אנן לא בקיאינן בדרשות | בית המדרש – דיונים תורניים אנן לא בקיאינן בדרשות | בית המדרש – דיונים תורניים

גרינפלד

משתמש מוביל
gemgemgemgemgem
פרסם מאמר
פרסם 5 מאמרים
פרסם 15 מאמרים!
פרסם 30 מאמרים!
הודעות
2,839
תודות
6,605
נקודות
497
מו"ר הגרי"ג זצ"ל היה נוהג לומר שאנן לא בקיאינן בדרשות, ולכן לא תמיד אפשר להבין את צורת הדרשות בגמרא.


אשמח אם יוכלו להביא עוד שכתבו או אמרו כן.
 
אמר לי ת''ח אחד בשם המשגיח בקול תורה כשהוא למד שם בסגנון אחר...
אבדו לנו המפתחות לדרשות הפסוקים
 
זכורני שיש רש"ש שאומר שאין לנו עסק בדרשות.

מישהו יודע היכן הרש"ש הזה?
 
נערך לאחרונה על ידי מנחה:
דרך אגב
ראיתי פעם ספר של אחינו התועים העוסק בהלכתא למשיחא
ועסק שם אחד הכותבים בפלוגתת האחרונים אי כל מתכות חדשות בימינו מק"ט כלי מתכות או רק ששת המתכות המוזכרות בתורה
והלה דן שם כלל ופרט וכלל, כן כן כלל ופרט וכלל בלי להתבלבל!
וכאשר הגיע לכך שצריך צריכותא לכל פרט למה נזכר, התחיל להסביר שנחושת נזכרה כיון שאינה מחלידה, כסף כי רגילים לעשות ממנו תכשיטים, בדיל כי קל לעצב אותו, וכן על זה הדרך כל מיני דברים ההופכים את העניין לחוכא ואיטלולא ממש, כך שזו סיבה בפנ"ע למה לא לדרוש בעצמינו,
שלא יבוא כל אחד ויבנה במה לעצמו וינסה לחלוק על גדולי ההוראה כאילו הוא תנא ויש לו דרשות לא כמוהם.
 
שלא יבוא כל אחד ויבנה במה לעצמו וינסה לחלוק על גדולי ההוראה כאילו הוא תנא ויש לו דרשות לא כמוהם

יש לדייק בזה יותר דיש בזה כמה דרגות.
א. כבר בזמן האמוראים, בעניין המידות שהתורה נדרשת, אין אדם למד בהן אא''כ שמיע ליה מרבו.
ב. בדיוק לשון ויתורים בקרא, ש'אבדו לנו המפתחות' אחר חתימת הש''ס ויש מהראשונים ואפי' התחלתי האחרונים שכן עסקו בזה באי אילו מקומות.
ג. בהבנת פשטא דקרא שצ''ע בזה עד כמה אפשר ועד מתי

להעיר דדין ק''ו הוא יוצא מן הכלל, כיון שהוא ניתן לסברא ולכן גם תלמיד וותיק יכול לדון בו על אף דלא שמיע ליה.
 
לכו"ע אדם דן ק"ו מעצמו (פסחים סו.). וחידש התפארת ישראל (בועז כלים ח-א) שזה רק כשמסתבר קצת לומר את החומרא (או הקולא) גם לולי הק"ו.
כדי לדרוש ק"ו צריך להיות בקי בחדרי תורה (כך משמע מקידושין י:), ואמנם לומר ק"ו אין צריך בקיאות, אך כדי לדעת שאין עליו פירכא בשום מקום אחר – לזה צריך להיות בקי בחדרי תורה (שהרי על ק"ו בהלכות שבת אפשר לפרוך מהלכות טומאה, וכד') (הגר"ח, הובא בקובץ שיעורים קידושין פד).
מקובץ יסודות וחקירות
 
לכו"ע אדם דן ק"ו מעצמו (פסחים סו.). וחידש התפארת ישראל (בועז כלים ח-א) שזה רק כשמסתבר קצת לומר את החומרא (או הקולא) גם לולי הק"ו.
כדי לדרוש ק"ו צריך להיות בקי בחדרי תורה (כך משמע מקידושין י:), ואמנם לומר ק"ו אין צריך בקיאות, אך כדי לדעת שאין עליו פירכא בשום מקום אחר – לזה צריך להיות בקי בחדרי תורה (שהרי על ק"ו בהלכות שבת אפשר לפרוך מהלכות טומאה, וכד') (הגר"ח, הובא בקובץ שיעורים קידושין פד).
מקובץ יסודות וחקירות
עיין מהרי"ץ חיות יבמות דף סב. שהקשה על הגמ' שם שמשה עשה ק"ו מעצמו הרי עדיין לא ניתנה תורה ומאין ידע מה זה ק"ו? והוכיח מזה שק"ו זה סברא גם לולי התורה.
 

הודעות מומלצות

מה הטעם לנוהגים כך, ומה הטעם לאלו שאינם נוהגים כך?

משתמשים שצופים באשכול הזה

חזור
חלק עליון