בהעלותך בעניין הנוני"ם ההפוכים (1 צופה)

[גרינפלד]

שבת (קטו, ב - קטז, א) לרשב"ג פרשה זו אין מקומה כאן, ונכתבה כדי להפסיק בין פורענות לפורענות [וכתב המהר"ם שיף שהנוני"ם הם כעין סוגריים];
ולרבי לא מן השם הוא זה, אלא שהוא ספר בפני עצמו ויש שבעה ספרים בתורה.

והרמב"ן מפרש דברי רשב"ג שקודם ה"ויהי בנסוע" - יש פורענות שנסעו מהר ה' כתינוק הבורח, ולאחמ"כ שתי פורעניות, האחת המתאוננים, והשנייה קברות התאוה,
וכדי שלא יהיו מוחזקים בפורעניות - הכניסה התורה באמצע לרשב"ג הפסק פרשה שאין זה מקומה.

וכתב החת"ס (מובא במהדורה החדשה על שבת) שרשב"ג לשיטתו שחזקה זה בשלש וממילא יכול לפרש כן;
אבל רבי לשיטתו שחזקה זה בשנים, וממילא עדיין יש חזקה, וע"כ שזה ספר בפני עצמו.

ואפשר לפרש [אינני יודע אם כבר כתב כן החת"ס] שזוהי הדגשת רבי "ללא מן השם הוא זה", כלומר שלא שייך לפרש כן.

 

[אוהב ספר]

וכדי שלא יהיו מוחזקים בפורעניות - הכניסה התורה באמצע לרשב"ג הפסק פרשה שאין זה מקומה.

לחץ כדי לכווץ...

וקצ''ע דהלא באמת היו מוחזקים, דהיו להם ג' פורעניות ברציפות

 

[גרינפלד]

ואפשר לפרש [אינני יודע אם כבר כתב כן החת"ס] שזוהי הדגשת רבי "ללא מן השם הוא זה", כלומר שלא שייך לפרש כן.

לחץ כדי לכווץ...

וצריך חיפוש בכל מקום שכתוב לשון זה, אם אומר דרשני.

 

[גרינפלד]

וקצ''ע דהלא באמת היו מוחזקים, דהיו להם ג' פורעניות ברציפות

לחץ כדי לכווץ...

זו אכן הערה חזקה, אבל באמת זו קושיא כבר על הגמ' מה המשמעות של הפסק בסיפור בין זה לזה,
וחזינן שיש השפעה גם לסדר הכתיבה בתורה.

 

[אוהב ספר]

זו אכן הערה חזקה, אבל באמת זו קושיא כבר על הגמ' מה המשמעות של הפסק בסיפור בין זה לזה,
וחזינן שיש השפעה גם לסדר הכתיבה בתורה.

לחץ כדי לכווץ...

בפשטות בגמ' הכוונה שלא לכתוב ברצף כמה פורעניות, אבל לא שלא להחזיק היהודים עצמם בפורענות

 

[גרינפלד]

וכתב החת"ס (מובא במהדורה החדשה על שבת) שרשב"ג לשיטתו שחזקה זה בשלש וממילא יכול לפרש כן;
אבל רבי לשיטתו שחזקה זה בשנים, וממילא עדיין יש חזקה, וע"כ שזה ספר בפני עצמו.

לחץ כדי לכווץ...

חתם סופר גיטין דף ס עמוד א ד"ה לפי:

ושם אמרתי הא דפליגי רשב"ג ס"ל ה' ס"ת, ורבי ס"ל ז' ס"ת היינו משום דרשב"ג אמר להפסיק בין פורענות לפורענות, וכתב רמב"ן בפי' התורה שלא יהי' ג' פורענות זא"ז ויהי' מוחזקין בפורענות ח"ו ע"כ הפסיק בויהי בנסוע בין פורענות דויסעו מהר ה' לשתי פורענות תבערה ומתאוננים וא"כ לרשב"ג דס"ל בעלמא ג' פעמים הוה חזקה אבל רבי הא ס"ל תרי זמני הוה חזקה א"כ אכתי איכא תרי פורענות סמוכים תבערה ומתאוננים אע"כ לאו מהאי טעמא הפסיק בויהי בנסוע אלא דהוה ז' ס"ת.​

 

[גרינפלד]

חתם סופר גיטין דף ס עמוד א ד"ה לפי:

לחץ כדי לכווץ...

לשתי פורענות תבערה ומתאוננים

לחץ כדי לכווץ...

ולכאורה הלשון צריך ביאור, שהרי התבערה היה עונש על המתאוננים, והרמב"ן מזכיר שתי פורעניות המתאוננים וקברות התאוה.

 

[אחד יחיד]

ועוד יש לפרש את העניין כך:

הנה איתא במדרש (בר''ר צז ג) שטבע הדגים שכאשר יורד הגשם מן השמים הם פותחים את פיהם לשתות מי גשמים למרות שהם גדלים בתוך המים כי הם מתאווים למים עליונים.

והנה נון תרגומו הוא דג ובהיות שברחו בני ישראל מהר ה' כמו שכתוב ויסעו מהר ה' וזה להפך מטבע הדגים לכן נתן להם הקב''ה סימן של דג הפוך. (חת''ס)

 

[אחד יחיד]

יח' בסיון יום הסתלקותו של מרנא המשגיח רבינו ירוחם ממיר זיע"א

פורום אוצר התורה - בית מדרש לכל מקצועות התורה.

forum-otzar-hatorah.co.il

 

[גרינפלד]

ועוד יש לפרש את העניין כך:

הנה איתא במדרש (בר''ר צז ג) שטבע הדגים שכאשר יורד הגשם מן השמים הם פותחים את פיהם לשתות מי גשמים למרות שהם גדלים בתוך המים כי הם מתאווים למים עליונים.

והנה נון תרגומו הוא דג ובהיות שברחו בני ישראל מהר ה' כמו שכתוב ויסעו מהר ה' וזה להפך מטבע הדגים לכן נתן להם הקב''ה סימן של דג הפוך. (חת''ס)

לחץ כדי לכווץ...

יפה,
ועי' בכלי יקר ג"כ בקשר לדגים.

 

[גרינפלד]

ועי' בכלי יקר ג"כ בקשר לדגים.

לחץ כדי לכווץ...

ועי' בבעל הטורים עוד שרצה הקב"ה להעביר את השבטים שיש בהם נ' אותיות, כמבואר בסוטה (לו, א) את הירדן שרחב נ',
אלא שהחטא גרם.

 

[י"ג מידות]

יש מחלוקת גדולה בצורתם של הנונים.

דעה מעניינת, שזה בעצם סוגריים, הראשון ישר והשני הפוכים שזה סימן שהקטע הזה לא שייך לכאן.

 

[געגועים]

הירדן שרחב נ'

לחץ כדי לכווץ...

כמובא בספרי: כך אמר משה לפני המקום רבש"ע כל עצמי איני משוך מארץ ישראל אלא הירדן הזה מלא חבל של נ' אמה וכו'

ובבעל הטורים פ' מטות (לב לב) נחנו נעבר חלוצים, הפסוק מתחיל ומסיים בנו"ן, כלומר נעבור הירדן שהוא רחב נ' אמה וכו'.
ובבעל הטורים פ' ואתחנן (ג כה) אעברה נא, הירדן נ' אמה לא אעבור רק אמה אחת.

 

[געגועים]

ועי' בבעל הטורים עוד

לחץ כדי לכווץ...

וכתב שם עוד:

טעם אחר לנונין הפוכין, כדאיתא בשבת פרק כל כתבי (קטז.) שאין זה מקומה וכתבה כאן להפסיק בין פורענות ראשונה לפורענות שניה, ועשה נוני"ן הפוכין לומר שמקומה לפני נ' פרשיות לפניה, ואילו לא היו הנוני"ן הפוכין לא הייתי יודע אם לפני נ' פרשיות לפניה אם לפני נ' לאחריה, לכך עשאום הפוכים לומר לפני נ' לפניה, והוא אחר 'ונסע אהל מועד מחנה הלוים' בפרשת במדבר סיני (לעיל ב יז), שמשם עד הכא נ' פרשיות.​

 

[גרינפלד]

בנודע ביהודה (קמא יו"ד סי' עג) כ' שמבואר בפוסקים שקיי"ל כרבי מזה שס"ת שנשאר בו מילים שיש בהם פ"ה אותיות כמנין אותיות של ויהי בנסוע - מצילים אותו מהדליקה בשבת,
והמקור הוא מויהי בנסוע שהוא ספר בפנ"ע ויש בו פ"ה אותיות, ועיי"ש בלשונו;
ולפי"ז יל"ע על החת"ס כי לגבי חזקה הראשונים ביבמות מסבירים שזה ספק כיצד לפסוק אם חזקה בפעמיים או בשלוש.

אכן נתעוררתי לדון באופן קצת מחודש שהלא לא מצאנו שיעור אחר לספר, ומכיון שבברייתא אחת מפורש שהשיעור הוא פ"ה אותיות,
ולא מצאנו מי שחולק, ע"כ לשאר התנאים הוא ממקור אחר;
ואולי אפשר להביא דוגמא לזה, מהרמב"ן בחולין וע"ז שכ' בצד אחד שלר"י שמין במינו לא בטיל - בתרומה יש דין מיוחד שהיא כן בטלה במאה, עכ"ד,
ומשמע שהיה ידוע שהשיעור ביטול בתרומה הוא אחד ומאה - לרבנן נאמר פה חומרא, ולר"י ע"כ היה הלכה להקל.

 

[גרינפלד]

אכן נתעוררתי לדון באופן קצת מחודש שהלא לא מצאנו שיעור אחר לספר, ומכיון שבברייתא אחת מפורש שהשיעור הוא פ"ה אותיות,
ולא מצאנו מי שחולק, ע"כ לשאר התנאים הוא ממקור אחר;
ואולי אפשר להביא דוגמא לזה, מהרמב"ן בחולין וע"ז שכ' בצד אחד שלר"י שמין במינו לא בטיל - בתרומה יש דין מיוחד שהיא כן בטלה במאה, עכ"ד,
ומשמע שהיה ידוע שהשיעור ביטול בתרומה הוא אחד ומאה - לרבנן נאמר פה חומרא, ולר"י ע"כ היה הלכה להקל.

לחץ כדי לכווץ...

ומצאנו בעוד מקומות שנראה שדרך התורה שהקב"ה מסובב שאפשר להגיע לאותו פסק מכמה כיוונים,
ומצאנו בתוס' בכמה מקומות שתנא מקשה על החולק עליו, מסברא שהוא עצמו אינו סובר כך (עי' זבחים עב, א סוד"ה ולבטלו, עז, ב תוד"ה אודו; וש"נ; ורעק"א ציין לקיא, א ד"ה וכי),
וכנראה הכוונה שהתנא טוען לשכנגדו אם אינך סובר את סברתי אולי תגיע לדין זה ממקום אחר.

ואשמח אם יסבירו בזה.