חילוקים ופלפולים המבוססים על טעות במקורות | אוצר הגות מוסר ומחשבה יהודית חילוקים ופלפולים המבוססים על טעות במקורות | אוצר הגות מוסר ומחשבה יהודית

ירושלמי יונגרמאן

משתמש רשום
gemgem
הודעות
30
תודות
118
נקודות
30
"למדן" א' מסר שיעור על הרמב"ם בהלכות קידושין ושאל למה על מש"כ הרמב"ם שקודם מתן תורה היה אדם כונס אשה וכו' למה הרמב"ם כותב בכזה צורה מענינת ולמה למשל בשחיטה הרמב"ם לא מתחיל בצורה כזאת, ובנה על זה שיעור שלם.
מה הבעיה? שמשחיטה הרמב"ם ג"כ יתחיל ככה....
 
ומעשה שהיה בחכ''א שליט''א שמסר שיעור על החילוק בין גניבה לגזילה [ועי' מנ''ח וכו' ואכ''מ] ודייק לשון הרמב''ם שבתחילת הל' גניבה כתב שאסור לגנוב ממון ובתחילת הל' גזילה לא הזכיר את המילה ממון...
 
הרוגוצ'ובער התבטא בחריפות על כל אותם פלפלני סרק התולים בוקי סריקי בנסיון ליישב דברי הרמב"ם.
שלושה הם 'מפרקי' הנשר הגדול: אונס, מפתה ומוציא שם רע:
אונס - זה שמעמיד ומכריח את דברי הרמב"ם באונס גמור, כדי לבאר איך שהוא רוצה...
מפתה - הרמב"ם ללא ספק לא התכוון לפשט זה, אבל הוא מצליח לפתות את הדברים בחלקלקות לשונו ולהדביק בתוך משנתו של הרמב"ם.
מוציא שם רע - זה שסתם מזהם את כוונת הרמב"ם בפירוש העקום שהוא המציא בדבריו..
 
מסופר על מג"ש אחד שמסר שיעור שלם ובסופו אמר: שממילא מיושב הרמב"ם, שאלוהו התלמידים הרי הרב לא תירץ כלום, אז היאך מיושב הרמב"ם? נענה ואמר: הרמב"ם בעיקרון לא היה אמור להיות קשה, אלא מה? היה צריך להיות שיעור, אז הרמב"ם נהיה קשה לצורך העניין וכאשר נגמר השיעור שוב הדרא קושיא לדוכתא וממילא הוא מיושב...
 
מכאן..
מעשה בראש ישיבה ששאל בחור למדן, האם אשה יכולה לנדור?
הבחור התחיל להתפלפל ולהתפלסף עד שהציע מערכה שלימה להוכיח שאשה יכולה לנדור.
צחק ראש הישיבה לקח חומש במדבר והראה לופסוק מפורש "איש או אשה כי יפלא לנדור נדר נזיר לה."
 
לאחרונה שמעתי שיעור מת"ח שפלפל בדין ספיקא ספיקא. וציין מהשב שמעתתא שהוא מדין רוב.
ומה עם הרשב"א המפורסם בסימן ת"א? שהוא המקור...?!

(כשהערתי לו יפה.. הוא התנצל. אם כי למעשה הוא די צדק, כי בהמשך התברר שתכלית דבריו לפלפל בש"ש שמחלק בין רובא דאיתא קמן וליתא קמן.. ולכן הציע את כל הדברים ממנו.. וק"ל)
 
מעשה בראש ישיבה ששאל בחור למדן, האם אשה יכולה לנדור?
הבחור התחיל להתפלפל ולהתפלסף עד שהציע מערכה שלימה להוכיח שאשה יכולה לנדור.
צחק ראש הישיבה לקח חומש במדבר והראה לופסוק מפורש "איש או אשה כי יפלא לנדור נדר נזיר לה."
כמדומני שמסופר את זה על הא"א מגור
שרב חשוב בא להראות לו חיבור שכתב בעניני נדרים באשה
ואמר לו הא"א ספר קטן יש לי וחומש שמו....

כוונתי לומר שזה סיפור אמיתי!
 
נערך לאחרונה:
הדברים מסודרים בצורה כזאת נעימה
יש שיטה סדורה שמופיעה גם הרבה בלקו''ש שכל מילה של הרמב״ם נוגעת להלכה (ובזה גופא שהתחיל בסיםור דברים זה ולא בסיפור אחר ישנם הלכות רבות) ולמעשה בכל מקום יש להקשות בדומה לכך, אלא שא''א לחלק בין שני מקומות
 
"למדן" א' מסר שיעור על הרמב"ם בהלכות קידושין ושאל למה על מש"כ הרמב"ם שקודם מתן תורה היה אדם כונס אשה וכו' למה הרמב"ם כותב בכזה צורה מענינת ולמה למשל בשחיטה הרמב"ם לא מתחיל בצורה כזאת, ובנה על זה שיעור שלם.
מה הבעיה? שמשחיטה הרמב"ם ג"כ יתחיל ככה....
כי הרמב"ם בא להדגיש שעצם האישות של לאחר מתן תורה לא השתנתה ממה שהייתה קודם מתן תורה [התחדש דין קניינים וכו']
 
"למדן" א' מסר שיעור על הרמב"ם בהלכות קידושין ושאל למה על מש"כ הרמב"ם שקודם מתן תורה היה אדם כונס אשה וכו' למה הרמב"ם כותב בכזה צורה מענינת ולמה למשל בשחיטה הרמב"ם לא מתחיל בצורה כזאת, ובנה על זה שיעור שלם.
מה הבעיה? שמשחיטה הרמב"ם ג"כ יתחיל ככה....

כי הרמב"ם בא להדגיש שעצם האישות של לאחר מתן תורה לא השתנתה ממה שהייתה קודם מתן תורה [התחדש דין קניינים וכו']
שים לב שנקודת האבסורד זה בנוגע להלכות שחיטה. וק"ל.
 
שים לב שנקודת האבסורד זה בנוגע להלכות שחיטה. וק"ל.
כי בשחיטה זה כן השתנה ממה שהיה אז אין ענין לומר מה היה קודם, אלא מה התחדש, בשונה מקידושין שעצם האישות לא השתנתה אלא התחדש בה קניינים וחוזק לאישות ולכן אומר הרמב"ם מה היה קודם ומה נוסף על זה
 
כי בשחיטה זה כן השתנה ממה שהיה אז אין ענין לומר מה היה קודם, אלא מה התחדש, בשונה מקידושין שעצם האישות לא השתנתה אלא התחדש בה קניינים וחוזק לאישות ולכן אומר הרמב"ם מה היה קודם ומה נוסף על זה
"השאלה" של אותו למדן הייתה, מדוע הר"מ לא מפרט ומרחיב באופן כללי גם בהלכות שחיטה (ולא מדוע הוא לא חילק לגבי שחיטה בין לפני ואחרי מ"ת). ומשנמצא שגם שם פירט והרחיב בדברים הרי אותו "למדן" נעשה לחוכא ואיטלולא.
 

הודעות מומלצות

מה הקשר בין ה'חושן' ל'עגל'?

משתמשים שצופים באשכול הזה

חזור
חלק עליון