אין עצה אחרת חוץ מאשר מילים פשוטות שחודרות ללב במיוחד, ומומלץ גם למבוגרים לחשוב ו"להתאפס" קצת, לגלות במילים פשוטות מה היה לנו ומה נחסר לנו שאין לנו כעת.
(אם שאלתך היא לגבי התוצאות, למשל, למנוע ממתקים וכד' - איני יודע, אבל מסתבר שכך היא הדרך גם בזה)
1. סיפורים אישיים וקהילתיים: במקום רק לדבר על חורבן בית המקדש, תספרו להם סיפורים על הסבים והסבתות שלכם, על קהילות שנחרבו בשואה, על קשיים שאנשים עברו בגלל שנאת חינם. ככה הם יבינו שהימים האלה לא קשורים רק להיסטוריה רחוקה, אלא גם אלינו.
בית המקדש השני חרב בגלל שנאת חינם למרות שומרי התורה. השואה האיומה שלא הייתה כדוגמתה בהיסטוריה היהודית, ברור ששנאת חינם והפלגנות שהייתה אז כמו היום הובילה לכך. וזכור לי שכך סברו כמה גדולים אבל לא זוכר את שמם.
וכן גם היום אם נמשיך בשנאת חינם אנחנו עלולים להגיע לשואה שניה.