פסח שני חמץ בפסח שני (1 צופה)

[חרש המדבר]

ברש"י על התורה גבי פסח שני כתב שאוכל חמץ "ואינו אסור אלא עמו באכילתו", והקשה במנחת חינוך מ"ט אסור באכילתו ולא מצינו מקור לזה.
ושמעתי לבאר שאכילת מצה היינו אכילת מצה ולא חמץ, ואם יאכל חמץ לא יתקיים על מצות ומרורים יאכלוהו.

 

[ממגד שמים]

ברש"י על התורה גבי פסח שני כתב שאוכל חמץ "ואינו אסור אלא עמו באכילתו", והקשה במנחת חינוך מ"ט אסור באכילתו ולא מצינו מקור לזה.
ושמעתי לבאר שאכילת מצה היינו אכילת מצה ולא חמץ, ואם יאכל חמץ לא יתקיים על מצות ומרורים יאכלוהו

לחץ כדי לכווץ...

וידוע תי' של הרב שך זצ"ל - וקדמוהו עוד אח' - שקוראים דברי רש"י בניחותא: אלא עמו באכילתו ודו"ק.

 

[בן ליש]

ברש"י על התורה גבי פסח שני כתב שאוכל חמץ "ואינו אסור אלא עמו באכילתו", והקשה במנחת חינוך מ"ט אסור באכילתו ולא מצינו מקור לזה.

וידוע תי' של הרב שך זצ"ל -וקדמוהו עוד אח' - שקוראים דברי רש"י בניחותא: אלא עמו באכילתו ודו"ק.

לחץ כדי לכווץ...

לחץ כדי לכווץ...

הגרח"י קפלן שליט"א הראה ברש"י סוכה מ"ז: שכ' "פסח שני אינו אסור בחמץ, אלא שטעון מצה למצוה, ואוכל חמץ מיד", ומשמע שרק אחר אכילת המצה יאכל חמץ ולא עמה ממש.
ובעיקר הדבר, ידוע בזה ממה שכ' המרדכי גבי חלות תודה דאם ריח חמץ יהיה נבלע במצה יהיה פסול, ובהכרח דחמץ הוא סתירה למצה (אפי' בחלות תודה).

 

[הרב מרודוש]

ראיתי פעם בעלון של הרב מזוז זצ"ל שכ'
שהמקור של רש"י מהמשנה שכתבו חמץ ומצה עמו בבית משמע רק בבית ולא באכילה שלו

 

[הרב מרודוש]

מעתי לבאר שאכילת מצה היינו אכילת מצה ולא חמץ, ואם יאכל חמץ לא יתקיים על מצות ומרורים יאכלוהו.

לחץ כדי לכווץ...

בפשטות אין קשר ביניהם
וחמץ לא הוה סתירה למצה
ונפ"מ בלחמי תודה שצריך להקריבם מצה
מה הדין אם בלעו טעם חמץ
(משא"כ בשאר מנחות יש איסור חמץ ג"כ)
אמנם במרדכי כתב שאסור להקריב חלות תודה שנאפו בתנור חמץ ודן אי ריחא מילתא וכו' וחזינן כדבריך