בקשת מקורות - אשכול ראשי | בית המדרש – דיונים תורניים| דף 3 בקשת מקורות - אשכול ראשי | בית המדרש – דיונים תורניים| דף 3
ויש בגיטין סב א כעי''ז
אמר להו שלמא עלייכו מלכי שלמא עלייכו מלכי אמרו ליה מנא לך דרבנן איקרו מלכים אמר להו דכתיב בי מלכים ימלוכו וגו'

ויש כעין פתגם זה בנדרים כ: מאן מלאכי השרת רבנן
 
ולמעשה המבואר שם:
רבי חיים קניבסקי היה אומר שאין מושג שנקרא גזל שינה, ואמר שזה מושג שבעלי המוסר המציאו, ולא היתה דעתו נוחה משימוש במושג זה, מכיון שאיסור גזל נאמר רק על עניני ממונות, ואין שום היתר לגזול פרוטה מחבירו אף לא לצורך גדול, מה שאין כן בגזל שינה שהוא רק מצד בין אדם לחבירו, והוא תלוי בהתנהגות המקובלת בין אנשים (אחת מתשובותיו בענין זה נדפסה בספר נזר החיים).​
 
1"רחמנים בני רחמנים" 2"נתון בין הפטיש ובין הסדן" 3"מאן דמייתי אוכלוסא, מייתי מזונייהו".
4"כד יתבין ישראל ועסקין בשמחת התורה, קודשא בריך הוא אומר לפמליא
דיליה, חזו בני חביביי דמשתכחין בצרתא דלהון ועסקין בשמחתא )בחדוותא(
דילי" 5"לילות כימים"6"כבדהו וחשדהו"7"את הנעשה אין להשיב"8"אין הקב"ה מביא נסיון על האדם, אלא אם יעמוד בו"
 
כד יתבין ישראל ועסקין בשמחת התורה, קודשא בריך הוא אומר לפמליא
דיליה, חזו בני חביביי דמשתכחין בצרתא דלהון ועסקין בשמחתא )בחדוותא(
דילי
כמדומה דהוא מהזוהר

1"רחמנים בני רחמנים"
ספר החינוך מצוות מב, מד, תצח

נשים לילות כימים על משים לילות כימים - מו"ק כה:

לעולם יהיו כל בני אדם חשובין לפניך כלסטים והוי מכבדן כרבן גמליאל וכו' - דרך ארץ רבה ה
 
4"כד יתבין ישראל ועסקין בשמחת התורה, קודשא בריך הוא אומר לפמליא
דיליה, חזו בני חביביי דמשתכחין בצרתא דלהון ועסקין בשמחתא )בחדוותא(
דילי"
כמדומה דהוא מהזוהר
אינו שם כפי הידוע לי
ומספרים שהגר''א היה אומר אימרה זו או דומה לזו בשמחת בית השואבה
אכן, והודפס נוסחת הגר"א בכמה סידורים בזמננו, כגון "אזור אליהו" ו"עליות אליהו"
 
נמצא חלק מזה בזוהר קרא כב א כדין קב''ה כניש לפמליא דיליה ואמר חמו בני רחימי דאנון דחיקי בגלותא ושבקין צערא דילהון ואמנם אין שם הכל בשלמות
כמדו' שהוא רחוק ממה שעולה ממימרא הנ"ל
אבל מצורף בערך מכמה מקומות
אשמח לפירוט על המקומות
 
4"כד יתבין ישראל ועסקין בשמחת התורה, קודשא בריך הוא אומר לפמליא
דיליה, חזו בני חביביי דמשתכחין בצרתא דלהון ועסקין בשמחתא )בחדוותא(
דילי"
למילים לא ידועות מקור,
אך הלחן הידוע הוא מרבי מאיר שפירא מלובלין
 
כד יתבין ישראל ועסקין בשמחת התורה, קודשא בריך הוא אומר לפמליא
ומספרים שהגר''א היה אומר אימרה זו או דומה לזו בשמחת בית השואבה
אכן, והודפס נוסחת הגר"א בכמה סידורים בזמננו, כגון "אזור אליהו" ו"עליות אליהו"
מצורף שמחת בית השואבה - הגר''א.png
 
זכור לי מעשה שאחד מגדולי המוסר העביר איזו הבנה לתלמידו, ואמר שהייתה שמורה עמו כעשרים שנה וכעת שהעבירה לו הרי זה מסירות נפש, יען כל עוד היא כמוסה אצלו הוא מעמיק בה והיא מתפתחת אצלו, אך ממתי שהוציאה כבר אינה גודלת. כמו פרי שנקטף בוסר (ואמנם לפעמים כשלא נקטף אזי נרקב בעץ)
אולי הסבא מקלם, אולי ר' ירוחם, אולי רבותיו של ר"ש הופמן. לא זוכר.
אשמח ל...
 

חברים מקוונים לאחרונה

משתמשים שצופים באשכול הזה

חזור
חלק עליון