פסח, חודש ניסן פסח שני- מדוע אכן לא נטהרו הטמאים? (3 צופים)

[ממגד שמים]

בחז"ל [סוכה כה ועוד] אמרי' מי היו הטמאים- אלו שנשאו את נדב ואביהו.
וק' טובא מדוע לא נטהרו באמת עד ערב פסח- 14 יום.
ופרשת פרה אדומה נאמרה להם בהקמת המשכן- כמובא בפרק הניזקין?
ראיתי פעם ביאור נפלא בשם החת"ס ואינני זוכרו

 

[מי מלל]

בחז"ל [סוכה כה ועוד] אמרי' מי היו הטמאים- אלו שנשאו את נדב ואביהו.
וק' טובא מדוע לא נטהרו באמת עד ערב פסח- 14 יום

לחץ כדי לכווץ...

רבינו הבא"ח זיע"א בספרו בן יהוידע שם (ד"ה נר' יצחק) מחדש חידוש נפלא שנדב ואביהוא לא נקברו במדבר סמוך להר סיני אלא בהר ההר
וז"ל: "ונ"ל בס"ד לתרץ לדעת רבי עקיבא והוא דנדב ואביהוא לא קברו אותם במדבר הסמוך להר סיני שהוא היה מקום חנייתם באותו זמן אלא קברום בהר ההר שבו נקבר אהרן הכהן ע"ה בשנת הארבעים, וקבורתם שם היתה ע"פ הדיבור בפירוש או ע"פ רוה"ק של מרע"ה שידע ששם יקבר אהרן, ויש נחת רוח לצדיקים בדבר זה שיהיו הבנים קבורים סמוכים לקבורת אביהם, וכן שמעתי מקודם כמה שנים שיש קבלה ביד העולם דנדב ואביהוא נקברו בהר ההר סמוכים למערת אהרן הכהן ע"ה, ולפ"ז י"ל דמישאל ואלצפן לא היו יכולים להטהר, כיון דנשאו את נדב ואביהוא למקום רחוק, שנשאום ביום ר"ח ניסן או למחרתו ואחר שחזרו למחנה ישראל לא נשאר שבעת ימים קודם יום י"ד ניסן כדי שתגמר טהרתם ויקריבו קרבן פסח" עכלה"ק.

 

[ממגד שמים]

רבינו הבא"ח זיע"א בספרו בן יהוידע שם (ד"ה נר' יצחק) מחדש חידוש נפלא שנדב ואביהוא לא נקברו במדבר סמוך להר סיני אלא בהר ההר
וז"ל: "ונ"ל בס"ד לתרץ לדעת רבי עקיבא והוא דנדב ואביהוא לא קברו אותם במדבר הסמוך להר סיני שהוא היה מקום חנייתם באותו זמן אלא קברום בהר ההר שבו נקבר אהרן הכהן ע"ה בשנת הארבעים, וקבורתם שם היתה ע"פ הדיבור בפירוש או ע"פ רוה"ק של מרע"ה שידע ששם יקבר אהרן, ויש נחת רוח לצדיקים בדבר זה שיהיו הבנים קבורים סמוכים לקבורת אביהם, וכן שמעתי מקודם כמה שנים שיש קבלה ביד העולם דנדב ואביהוא נקברו בהר ההר סמוכים למערת אהרן הכהן ע"ה, ולפ"ז י"ל דמישאל ואלצפן לא היו יכולים להטהר, כיון דנשאו את נדב ואביהוא למקום רחוק, שנשאום ביום ר"ח ניסן או למחרתו ואחר שחזרו למחנה ישראל לא נשאר שבעת ימים קודם יום י"ד ניסן כדי שתגמר טהרתם ויקריבו קרבן פסח" עכלה"ק.

לחץ כדי לכווץ...

עדיין קשה ממ"ד נושאי ארונו של יוסף.

 

[הצעיר שבחבורה]

בחז"ל [סוכה כה ועוד] אמרי' מי היו הטמאים- אלו שנשאו את נדב ואביהו.
וק' טובא מדוע לא נטהרו באמת עד ערב פסח- 14 יום.
ופרשת פרה אדומה נאמרה להם בהקמת המשכן- כמובא בפרק הניזקין?
ראיתי פעם ביאור נפלא בשם החת"ס ואינני זוכרו

לחץ כדי לכווץ...

במלבי"ם האריך בזה

 

[הצעיר שבחבורה]

בחז"ל [סוכה כה ועוד] אמרי' מי היו הטמאים- אלו שנשאו את נדב ואביהו.
וק' טובא מדוע לא נטהרו באמת עד ערב פסח- 14 יום.
ופרשת פרה אדומה נאמרה להם בהקמת המשכן- כמובא בפרק הניזקין?
ראיתי פעם ביאור נפלא בשם החת"ס ואינני זוכרו

לחץ כדי לכווץ...

וזה לשונו

ובאמת מן הפשט אין להכריע, וכבר כתב הרא"מ (בפר' צו) שרבי עקיבא שאמר בספרי (בהעלתוך פסקא סח) דהטמאים לנפש אדם מישאל ואלצפן היו, סבירא ליה דיום השמיני היה בח' ניסן ואז מתו נדב ואביהו, ויום השביעי היה בערב פסח ולכן לא יכלו לטהר. [ובזה יש לקיים הגירסא שדחו תוספות בסוכה (דף כה.) שגריס בפסחים (דף צ:) לרב שסבירא ליה אין שוחטין וזורקין על טמא שרץ דסבירא ליה כרבי עקיבא דמישאל ואלצפן היו, והקשו התוספות דאם כן היו יכולים לטהר. ולפי זה לרבי עקיבא חל השמיני בח' ניסן כדעת הראב"ע].​

 

[ממגד שמים]

וזה לשונו

ובאמת מן הפשט אין להכריע, וכבר כתב הרא"מ (בפר' צו) שרבי עקיבא שאמר בספרי (בהעלתוך פסקא סח) דהטמאים לנפש אדם מישאל ואלצפן היו, סבירא ליה דיום השמיני היה בח' ניסן ואז מתו נדב ואביהו, ויום השביעי היה בערב פסח ולכן לא יכלו לטהר. [ובזה יש לקיים הגירסא שדחו תוספות בסוכה (דף כה.) שגריס בפסחים (דף צ:) לרב שסבירא ליה אין שוחטין וזורקין על טמא שרץ דסבירא ליה כרבי עקיבא דמישאל ואלצפן היו, והקשו התוספות דאם כן היו יכולים לטהר. ולפי זה לרבי עקיבא חל השמיני בח' ניסן כדעת הראב"ע].​

לחץ כדי לכווץ...

עדיין קשה ממ"ד נושאי ארונו של יוסף.

 

[הצעיר שבחבורה]

עדיין קשה ממ"ד נושאי ארונו של יוסף.

לחץ כדי לכווץ...

מלבי"ם לפרשת בהעלותך

יט. ויהי אנשים אשר היו טמאים לנפש אדם כבר בארתי בריש פ' במדבר שמבואר מן הכתובים שמן מחרת יוהכ"פ שנמנו בראשונה עד א' באיר שנמנו שנית לא מת אחד מבני ישראל. אחר ששני המנינים היו בשנה אחת ולא חסר אחד מן המנינים. וע"כ היטב לשאול בספרי ובסוכה (דף כ"ה) מי היו היינו איך נמצא טמא מת . ואמר ר"י שהיו נושאי ארונו של יוסף, ור”ע לא הונח לו בזה שאז חנו במק"א ולא נגעו בארון והיו יכולים לטהר. ואמר שהיו מישאל ואליצפן. וככר בארתי בפ' שמיני ( שמיני א) שר"ע ס”ל כדעת האבן עזרא שהמשכן הוקם בא' ניסן ובח' בניסן שלמו ימי המלואים ובו ביום מתו נדב ואביהוא, וערב פסח היה יום השביעי ועז"א שלא יכלו לעשות הפסח ביום ההוא, כי ס"ל שאין שוחטים וזורקים על טמא שרץ. אכל למחר היו יכולים לעשותו.
ור' יצחק ס”ל כדעת הרמב"ם (פ"ו מה' ק”פ ה"ב) שמי שנטמא בטומאה מן המת שאין הנזיר מגלח עליו שוחטים עליו בשביעי שלו. וכבר בארתי בפ' שמיני ( שמיני כה) שלדעת ר”ע שס”ל שם שגררום והוציאום לחוץ בחנית של ברזל לא נטמאו במשא המת. כי תיכף שהוציאום נתפזר אפרן. רק נטמאו ע"י החנית שחרב הרי הוא כחלל, וטומאת כלים אין הנזיר מגלח עליהם. וע”כ משיב שהיו יכולים לטהר. [ור"ע יסבור שגם הנטמא בטומאהת שאין הנזיר מגלח עליה אין שוחטין עליו בשביעי שלו, כמו שהשיג עליו הראב"ד לשטתו ואמר שלא מצא שרש לחילוק זה]
ואמר ר' יצחק למת מצוה נטמאו. הינו שמת א' מן הגרים, שהוא מת מצוה כי אין לו קרובים שמחויבים לטמא לו. כי מה שלא מת אחד מהם היה רק מישראל, שהם נמנו, לא מן הגרים.​