מהיכן לקח מר שכבוד הבריות דוחה מצוות?
וכי זה פיקוח נפש?
ישנן דברים מסוימים שעליהם נאמר גדול כבוד הבריות אך חושבני שמה שלא נפסק בהלכה להדיא אין אנו יכולים לומר כן מעצמנו.
ב. לכבוד הבריות יש גדרים.
הגע עצמך, האם כל ראש כולל עם זקן מהודר החובש המבורג ופראק, יוכל לומר על מוצץ קטן 'זקן ואינה לפי כבודו'?
ומאידך, כל עם הארץ בן שישים יתחייב להתכופף אל המוצץ ולהכריז עליו?
ג. גם בהינתן שזה נחשב לכבוד הבריות, הנפילה היא הבזיון. אחר הנפילה כבר אין דין במהירות ההקמה.
שוב, ודאי שיש בזיון.
אבל יש בזיון גם לראש כולל הנ"ל.
לכל אברך שמכבד את עצמו יש בזיון לבקש מאחר להוציאו בברכת ספירת העומר...
אז לא אמרתי שזה לא נכון, אבל צריך לכך מקור מקובל.
לא כל בזיון קטן דוחה מצוות.
הלכה ברורה היא דאין להתיר איסור דאו' אפי' בשוא''ת אלא מפני כבוד הבריות גדול מאוד כפשיטת חלוק בשוק.
כלפי דרבנן אפי' בידיים כמדומה דהדין להקל אפי' בכבוד הבריות פחות מזה
באגרות משה (או"ח ח"ה סי' ל"ח אות א') ובעמק ברכה (הל' כבוד ס"ת עמ' מב) כתבו שכבוד ספר תורה הוא מדאו'.
ואם כך לגבי איסור ישיבה בפני ספר תורה, כל שכן לספר תורה שעל הרצפה.