בהר לא תרדה בו בפרך בעבד כנעני שהשתחרר ולא טבל (5 צופים)

[גרינפלד]

מתוך ה'מגדלות מרקחים':
והתנחלתם אותם לבניכם אחריכם לרשת אחוזה לעלם בהם תעבדו ובאחיכם בני ישראל איש באחיו לא תרדה בו בפרך (כה מו)

כתב הרמב"ם הלכות עבדים פ"ט ה"ח, שמותר לעבוד בעבד כנעני בפרך, וכתב הכס"מ שלמד כן ממשמעות הפסוק דלגבי עבד כנעני כתיב לעולם בהם תעבודו, ורק באחיכם בני ישראל דהיינו עבד עברי, לא תרדה בו בפרך. ויש בזה חידוש שהרי עבד כנעני חייב במצוות כאשה ואע"פ כן לא נצטווינו שלא לרדות בו בפרך.

ויש לעיין האם מה שלא נצטווינו כן על עבד כנעני זהו מחמת הקנין של העבדות, דכיון דגופו קנוי כשורו וחמורו, ממילא הוא קנוי גם לעבודת פרך. או משום החסרון בקדושת ישראל שיש בו, וכמ"ש הרמב"ם איסו"ב פי"ב הי"א שהעבדים יצאו מכלל העכו"ם ולכלל ישראל לא באו. ונפק"מ בזה בעבד כנעני שהשתחרר אבל עדיין לא טבל, והנה אין בו כבר קנין עבדות, אבל לא נתוספה בו קדושת ישראל גמורה ועדיין חייב במצוות רק כאשה ולכלל ישראל לא בא, האם יש איסור לרדות בו בפרך.

והנה רבינו יונה בשערי תשובה שער ג' והריטב"א בב"מ נט: כתבו דאיסור לא תרדה בו בפרך הוא גם בבן חורין ומקל וחומר, אמנם במג"א סי' קס"ט סק"א הביא שבספרי דרשינן דדוקא בעבד כנעני אי אתה רודה אבל אתה רודה בבן חורין, וכן הרמב"ם לא הזכיר הלאו אלא בעבד עברי, א"כ לדעתם לכאורה לא משכחת לה הנידון הנ"ל, כיון דכל האיסור של לא תרדה בו בפרך הוא רק בעבד עברי ולא בבן חורין, ואין לומר דנפק"מ אם חזר העבד כנעני ומכר עצמו לעבד עברי לאחר שנשתחרר וקודם שטבל, דהא גר אינו מוכר עצמו בעבד עברי והוא הדין עבד משוחרר (ב"מ עא.).​

 

[גרינפלד]

וכן הרמב"ם לא הזכיר הלאו אלא בעבד עברי,

לחץ כדי לכווץ...

והוסיף ה'מגדלות מרקחים' בהערה:

וכן בלאו של "לא ירדנו בפרך לעיניך" שהרואה עבד עברי הנמכר לעכו"ם והגוי עובד בו בפרך אסור להניח לו, גם בזה לא הזכיר הרמב"ם הלאו אלא לענין עבד עברי, [אמנם להראשונים דס"ל דב"לא תרדה בו בפרך" ילפינן ק"ו לבן חורין, לכאורה הוא הדין בזה דגוי הרודה בבן חורין צריך להצילו מלאו זה דלא ירדנו בפרך לעיניך]. והנה הרמב"ם בהלכות מתנות עניים פ"ח ה"י כתב, דהמעלים עיניו מפדיון שבויים עובר בלא תעמוד על דם רעך ועל לא ירדנו בפרך לעיניך, וקשה הרי מיירי בבן חורין, ואולי הכוונה באופן שהשבאי קנאו בכיבוש מלחמה דאז הוא קנוי לו, עי' גיטין לז: ובחידושי הרשב"א שם, וצ"ע.​

 

[הצעיר שבחבורה]

או משום החסרון בקדושת ישראל שיש בו, וכמ"ש הרמב"ם איסו"ב פי"ב הי"א שהעבדים יצאו מכלל העכו"ם ולכלל ישראל לא באו.

לחץ כדי לכווץ...

בספר החינוך כתב

משרשי המצוה כדי שייתן האדם אל לבו כי האומה שלנו היא הנכבדת מכולן ומתוך כך יאהב אומתו ותורתו. וייתן אל לבו גם כן כי כמו שזה העבד העברי נמכר לו מפני דחקו, כך אפשר שיקרה לקונה אותו או לאחד מבניו אם יגרם להם החטא. ובכבדו עבדו יחשוב מחשבה זו בלי ספק, ומתוך מחשבתו זאת, יזהר מחטא לשם.

לחץ כדי לכווץ...

ולכאו' ב' טעמים אלו אינם שייכים בעבד כנעני, אף שהוא חייב במצוות כאשה

 

[הצעיר שבחבורה]

והוסיף ה'מגדלות מרקחים' בהערה:

וכן בלאו של "לא ירדנו בפרך לעיניך" שהרואה עבד עברי הנמכר לעכו"ם והגוי עובד בו בפרך אסור להניח לו, גם בזה לא הזכיר הרמב"ם הלאו אלא לענין עבד עברי, [אמנם להראשונים דס"ל דב"לא תרדה בו בפרך" ילפינן ק"ו לבן חורין, לכאורה הוא הדין בזה דגוי הרודה בבן חורין צריך להצילו מלאו זה דלא ירדנו בפרך לעיניך]. והנה הרמב"ם בהלכות מתנות עניים פ"ח ה"י כתב, דהמעלים עיניו מפדיון שבויים עובר בלא תעמוד על דם רעך ועל לא ירדנו בפרך לעיניך, וקשה הרי מיירי בבן חורין, ואולי הכוונה באופן שהשבאי קנאו בכיבוש מלחמה דאז הוא קנוי לו, עי' גיטין לז: ובחידושי הרשב"א שם, וצ"ע.​

לחץ כדי לכווץ...

יש לדון בזה, שבטעם הדבר שאינו נוהג בבן חורין כ' הסמ"ג (בדין "לא תעבוד בו עבודת עבד"

"בו" אי אתה עובד, אבל אתה עובד בבני חורין עבודת עבד שהרי אין לו בושת בזה, שאינו עובדו אלא ברצונו.

לחץ כדי לכווץ...

אבל במצוות "לא ירדנו בפרך לעיניך" כתב הרמב"ם

ולא נאמר: אחר שזה העבד עברי עבר על נפשו ומכר את עצמו לעכו"ם, נעזבהו וימצא מה שימצא ויעשה לו מה שיעשה. אבל נצוה על העכו"ם הזה ונמנעהו מהעביד בו עבודת פרך.

לחץ כדי לכווץ...

ונר' שעיקר הטעם הוא משום שיש לעזור לכל אדם מישראל שלא ישתעבדו בו בפרך
וטעם אזהרת התורה בעבד, הוא משום שהיה מקום לומר שהוא הביא זאת על עצמו.

 

[אוהב ספר]

ונר' שעיקר הטעם הוא משום שיש לעזור לכל אדם מישראל שלא ישתעבדו בו בפרך

לחץ כדי לכווץ...

אולי בעכו''ם יש לכל ישראל בושת, גם כשנשכר לו ברצונו מפני דחקו