בבלי - גוי ששבת חייב מיתה אם מועיל איסור דרבנן | ים התלמוד בבלי - גוי ששבת חייב מיתה אם מועיל איסור דרבנן | ים התלמוד

שייף נפיק

משתמש רשום
gemgem
פרסם מאמר
הודעות
73
תודות
265
נקודות
86
נסתפקתי אם גוי עשה איסור רדבנן בשבת אי אהני לאפוקי מדין גוי ששבת או דבעי' דוקא מלאכה דאורייתא, ובפשוטו אי דין תורה הוא לא יועיל רק מלאכה דאורייתא, וצ"ע.
ואולי ג"כ תלי' אם הוא דרבנן שיסודו משום איסור גזירה או איסור מלאכה כגון קנון ותחוי בבורר שהוא לכאו' הרחבה של איסור מלאכה ודו"ק.
ויל"ע גם לענין חצי שיעור שאפי' אם הוא דרבנן גרע יותר כיון שעיקרו מלאכה דאורייתא.
 
נסתפקתי אם גוי עשה איסור רדבנן בשבת אי אהני לאפוקי מדין גוי ששבת או דבעי' דוקא מלאכה דאורייתא, ובפשוטו אי דין תורה הוא לא יועיל רק מלאכה דאורייתא, וצ"ע.
ואולי ג"כ תלי' אם הוא דרבנן שיסודו משום איסור גזירה או איסור מלאכה כגון קנון ותחוי בבורר שהוא לכאו' הרחבה של איסור מלאכה ודו"ק.
ויל"ע גם לענין חצי שיעור שאפי' אם הוא דרבנן גרע יותר כיון שעיקרו מלאכה דאורייתא.
למה באיסור דרבנן יהיה חייב מיתה
 
לענ"ד כן
מכיון שכוונתו במלאכה זו היא לחלל את השבת ולא לשבות בה, הרי די בזה.
לא הבנתי דבריך וכי יש ענין שיתכוון את השבת, הענין הוא שיחלל בפועל.
ואף שחילל את השבת מ"מ לגבי דאו' אולי זה נחשב רק בגדר מחשבה ולא מעשה בפועל.
 
לא הבנתי דבריך וכי יש ענין שיתכוון את השבת, הענין הוא שיחלל בפועל.
ואף שחילל את השבת מ"מ לגבי דאו' אולי זה נחשב רק בגדר מחשבה ולא מעשה בפועל.
לא, גוי שישן כל השבת ולכך לא חיללה אינו חייב מיתה.
הסיבה לחיובו הוא לפי שנתכוין לשביתה, וזה לא נתכוין
 

הודעות מומלצות

פסחים ב. משנה. אור לארבעה עשר בודקין את החמץ...

משתמשים שצופים באשכול הזה

  • חזור
    חלק עליון