אנן לא בקיאינן בדרשות (1 צופה)

[גרינפלד]

מו"ר הגרי"ג זצ"ל היה נוהג לומר שאנן לא בקיאינן בדרשות, ולכן לא תמיד אפשר להבין את צורת הדרשות בגמרא.


אשמח אם יוכלו להביא עוד שכתבו או אמרו כן.

 

[מחכה]

אמר לי ת''ח אחד בשם המשגיח בקול תורה כשהוא למד שם בסגנון אחר...
אבדו לנו המפתחות לדרשות הפסוקים

 

[אסקופה הנדרסת לרגלי גדו"י]

 

[אחד יחיד]

זכורני שיש רש"ש שאומר שאין לנו עסק בדרשות.

מישהו יודע היכן הרש"ש הזה?

 

[יחזקאל יחזקאלי]

דרך אגב
ראיתי פעם ספר של אחינו התועים העוסק בהלכתא למשיחא
ועסק שם אחד הכותבים בפלוגתת האחרונים אי כל מתכות חדשות בימינו מק"ט כלי מתכות או רק ששת המתכות המוזכרות בתורה
והלה דן שם כלל ופרט וכלל, כן כן כלל ופרט וכלל בלי להתבלבל!
וכאשר הגיע לכך שצריך צריכותא לכל פרט למה נזכר, התחיל להסביר שנחושת נזכרה כיון שאינה מחלידה, כסף כי רגילים לעשות ממנו תכשיטים, בדיל כי קל לעצב אותו, וכן על זה הדרך כל מיני דברים ההופכים את העניין לחוכא ואיטלולא ממש, כך שזו סיבה בפנ"ע למה לא לדרוש בעצמינו,
שלא יבוא כל אחד ויבנה במה לעצמו וינסה לחלוק על גדולי ההוראה כאילו הוא תנא ויש לו דרשות לא כמוהם.

 

[מחכה]

שלא יבוא כל אחד ויבנה במה לעצמו וינסה לחלוק על גדולי ההוראה כאילו הוא תנא ויש לו דרשות לא כמוהם

לחץ כדי לכווץ...

יש לדייק בזה יותר דיש בזה כמה דרגות.
א. כבר בזמן האמוראים, בעניין המידות שהתורה נדרשת, אין אדם למד בהן אא''כ שמיע ליה מרבו.
ב. בדיוק לשון ויתורים בקרא, ש'אבדו לנו המפתחות' אחר חתימת הש''ס ויש מהראשונים ואפי' התחלתי האחרונים שכן עסקו בזה באי אילו מקומות.
ג. בהבנת פשטא דקרא שצ''ע בזה עד כמה אפשר ועד מתי

להעיר דדין ק''ו הוא יוצא מן הכלל, כיון שהוא ניתן לסברא ולכן גם תלמיד וותיק יכול לדון בו על אף דלא שמיע ליה.

 

[הצעיר שבחבורה]

א. כבר בזמן האמוראים, בעניין המידות שהתורה נדרשת, אין אדם למד בהן אא''כ שמיע ליה מרבו.

לחץ כדי לכווץ...

בכל המידות? לא רק בגזירה שוה?

 

[אמת נהדרת]

בכל המידות? לא רק בגזירה שוה?

לחץ כדי לכווץ...

כמדו' גם בק"ו.

 

[מחכה]

לכו"ע אדם דן ק"ו מעצמו (פסחים סו.). וחידש התפארת ישראל (בועז כלים ח-א) שזה רק כשמסתבר קצת לומר את החומרא (או הקולא) גם לולי הק"ו.
כדי לדרוש ק"ו צריך להיות בקי בחדרי תורה (כך משמע מקידושין י:), ואמנם לומר ק"ו אין צריך בקיאות, אך כדי לדעת שאין עליו פירכא בשום מקום אחר – לזה צריך להיות בקי בחדרי תורה (שהרי על ק"ו בהלכות שבת אפשר לפרוך מהלכות טומאה, וכד') (הגר"ח, הובא בקובץ שיעורים קידושין פד).
מקובץ יסודות וחקירות

 

[צריך ביאור]

לכו"ע אדם דן ק"ו מעצמו (פסחים סו.). וחידש התפארת ישראל (בועז כלים ח-א) שזה רק כשמסתבר קצת לומר את החומרא (או הקולא) גם לולי הק"ו.
כדי לדרוש ק"ו צריך להיות בקי בחדרי תורה (כך משמע מקידושין י:), ואמנם לומר ק"ו אין צריך בקיאות, אך כדי לדעת שאין עליו פירכא בשום מקום אחר – לזה צריך להיות בקי בחדרי תורה (שהרי על ק"ו בהלכות שבת אפשר לפרוך מהלכות טומאה, וכד') (הגר"ח, הובא בקובץ שיעורים קידושין פד).
מקובץ יסודות וחקירות

לחץ כדי לכווץ...

עיין מהרי"ץ חיות יבמות דף סב. שהקשה על הגמ' שם שמשה עשה ק"ו מעצמו הרי עדיין לא ניתנה תורה ומאין ידע מה זה ק"ו? והוכיח מזה שק"ו זה סברא גם לולי התורה.