מסברא אני אומר שמותר דכל הטעם שאסרו משום ששורה על האוכל רוח רעה וכיון שלא בולע את ה"מור פה" הרי אין בעיה מצד הרוח רעה.
אולם מה שיש לדון זה שבכ"ז אף שלא בולע מ"מ הרי יש איזה נותן טעם שכן נכנס לגרונו, והשאלה היא האם צריך לחשוש לזה?
והיה מקום להביא ראיה להנ"ל שאין כלל בעיה, שהרי אדם שמצחצח את שיניו ורוצה אח"כ לשטוף את פיו עם מים- הדין שאם אינו בולע את המים ויורק מיד מותר ואי"צ לברך 'שהכל' על המים, ואף שבכה"ג הרי נשאר לו קצת ממשות של מים בפה- מ"מ אנו רואים שאין חוששים לזה ואי"ז מצריך לברך ע"ז 'שהכל'.
ולפי"ז ה"ה לעניינו אם לא בולע את ה'מור פה' אין כלל חשש משום רוח רעה ומותר (ואולי יש לחלק ואכמ"ל).