מעשה שארע באחד מבתי הכנסיות שערכו הכנסת ספר תורה בליל שבת האם מותר לרקוד ולטפוח משום כבוד תורה או דאסור. תשובה פסק השו"ע בסימן של"ט וז"ל אין מטפחין להכות כף אל כף, ולא מספקין להכות כף על ירך, ולא מרקדין, גזירה שמא יתקן כלי שיר. ואפי' להכות באצבע על הקרקע, או על הלוח, או אחת כנגד אחת כדרך המשוררים, או לקשקש באגוז לתינוק, או לשחק בו בזוג כדי שישתוק, כל זה וכיוצא בו אסור, גזירה שמא יתקן כלי שיר ולספק כלאחר יד, מותר. וכתב הרמ"א והא דמספקין ומרקדין האידנא ולא מחינן בהו משום דמוטב שיהיו שוגגין וכו'. וי"א דבזמן הזה הכל שרי, דאין אנו בקיאין בעשיית כלי שיר וליכא למגזר שמא יתקן כלי שיר דמלתא דלא שכיח הוא ואפשר שעל זה נהגו להקל בכל. וכתב המשנה ברורה סק"ח ולא מרקדין וביום שמחת תורה מותר לרקד בשעה שאומרים קילוסין דתורה משום כבוד התורה כיוון דלית בזה אלא משום שבות אבל בשאר שמחה של מצווה כגון בנישואין אפילו הכי אסור וכ'ו
ברם יש להסתפק לגבי הכנסת ספר תורה דאפשר לומר דכל מה שכתבו האחרונים שמותר לרקוד בשמחת תורה היות וקבעו לו חכמים יומא בפני עצמו וכל יומו ומהותו הוא השמחה והכבוד בשביל התורה לכן התירו משום כבוד תורה דכל מהות היום הוא לשמוח ולכבד את התורה אולם בשמחת הכנסת ספר תורה לא קבעו יום בשביל זה. או דלמא לא שנא דכל מקום שיש כבוד תורה מותר לרקוד ולטפוח בשבת.
ומצאתי בשער הציון בסימן תכ"ו גבי קידוש לבנה דכתב שם המשנה ברורה ס"ק יב' ומכל שכן שאין מקדשין את הלבנה בליל שבת והרבה טעמים נאמרו בזה על פי הקבלה וכתב השער הציון אות יב עיין בתשובת רמ"ע וברדב"ז ועל פי פשוטו יש לומר משום שעושין את המצווה בשמחה ורגיל לבוא ע"י ריקודין וכמו דמשמע אח"כ בהג"ה וזה אסור בשבת. ואף דריקודין התירו וכמו בשמחת תורה , שאני התם דאי אפשר לדחות היום , משא"כ הכא דאפשר לעשות המצווה מקודם השבת או לדחות השבת. ולפי"ז יש לחלק בין הכנסת ספר תורה מיום שמחת תורה דהתם ביום שמחת תורה יומא קא גרים ואי אפשר לדחות ולכן התירו לרקוד ולטפוח משא"כ בהכנסת ספר תורה ניתן לדחות כמו בברכת לבנה שכתב השער הציון ומהאי טעמא לא מברכים ברכת הלבנה בליל שבת .
המורם מכל האמור: בין לספרדים ובין להאשכנזים לא ראוי לקבוע הכנסת ספר תורה בליל שבת ואם קבעו לאשכנזים מותר לרקוד ולטפוח ולספרדים אסור.
ברם יש להסתפק לגבי הכנסת ספר תורה דאפשר לומר דכל מה שכתבו האחרונים שמותר לרקוד בשמחת תורה היות וקבעו לו חכמים יומא בפני עצמו וכל יומו ומהותו הוא השמחה והכבוד בשביל התורה לכן התירו משום כבוד תורה דכל מהות היום הוא לשמוח ולכבד את התורה אולם בשמחת הכנסת ספר תורה לא קבעו יום בשביל זה. או דלמא לא שנא דכל מקום שיש כבוד תורה מותר לרקוד ולטפוח בשבת.
ומצאתי בשער הציון בסימן תכ"ו גבי קידוש לבנה דכתב שם המשנה ברורה ס"ק יב' ומכל שכן שאין מקדשין את הלבנה בליל שבת והרבה טעמים נאמרו בזה על פי הקבלה וכתב השער הציון אות יב עיין בתשובת רמ"ע וברדב"ז ועל פי פשוטו יש לומר משום שעושין את המצווה בשמחה ורגיל לבוא ע"י ריקודין וכמו דמשמע אח"כ בהג"ה וזה אסור בשבת. ואף דריקודין התירו וכמו בשמחת תורה , שאני התם דאי אפשר לדחות היום , משא"כ הכא דאפשר לעשות המצווה מקודם השבת או לדחות השבת. ולפי"ז יש לחלק בין הכנסת ספר תורה מיום שמחת תורה דהתם ביום שמחת תורה יומא קא גרים ואי אפשר לדחות ולכן התירו לרקוד ולטפוח משא"כ בהכנסת ספר תורה ניתן לדחות כמו בברכת לבנה שכתב השער הציון ומהאי טעמא לא מברכים ברכת הלבנה בליל שבת .
המורם מכל האמור: בין לספרדים ובין להאשכנזים לא ראוי לקבוע הכנסת ספר תורה בליל שבת ואם קבעו לאשכנזים מותר לרקוד ולטפוח ולספרדים אסור.