מכות מה המעלה של קללת חכם?

[געגועים]

מכות יא.
קללת חכם אפי' בחנם היא באה

מה המעלה של קללת חכם?
הרי אפילו קללת הדיוט גוי מתקיימת, כמ"ש חז"ל (מגילה טו.) אל תהי קללת הדיוט קלה בעיניך שהרי אבימלך קלל את שרה וכו' ונתקיים בזרעה

 

[הצעיר שבחבורה]

הרי אפילו קללת הדיוט גוי מתקיימת, כמ"ש חז"ל (מגילה טו.) אל תהי קללת הדיוט קלה בעיניך שהרי אבימלך קלל את שרה וכו' ונתקיים בזרעה

צ"ל דשם לא היה בחינם

 

[געגועים]

צ"ל דשם לא היה בחינם

למה? מה אברהם ושרה עשו לאבימלך שמגיע להם קללה?
וגם אם לא היה בחינם, הרי זה כל שכן קללת חכם בחינם, ומה צריך להביא לכך ראיה

 

[הצעיר שבחבורה]

למה? מה אברהם ושרה עשו לאבימלך שמגיע להם קללה?

שמא, מה שנענש מחמתם, מהווה מספיק בכדי שלא יחשב 'קללת חנם'

 

[הצעיר שבחבורה]

וגם אם לא היה בחינם, הרי זה כל שכן קללת חכם בחינם, ומה צריך להביא לכך ראיה

איני מבין מדוע זה כ"ש.
בחינם, יש סיבה שלא תועיל הקללה.

 

[הצעיר שבחבורה]

למה? מה אברהם ושרה עשו לאבימלך שמגיע להם קללה?

שוב ראיתי במהרש"א שהיה על ששקרה נגדו לומר אברהם אחי

 

[געגועים]

איני מבין מדוע זה כ"ש.

אם קללת גוי מועיל כ"ש קללת חכם בחינם כי אחרת במה שונה החכם מהגוי

 

[הצעיר שבחבורה]

אם קללת גוי מועיל כ"ש קללת חכם בחינם כי אחרת במה שונה החכם מהגוי

מנין ששונה?
ושמא י"ל דיו לבא מן הדין להיות כנדון.

 

[געגועים]

ושמא י"ל דיו לבא מן הדין להיות כנדון.

ולמ"ד לא אמרי' דיו?

 

[הצעיר שבחבורה]

ולמ"ד לא אמרי' דיו?

ה"מ היכא דמיפרך ק"ו

 

[געגועים]

ה"מ היכא דמיפרך ק"ו

מיפרך קל וחומר שהיה סברא שהחכם יהיה יותר חמור מהגוי

 

[הצעיר שבחבורה]

מיפרך קל וחומר שהיה סברא שהחכם יהיה יותר חמור מהגוי

וחמיר ממרים?

 

[געגועים]

וחמיר ממרים?

הוא למ"ד אמרי' דיו

 

[הצעיר שבחבורה]

הוא למ"ד אמרי' דיו

ור"ט לית ליה דיו והא דיו דאורייתא הוא דתניא מדין ק"ו כיצד (במדבר יב, יד) ויאמר ה' אל משה ואביה ירק ירק בפניה הלא תכלם שבעת ימים ק"ו לשכינה ארבעה עשר יום אלא דיו לבא מן הדין להיות כנדון כי לית ליה דיו היכא דמפריך ק"ו היכא דלא מפריך ק"ו אית ליה דיו​

 

[געגועים]

ור"ט לית ליה דיו והא דיו דאורייתא הוא דתניא מדין ק"ו כיצד (במדבר יב, יד) ויאמר ה' אל משה ואביה ירק ירק בפניה הלא תכלם שבעת ימים ק"ו לשכינה ארבעה עשר יום אלא דיו לבא מן הדין להיות כנדון כי לית ליה דיו היכא דמפריך ק"ו היכא דלא מפריך ק"ו אית ליה דיו​

איני יודע אם שייך כאן בכלל דין דיו שלא בענין הלכתי

 

[קוצר ברינה]

בעניין קללת חכם, עי' כתובות סב ע"ב "יהודה בריה דר' חייא חתניה דר' ינאי הוה, אזיל ויתיב בבי רב, וכל בי שמשי הוה אתי לביתיה, וכי הוה אתי הוה קא חזי קמיה עמודא דנורא. יומא חד משכתיה שמעתא, כיון דלא חזי ההוא סימנא, אמר להו רבי ינאי: כפו מטתו, שאילמלי יהודה קיים לא ביטל עונתו. הואי "כִּשְׁגָגָה שֶׁיֹּצָא מִלִּפְנֵי הַשַּׁלִּיט ונח נפשיה.

וכתב שם הקוב"ש אות רח וז"ל: "כִּשְׁגָגָה שֶׁיֹּצָא מִלִּפְנֵי הַשַּׁלִּיט ונח נפשיה. הנה בכל מקום שמצינו כי ברכותיהן וקללותיהן של צדיקים מתקיימות הטעם פשוט, כי רצון יראיו יעשה, אבל הכא א"א לומר כן, דהא לא היה רצונו כלל שימות, ומוכח מכאן, דהדיבור של פה קדוש פועל בטבע אפילו בלי שום כונה, כמ"ש ואשים דברי בפיך לנטוע שמים וליסד ארץ, והוא כמו הגרזן החוצב גם בלא כונה רק מטבעו, כן הוא גם דיבור האדם, אלא שאם טימא שפתיו בדיבורים אסורים הוחלש כוחן, כמו הסכין שעלה עליו חלודה הרבה שאין בכוחו לחתוך עד שיסירו החלודה ממנו".