בין החומרות המפורסמות בבית בריסק:
החמרה על זמן צאת הכוכבים במוצאי שבת וחג, "אכטעל", שמינית מהיום (90 דקות זמניות). שיטה זו מצרפת את צאת הכוכבים של רבנו תם, יחד עם השיטות שמיל הוא 22.5 דקות, ועם השיטות ששיטת רבנו תם שצאת הכוכבים הוא זמן של ארבעה מיל לאחר שקיעת החמה היא רק בימי ניסן ותשרי בהן היום והלילה שווים, יש כאלו בחוג בריסק בפרט תלמידי הרב יעקב שיף חתן הרב מבריסק, שמחמירים עוד יותר ונוהגים "זעקסטל" היינו שישית מהיום.
נהגו שלא לברך ברכת המפיל, מחשש שלא יירדמו וברכתם תהיה ברכה לבטלה, אף על פי שמקור חיוב ברכה זו הוא בגמרא.
אי הסתמכות על עירוב ציבורי. חומרה זו נפוצה בחוגים נוספים ונזכרת בספרי ההלכה, בשל חששות ודעות שונות לגבי כשרותו, אך בחוג בריסק ישנן החמרות מיוחדות כמו לא לצאת לרחוב עם כיפה (כשחובשים כובע) וציצית ומשקפיים, אם כי שאצל חוגי בריסק הנשים כן מטלטלות בשונה מחוג חזון איש שנוהגים שגם הנשים לא מטלטלות.
הימנעות מהליכה עם ציצית ברשות הרבים בשבת, בשל השיטה לפיה כאשר אין תכלת אין כלל חיוב ציצית, ואם כן, חוטי הציצית הם משא ואינם מלבוש ואסור לטלטלם בשבת.
עישור מאכלים, אף של הנושאים כשרות מהודרת (גם חומרה זו נפוצה בחוגים נוספים, כמו חוג חזון איש).
חומרות רבות בארבעת המינים, כמו הקפדה שהתיומת (העלה האמצעי) של הלולב יהיה ירוק, ללא חשש שנשרף והתייבש או נחסר, וכן שיהיה סגור לחלוטין, הקפדה מיוחדת על שילושם של ההדסים (ששלושת הקנים יהיו שווים בגובהם במדויק) וכן שיהיו 28 ס"מ, נטילת מספר אתרוגים מכל הזנים מחשש הרכבה, הקפדה באתרוגים על נקיות אף על נקודות שאינן נראות ללא עיון מדוקדק (ופחות על גידול יפה).
חומרות רבות באפיית מצות. בין החומרות, אפיית כל מצה בנפרד והשארתה זמן רב בתנור, עד שהיא משחירה (שאז ודאי אין בה חשש חמץ). בחוג בריסק משתמשים רק במצות יד. החומרות באפיית מצות מקורן מה"בית הלוי".
דקדוק רב בקריאת התורה (בפרט בקריאת פרשת זכור) וקריאת שמע.
החמרה על זמן צאת הכוכבים במוצאי שבת וחג, "אכטעל", שמינית מהיום (90 דקות זמניות). שיטה זו מצרפת את צאת הכוכבים של רבנו תם, יחד עם השיטות שמיל הוא 22.5 דקות, ועם השיטות ששיטת רבנו תם שצאת הכוכבים הוא זמן של ארבעה מיל לאחר שקיעת החמה היא רק בימי ניסן ותשרי בהן היום והלילה שווים, יש כאלו בחוג בריסק בפרט תלמידי הרב יעקב שיף חתן הרב מבריסק, שמחמירים עוד יותר ונוהגים "זעקסטל" היינו שישית מהיום.
נהגו שלא לברך ברכת המפיל, מחשש שלא יירדמו וברכתם תהיה ברכה לבטלה, אף על פי שמקור חיוב ברכה זו הוא בגמרא.
אי הסתמכות על עירוב ציבורי. חומרה זו נפוצה בחוגים נוספים ונזכרת בספרי ההלכה, בשל חששות ודעות שונות לגבי כשרותו, אך בחוג בריסק ישנן החמרות מיוחדות כמו לא לצאת לרחוב עם כיפה (כשחובשים כובע) וציצית ומשקפיים, אם כי שאצל חוגי בריסק הנשים כן מטלטלות בשונה מחוג חזון איש שנוהגים שגם הנשים לא מטלטלות.
הימנעות מהליכה עם ציצית ברשות הרבים בשבת, בשל השיטה לפיה כאשר אין תכלת אין כלל חיוב ציצית, ואם כן, חוטי הציצית הם משא ואינם מלבוש ואסור לטלטלם בשבת.
עישור מאכלים, אף של הנושאים כשרות מהודרת (גם חומרה זו נפוצה בחוגים נוספים, כמו חוג חזון איש).
חומרות רבות בארבעת המינים, כמו הקפדה שהתיומת (העלה האמצעי) של הלולב יהיה ירוק, ללא חשש שנשרף והתייבש או נחסר, וכן שיהיה סגור לחלוטין, הקפדה מיוחדת על שילושם של ההדסים (ששלושת הקנים יהיו שווים בגובהם במדויק) וכן שיהיו 28 ס"מ, נטילת מספר אתרוגים מכל הזנים מחשש הרכבה, הקפדה באתרוגים על נקיות אף על נקודות שאינן נראות ללא עיון מדוקדק (ופחות על גידול יפה).
חומרות רבות באפיית מצות. בין החומרות, אפיית כל מצה בנפרד והשארתה זמן רב בתנור, עד שהיא משחירה (שאז ודאי אין בה חשש חמץ). בחוג בריסק משתמשים רק במצות יד. החומרות באפיית מצות מקורן מה"בית הלוי".
דקדוק רב בקריאת התורה (בפרט בקריאת פרשת זכור) וקריאת שמע.
כמדומני שאף נהגו שמשפ' סולוביצ'יק יהיו הבעלי קוראים
- הודעות
- 186
- תודות
- 656
- נקודות
- 91
ר' אברהם יהושע סולובייצ'יק עורך תנאים כמנהג בריסק
לא ידוע לי על מנהגים שונים בזה
- הודעות
- 59
- תודות
- 222
- נקודות
- 30
מתפללים ביחידות וקוראים קריה"ת במנין
לא בהכרח, פעמים רבות הגרא"י מתפלל במנין, אך לא מקפיד ע"כ
מסתמא מחשש שלא הריחו.
לא מדויק. מחממים את התנור הרבה מאד זמן ברמה מאד גבוהה [בבריסק החזיקו את התנור בברזלים שלא יתפקע מרוב חום], אך המצה עצמה נמצאת בתנור כ-10 שניות.
ואמרו בזה שאצל הבריסקער'ס החומרות הם קדשי קדשים שנאכלים רק לזכרי כהונה, ואצל החזו"אניקער'ס החומרות הם קדשים קלים שנאכלים לכהנים לשניהם ולבניהם ולעבדיהם.
כך גם נהגו רוב ישראל, לא?
לא, הירושלמים נהגו במכונה
האמרי בינה מרבני ירושלים אסר
אך מנהג זה אינו מתייחד למנהג בריסק אלא נוהג בעוד הרבה קהילות.
תכלס רוב גדולי ורבני ובני ירושלים אכלו וידוע בזה פסקם של הגר"ז
וזכורני שבס' ארח דוד כתב שמרנא הגרש"ז שאל למרנא הגר"ד בהר"ן אילו חומרות לקבל עליו לכבוד הפסח הקרב. והשיבו ב' דברים, א' לאכול שרויה משום עונג יו"ט, והב' לאכול רק מכונה
מה הסברא של להתפלל ביחידות
כוונה בתפילה
ובפרט לאחר דברי הגר"ח שכוונת עומד לפני המלך מעכב בכל התפילה.
חברים מקוונים לאחרונה
- AVRAHAM
- MMH
- א. ל.
- אבא ביתך
- אבקש
- אברך 11
- אברך מעמיק
- אברך קלאסי
- אהבת ישראל
- אהרון. כהן. חיים. סופר. מומחה.
- אהרן הירש
- אוצר הדורות
- אור זרוע לצדיק
- אורות
- אוריאל
- אוריה ק.
- אחד מארץ
- אחד מהפורום
- איישר חילי
- אילת השחר
- איסר האטלקי
- איש אמת
- איש חסיד היה
- איש יהודי
- איש תורה
- איתי טנא
- אך טוב וחסד
- אל'יהו
- אלחנן מ
- אלי אילני
- אליהו נחמן
- אמיתי
- אמר הקטן
- אמר ליה
- אמרי פי
- אני יודע
- אנש א'
- אנשיל
- אספן עתיקות
- אפרים
- ארז בלבנון
- ארצישראל
- בדליג
- בודד על גג
- בור סוד
- בין החכמים
- בינה לעתים
- בית תפילה
- בליש
- במחשבה תחילה
- בן יוסף
- בן עלייה
- בן פטורא
- בן תורה
- בעולם
- בעל דבר
- בעל החלומות
- בצלצלי שמע
- בר אביי
- גביהא בן פסיסא
- גברא זוטרא
- גוב האריות
- גפטון
- ד. ח.
- דברי התלמיד
- דובר ארמית
- דוד בן ישי
- דוד המלך
- דעת
- דרשני
- האיש השרוי בשמחה
- הבנש"ק
- החושב
- החפץ חיים
- היא אוצרו
- הלכה בפרשה
- המכיר את מקומו
- הנעלם שבמשה
- העמל
- הצעיר שבחבורה
- הרב הירושלמי
- הרב מרודוש
- השוקד
- השר מקוצי
- והב בסופה
- ולא כלום
- ונחנו מה
- חוצניק
- חזקי
- חיים ארוכים
- חיינו
- חן וחסד
- חסידישער יונגרמאן
- חקר הלכה
- טביה
- י הירשזאהן
- יאר
- יהודי מא"י
- יהודי פנימי
- יהודי פשוט ממש
- יהודלה
- יהונתן איבגי
- יואל אלחנן
- יואל שילה
- יוסל שקדן
- יורנו בדרך
- יושב אהל
- יחיאל דוד
- ימה של תורה
- ימינו תחבקיני
- יעקב 5
- יצחק א
- יצחק ב.
- יצחקוב
- יקטן
- יראת ה'
- ירושלמי יונגרמאן
- יש קונה עולמו
- ישי נוי
- ישעיהו מנחלת דן
- ישראל אדלר
- ישראל מאיר מליק
- ישרע'ס
- כללים
- כתבי תורה
- ל.מ.
- לב שומע
- לי נראה
- למה זה תשאל לשמי?
- מאגר התורני אוצ' התורה
- מאן דכר שמיה
- מאריס01
- מביט
- מבקשי תורה
- מה ידידות
- מוישי שטיין
- מי ישורנו
- מכנדבי
- מלפני אוריאל
- ממוני גבך
- ממזרח שמש
- מנוח
- מעצב
- מרכבות פרעה
- מרכז
- משה אוהב תורה
- משה נ
- מתקרב
- ן' מיגאש
- נאמן
- נאמן האוצר
- נדיב לב
- נהנה מקושיא טובה
- נהר מעדן
- נוח לבריות
- נוסקה
- נחמד-לפי
- נחמן ל.
- נפשי חמדה
- נקודה טובה
- עבדא דקודשא בריך הוא
- עוז לו בך
- עוזי ומגני
- עמך
- ענף מעצי היער
- פארענצ'עס
- פותח שערים
- פי אביעה
- פלוריש
- פנחס נחום
- פנחס ע
- פרידנזון
- צמא דעת
- צריך ביאור
- קהלת בניהו
- קוצר ברינה
- קטן
- קטנטן
- קלמן
- קרית מלך
- קרנש
- ראם
- רב בת״ת
- רוצה לדעת תורה קדושה
- רחמים
- רפאל העכט
- רפאל ממודיעין
- ש.פ.ה
- שאינו יודע לשאול
- שוכן אהל
- שומע כעונה
- שטייגעניסט
- שלום23
- שלומי
- שלמה דייטש
- שמואל הקטן
- שמחנו
- שמעון הגלילי
- שמעון ן' יוסף
- תורת פיך
- תיבת גמא
- תיקו
- תלמיד אחד
- תלמיד חכמי הדור
- תנא קמא
- תשב"ר
- תתאה גבר
משתמשים שצופים באשכול הזה
נושאים דומים
חודשי השנה
מנהגי חודש סיוון