א. דברי הצל"ח לא הובאו בפוסקים, ולא על פיהם נעשה מעשה.
ב. איני מבין מה כבודו שח, גם אם נחש כרוך על עקיבו הוא פחות מסוכן מנחש רגיל, וודאי שהסכנה גדולה יותר מאשר שעת האזעקה, כך שגם לדעת ה"דברי יציב" אין נגיעה בנידון דנן.
נאמר במשנה, כי אפילו אם נחש כרוך על עקבו של המתפלל, אין לו להפסיק את תפילתו. ודווקא בנחש אין להפסיק, אבל בעקרב יפסיק.
ומבאר רש"י (ד"ה אבל), שהעקרב מסוכן יותר מהנחש.
א"כ יש לדון מה הגדר של אזעקה, כנחש שאין להפסיק בגינו, או כעקרב שיש להפסיק בגינו לצורך התגוננות?
עיקר דבריי שאין לנו [לי עכ''פ] כלים למדוד את מידת הסכנה בנחש או עקרב כדי להשוותם לטיל.
מי שמשווה בין הדברים זה סברא עצמית שלו שיכול להיות שהוא צודק ויכול שלא צודק
ולא ראיתי מי שהביא כאן דברים ברורים ללמוד מנחשים ועקרבים כאלו או אחרים.
התגובה שלי שם היא לאוהב ספר
שאמר שמסתבר שטיל לא הוי סכנה
ועל זה כתבתי לו לא הבנתי
כי לי נראה מסברא [ואכן לא הבאתי שום ראיה לדבריי] שטיל זה סכנה כספק נחש ארסי
ולא באתי לקבוע מסמרות אלא להבין דברי אוהב ספר
ואולי הייתי צריך להדגיש שאני רק שואל להבין את דבריו ולא מחווה דעה
כי כמו שכתבתי אין לי את הכלים למדוד
עיקר דבריי שאין לנו [לי עכ''פ] כלים למדוד את מידת הסכנה בנחש או עקרב כדי להשוותם לטיל.
מי שמשווה בין הדברים זה סברא עצמית שלו שיכול להיות שהוא צודק ויכול שלא צודק
ולא ראיתי מי שהביא כאן דברים ברורים ללמוד מנחשים ועקרבים כאלו או אחרים.