בסוגיא זו לפני כמה וכמה פסחים) .
באחד שנשבע לא לשתות יין. מחמת שהיין היה גורם לו להיות רע לשמים ולבריות. ומאז שהפסיק היין חזר להיות טוב לכל. ובקידוש בני הבית שתו. בקיצור הגיע פסח ופחד להתיר. שלא יחזור לסורו.
ושאל שאלה זו את הגאון רבי שמואל אבוהב והוא השיב שיעשה יין צימוקים. ומצד הנדר אינו נכלל בשם יין ומצד שנימיוצאים בו בליל הסדר.
לאחר מכן שלח זאת לרבו הגאון רבי חיים שבתאי (בעל קונטרס עיגונא דאיתתא הנדפס בסוף סימן יז באבן העזר ותשובות מהרחש) ואנר שאף שאינו עובר על הנדר מכל מקום כיון שאינו משמח. לא יוצא ידי חובתו.
והשיבו רבי שמואל אבוהב דאמנם ידי חירות לא יצא אבל לפי רוב הראשונים זה רק מצוה לכתחילה והידור מצוה. וידי חובת ארבע כוסות יוצא. ובמקרה כמו זה שהתרת השבועה תגרום לאדם לעבור עבירות הרבה מוטב לא להתיר לו שבועתו. ויקיים המצוה שלא מןמהמוביר ביין צימוקים.
והפרי חדש הסכים למסקנא זו שיוצאים ידי חובה במיץ ענבים. אך חסר בחירות ואין לעשות כן לכתחילה. וכן מבואר גם בפרי מגדים. יעויין שם.

 

[ללמוד וללמד]

מזכרוני, שהביאו ראי' מרבי יהודה

לחץ כדי לכווץ...

ראיתי שדוחים שר' יהודה לא היה לו מיץ ענבים (דבזמנם היה לא בנמצא) וכנדחק לשתות יין זה לא היה במקום מיץ ענבים.... וצ"ע

 

[צריך עיון]

ראיתי שדוחים שר' יהודה לא היה לו מיץ ענבים (דבזמנם היה לא בנמצא) וכנדחק לשתות יין זה לא היה במקום מיץ ענבים.... וצ"ע

לחץ כדי לכווץ...

ר''ל ביומי ניסן [עי' פ''ה דב''מ ועוד וכ''ה המציאות כנודע]

 

[רוצה להיות יהודי פשוט]

בפוסקים הקדמונים הביא נדון זה הפרי חדש ושם הביא מחלוקת בין גדולי חכמי טורקיה לפני כ450 שנה(אני כותב מהזכרון בלי לעיין בשום ספר, ולכן ייתכן חוסר דיוק, אך עיקר הדברים ברורים ומאומתים אצלי בעסקי בסוגיא זו לפני כמה וכמה פסחים) .
באחד שנשבע לא לשתות יין. מחמת שהיין היה גורם לו להיות רע לשמים ולבריות. ומאז שהפסיק היין חזר להיות טוב לכל. ובקידוש בני הבית שתו. בקיצור הגיע פסח ופחד להתיר. שלא יחזור לסורו.
ושאל שאלה זו את הגאון רבי שמואל אבוהב והוא השיב שיעשה יין צימוקים. ומצד הנדר אינו נכלל בשם יין ומצד שנימיוצאים בו בליל הסדר.
לאחר מכן שלח זאת לרבו הגאון רבי חיים שבתאי (בעל קונטרס עיגונא דאיתתא הנדפס בסוף סימן יז באבן העזר ותשובות מהרחש) ואנר שאף שאינו עובר על הנדר מכל מקום כיון שאינו משמח. לא יוצא ידי חובתו.
והשיבו רבי שמואל אבוהב דאמנם ידי חירות לא יצא אבל לפי רוב הראשונים זה רק מצוה לכתחילה והידור מצוה. וידי חובת ארבע כוסות יוצא. ובמקרה כמו זה שהתרת השבועה תגרום לאדם לעבור עבירות הרבה מוטב לא להתיר לו שבועתו. ויקיים המצוה שלא מןמהמוביר ביין צימוקים.
והפרי חדש הסכים למסקנא זו שיוצאים ידי חובה במיץ ענבים. אך חסר בחירות ואין לעשות כן לכתחילה. וכן מבואר גם בפרי מגדים. יעויין שם.

לחץ כדי לכווץ...

הפרי חדש בסוף סי' תפג.
והפמ"ג בסי' תעב משב"ז סק"י [שיש לחזר אחר יין אפילו בטורח].

 

[רוצה להיות יהודי פשוט]

שמועה מסתובבת מזה שנים רבות בהיכלי התורה, שיש צד גדול שלא יוצאים יד"ח בד' כוסות עם מיץ ענבים, וצריך דווקא יין.
היכן המקור לכך? ומהו טעם הדבר?

לחץ כדי לכווץ...

לא מדוייק.
אלא שאי"ז המצוה לכתחילה לצאת ידי חירות שהוא שלימות המצוה, ומקור דבר זה בקדמונים כמבואר בהודעה קודמת.
אמנם אפשר למזוג במיץ ענבים כל שיש בו טעם יין [שמעיקר הדין גם במזיגה במים יש דעות דמועיל ובמיץ ענבים עדיף יותר].