שיטות לימוד - פלפול ולומדות | בית המדרש – דיונים תורניים| דף 2 שיטות לימוד - פלפול ולומדות | בית המדרש – דיונים תורניים| דף 2
אכן,
הדברים באמת פשוטים, ברורים ומאירים ואינם צריכים לפנים,
ככל שעולים בגיל עולים בהבנה,
זה כלל בסיסי, ידוע,
והוא לא רק בתורה אלא בכל דבר חכמה.
השאלה היא,
כמה משתמשים בשכל,
האם פותחים את ההגדרות מתחילה ומנסים להבין מחדש, כאילו זו פעם ראשונה,
או שאומרים "אני כבר יודע, מיגו זה כוח טענה וכו'..."

לך הכל ברור ופשוט...

כשהיה לך זמן פנוי להתבונן על הדברים,
תוכל לתפוס שמה שנוסף זה לא הבנה,
אלא ידע.

ז"א,
זה שבישי"ק היו 2 קושיות נגד הרעיון של 'כח הטענה',
ובישי"ג נוספו עוד 3 קושיות,
לא הופך את המושג עצמו ליותר מובן או לפחות מובן.

גם ביחס לדוגמא שציינת - מתן תורה.
תבדוק עם עצמך,
מה שנוסף מהגן להיום, הוא עוד הרבה ידיעות בנושא.
 
היסוד של מיגו כח טענה אינו מתחיל ואף אינו קשור לסוגיית מיגו, הוא נוגע לתפיסה כללית בדיני הטענות ואבאר :
בפשיטות עניינה של טענה הוא מידת המהימנות שלה, כמה שהיא נשמעת קרובה לאמת כך היא טובה יותר, וזו מטרתה ניסיון לשכנע ולהעמיד צד אחר לאמת שבסיפור.
אלא שזה מוכח ברבות מן הסוגיות (ואם תרצה אפרט כמה ראיות לדבר.) שעניין הטענה שונה הוא בתכלית, עניינה הוא להעמיד סתמא לסיפור , ואבאר :
אם אתה נמצא בכביש ופתאום אתה רואה בלאגן למולך, אתה ניגש למשהו ושואל אותו תגיד מה הבלאגן, הוא עונה לך שהיתה תאונה, מבחינתך זה הגירסא לאירוע וכך אתה תשפוט אותו, אף שמבחינה מציאותית אפשרי שהיה שם בכלל נסיון רצח, מ''מ מכח הוודאות של אותו הלך, אתה מניח שאכן כך היה. (כמובן שנדרשת נאמנות בסיסית, אך כח טענה אינו הנאמנות אלא יכולת לספר סיפור שבהכרח יתקבל, כי בלעדיו אין סיפור.)
אותו הדבר בטענה מגיעים שניים לבי''ד האחד טוען ברי בטוח הוא שממונו נמצא ביד חברו, ושכנגדו טוען שמא יכול להיות שכן ואולי לא, באים בי''ד ואומרים כי נתקבלה טענת הברי, כיוון שהוא הביא גירסא וסיפור ,ואילו שכנגדו לא הביא בעצם כלום, וא''כ הסתמא - הסיפור שאנחנו שמענו הוא רק את טענת הברי.

ובזה יתבאר לנו הלכת מיגו :
מכורח היכולת לטעון ולהעמיד גירסא וסיפור שיתקבל בבי''ד, אנחנו דנים את הטוען (היינו היכול לטעון) כמוחזק ביכולת לטעון ולהכריע בסיפור, זה בידיו, זהו הכח שנתנה תורה ביד בעל הדבר שבידו לטעון, הוא יכול לספר מה היה, ואם לא תהיה גירסא כנגד, בהכרח גירסתו תתקבל.
אקווה שהובנתי השתדלתי במעט זמן ומקום לתצמת את כל ההבנה,
אם יש נקודה שאינה ברורה דייה אשמח למיקוד ומיקום ואדייק אותה.
 
היסוד של מיגו כח טענה אינו מתחיל ואף אינו קשור לסוגיית מיגו, הוא נוגע לתפיסה כללית בדיני הטענות ואבאר :
בפשיטות עניינה של טענה הוא מידת המהימנות שלה, כמה שהיא נשמעת קרובה לאמת כך היא טובה יותר, וזו מטרתה ניסיון לשכנע ולהעמיד צד אחר לאמת שבסיפור.
אלא שזה מוכח ברבות מן הסוגיות (ואם תרצה אפרט כמה ראיות לדבר.) שעניין הטענה שונה הוא בתכלית, עניינה הוא להעמיד סתמא
לסיפור.
...
...
...
...
...

ואני תמה.
מה הצורך בכל הניסוח הארוך והמייגע הזה?

ובמחשבה נוספת,
מה שעשית בהודעתך האחרונה,
מצוין כדי להסביר את דברי הקודמים.

או שאומרים את הדברים הנכונים שכבר נאמרו בדור הקודם בצורה מתוסבכת ככל האפשר,
עד שנעשים הדברים כעיסה דביקה של ניסוחים פתלתלים,
או ש...
סתם מקשקשים בשכל.

אני משאיר לקוראים את ההחלטה,
לאיזה מהשתיים דומים הדברים.


המשפט הבא נכתב בגיחוך קל,
השתמשת בהרבה מילים כדי להסביר מה זה 'טענה',
ועדיין לא הבנתי מה זה 'כח'?...
 
לך הכל ברור ופשוט...

כשהיה לך זמן פנוי להתבונן על הדברים,
תוכל לתפוס שמה שנוסף זה לא הבנה,
אלא ידע.

ז"א,
זה שבישי"ק היו 2 קושיות נגד הרעיון של 'כח הטענה',
ובישי"ג נוספו עוד 3 קושיות,
לא הופך את המושג עצמו ליותר מובן או לפחות מובן.

גם ביחס לדוגמא שציינת - מתן תורה.
תבדוק עם עצמך,
מה שנוסף מהגן להיום, הוא עוד הרבה ידיעות בנושא.
אתה צודק, שבחלק מהמקרים קימת גם תוספת ידע,
אך אין להתעלם מתוספת ההבנה גרידא.
ולצורך העניין אביא ציטוט ממחקר שנערך בנושא ההבנה
"הבנה שטחית פירושה רשת מושגים דלילה, דלת קשרים, והבנה עמוקה פירושה רשת מושגים צפופה, עתירת קשרים. המושגים ברשת הדלה הם ברמת הפשטה נמוכה; המושגים ברשת העתירה הם ברמת הפשטה גבוהה, חורגת מן המוחשי שעל פני השטח, ונוגעת במבנה העומק של השטח, ביסודות שלו."

בקיצור,
תעשה מחקר עומק על פירושה של המילה הבנה,
תבדוק מה נקראת הבנה שיטחית, מה נקרא הבנה רדודה, ומה נקרא הבנה עמוקה.
תמשיך את המחקר בנושא האם ההבנה מתחדדת עם הגיל,
אשמח לשמוע את תוצאות מחקרך...
 
אשמח לשמוע את תוצאות מחקרך...

תודה על האתגר.
ולומר את האמת - זה היה מאוד קל...
לקחתי את הציטוט שהבאת (היה ברור שהוא לא ניסוח שלך),
שאלתי מי אמר את הדברים, בקשתי יותר פרטים.

זה מאוד מעניין. כדאי גם לך לקרוא.

והנה...
 
נערך לאחרונה על ידי מנחה:
אקווה שלא אתבזה בעיניכם לומר שמהיותי בחיידר ועד היום בשבתי על מקומי בכולל
עדיין לא זכיתי להבין את עניין 'כוח הטענה', ולא, לא שלא שמעתי את הרעיון של ר' נחום בפה שאסר שהופך את כל העניין על פיו, ואת כל שאר האחרונים שמנסים בסגנונם להסביר את העניין, שמעתי גם שמעתי,
אבל, עדיין לא זכיתי להבין!!!

בדרך צחות אכתוב מה שאמר לי מג"ש חשוב בישב"ג, שבחורים צעירים חושבים שמי שמבין את 'כוח הטענה' הרי הוא למדן, ולא יודעים שההיפך מי שידוע להקשות על 'כוח הטענה' הוא הוא הלמדן..

אני מסכים עם הרב @MMH אין מה להתכחש למציאות שאנו הלמדנים כשמגיעה לפתחנו סוגיא שיש בה רעד ישיבתי, וחשבון חזק של מהרש"א/מהר"ם שיף/ פנ"י, אנחנו בורחים לישיביש, כי החשבונות הם מפרכים והם דורשים עיון מחדש בכל מהלך הסוגי'/התוס', משא"כ בישיביש אפי' אצל ר' חיים שחידושיו וצורת כתיבתו אינם קלים, עדיין אפשרי לתפוס את רעיון הלומדעס' ואיתו לתרץ את הסוגיא, ולא משנה איך ר' חיים הגיע לזה...

מסופר שהחזו"א שהתנגד מאוד לשיטת הלימוד הזו, התבטא פעם שזה לא דרך מחודשת שזכינו אליה מגדולתינו בתורה, אלא מחוסר ברירה והבנה שזה מה שמושך את הצורבים ללימוד.
 
ואני תמה.
מה הצורך בכל הניסוח הארוך והמייגע הזה?
זה מגוחך בהחלט להגיד באותו משפט לא הבנתי ומה צריך את כל הנוסח הארוך.
ובמחשבה נוספת,
מה שעשית בהודעתך האחרונה,
מצוין כדי להסביר את דברי הקודמים.
תראה חוסר הבנה שייך פעמים גם למתלמד ולא רק למלמד, אכן למדנות דורשת כשרון בהחלט.
אני משאיר לקוראים את ההחלטה,
לאיזה מהשתיים דומים הדברים.
אני חושב ומשוכנע שהדברים נכתבו בבהירות יתר, אך מה לעשות ישנם שאכן דרך הבקיאות טובה להם והעיון קשה להם, כ''א וחלקו בתורתנו הקדושה.
המשפט הבא נכתב בגיחוך קל,
השתמשת בהרבה מילים כדי להסביר מה זה 'טענה',
ועדיין לא הבנתי מה זה 'כח'?...
אם אכן הבנת את פשר עניין הטענה.
הדרך מכאן קצרה ואפרט מתוך תקווה שיחדרו הדברים גם לפחות מורגלים בהבנה ומשוכנעים שהכל סיסמאות.
כח טענה אינו קוד או סיסמא וגם לא כח פיזי.
אלא מכורח היכולת של בעל הדבר לקבוע את הסתמא של הסיפור, יכול הוא לטעון כל טענה באשר היא ולעולם נדון לה כסתמא.
ואתן דוג' ממוחזק, לעולם נדון את הסתמא כמו המוחזק גם אם בשביל זה נספר סיפור שבעלמא הוא מופקע לחלוטין, כי כיון שהממון בידו ואנו יוצאים מהנחה ששלו הממון, מוטל על שכנגדו להכריח שהוא טועה, והכ''נ בדידן כיון שבכוחו להעמיד הממון בידו ע''י טענה המתקבלת וכפי שביארנו אי''ז שכנוע אלא כח ויכולת לספר סיפור שבהכרח יתקבל, דנים שהסתמא לטובתו, אף שגוף טענתו כרגע מנוגד לסתמא.
 
אקווה שלא אתבזה בעיניכם לומר שמהיותי בחיידר ועד היום בשבתי על מקומי בכולל
עדיין לא זכיתי להבין את עניין 'כוח הטענה', ולא, לא שלא שמעתי את הרעיון של ר' נחום בפה שאסר שהופך את כל העניין על פיו, ואת כל שאר האחרונים שמנסים בסגנונם להסביר את העניין, שמעתי גם שמעתי,
אבל, עדיין לא זכיתי להבין!!!

בדרך צחות אכתוב מה שאמר לי מג"ש חשוב בישב"ג, שבחורים צעירים חושבים שמי שמבין את 'כוח הטענה' הרי הוא למדן, ולא יודעים שההיפך מי שידוע להקשות על 'כוח הטענה' הוא הוא הלמדן..

אני מסכים עם הרב @MMH אין מה להתכחש למציאות שאנו הלמדנים כשמגיעה לפתחנו סוגיא שיש בה רעד ישיבתי, וחשבון חזק של מהרש"א/מהר"ם שיף/ פנ"י, אנחנו בורחים לישיביש, כי החשבונות הם מפרכים והם דורשים עיון מחדש בכל מהלך הסוגי'/התוס', משא"כ בישיביש אפי' אצל ר' חיים שחידושיו וצורת כתיבתו אינם קלים, עדיין אפשרי לתפוס את רעיון הלומדעס' ואיתו לתרץ את הסוגיא, ולא משנה איך ר' חיים הגיע לזה...

מסופר שהחזו"א שהתנגד מאוד לשיטת הלימוד הזו, התבטא פעם שזה לא דרך מחודשת שזכינו אליה מגדולתינו בתורה, אלא מחוסר ברירה והבנה שזה מה שמושך את הצורבים ללימוד.
אדרבה אולי מפה תצא ההבנה המיוחלת סוף סוף תקרא את שכתבתי ותחווה דעתך.
 
אני מסכים עם הרב @MMH ...

לא אני כתבתי את זה.
ולא אקח קרדיט על דבריו של כותב אחר
(גם אם אתה מסכים עם הדברים...)
אבל הדבר בהחלט מוסכם עלי.

אפשר לשחק בלומד'ס בחופשיות,
קשה יותר לדעת עמוד גפ"ת ביסודיות.
 
אדרבה אולי מפה תצא ההבנה המיוחלת סוף סוף תקרא את שכתבתי ותחווה דעתך.
לא אכתוב בחריפות כמו שכתבו כמה מהרבנים (ואגב אעיר שלדעתי אי"ז דרך התורה, ממש נשמע כהתנצחות!!)
רק אומר שלא טוב אתה מרבותינו ראשי הישיבות שטרחו ויגעו להסביר את העניין

אני מכיר את כל המלל, ואין כאן המקום להאריך, אך רק אומר שאני לא מבין את עיקר הרעיון שיש כשה דבר מוחזקות בטענה וזכויות בטענות..
וכמדומני שיש אשכול על הנושא.
 
הרב @MMH כדי שתסיים את מה שהתחלת כדאי שתעיין בקישור הבא,
אשמח אם לא תביא לכאן את כל דברי הצ'אט שלך,
אלא את מסקנתך שלך מהמחקרים הללו.

(היה ברור שהוא לא ניסוח שלך),
חבל שלא קראת את מה שאמרתי,
כתבתי מפורשות שזה ציטוט......
 
נערך לאחרונה:
כח טענה אינו קוד או סיסמא וגם לא כח פיזי.
אלא מכורח היכולת של בעל הדבר לקבוע את הסתמא של הסיפור, יכול הוא לטעון כל טענה באשר היא ולעולם נדון לה כסתמא.
ואתן דוג' ממוחזק, לעולם נדון את הסתמא כמו המוחזק גם אם בשביל זה נספר סיפור שבעלמא הוא מופקע לחלוטין, כי כיון שהממון בידו ואנו יוצאים מהנחה ששלו הממון, מוטל על שכנגדו להכריח שהוא טועה, והכ''נ בדידן כיון שבכוחו להעמיד הממון בידו ע''י טענה המתקבלת וכפי שביארנו אי''ז שכנוע אלא כח ויכולת לספר סיפור שבהכרח יתקבל, דנים שהסתמא לטובתו, אף שגוף טענתו כרגע מנוגד לסתמא.

במחילה.
אתה עדיין בחור?
אתה לומד בסגנון מהרי"ל (הרב שרייבר)?

צר לי,
כל הניסוחים הפתלתלים האלו הם עלי לזרא ולמיאוס.

יתכן שאני לא מספיק למדן או לא עמקן.
שנות בחרותי הסתיימו לפני כמעט 30 שנה,
ומה אעשה?
אף ראש ישיבה אז לא דיבר ולא חשב בניסוחים אלו.
תגש בבקשה לרה"י הזקנים שבדור ותרצה בפניהם את בליל המילים הללו.

אם בגמ' מספרים על תלמיד שידע לטהר את השרץ בק"נ טעמים,
יש כאלו שיודעים להסביר מה הוא שרץ בק"נ מילים.
 
מסופר שהחזו"א שהתנגד מאוד לשיטת הלימוד הזו, התבטא פעם שזה לא דרך מחודשת שזכינו אליה מגדולתינו בתורה, אלא מחוסר ברירה והבנה שזה מה שמושך את הצורבים ללימוד.
אין צורך להגזים, חזו"א לא התנגד מאוד לדרך הזו, את ב"ק הוא למד כך עם הגרמ"ש ברמן,
הוא פשוט למד בדרך שהייתה יותר נראית לו,
מו"ר הגרב"ד מספר שהחזו"א ביקש ממנו ומהגרמ"ש ברמן שילמדו בדרך שלו,
מו"ר לא היה מסוגל, ולהגרמ"ש היה הישג גדול שהצליח לכתוב מחברת על מסכת שלימה בדרך החזו"א...
 
במחילה.
אתה עדיין בחור?
אתה לומד בסגנון מהרי"ל (הרב שרייבר)?

צר לי,
כל הניסוחים הפתלתלים האלו הם עלי לזרא ולמיאוס.

יתכן שאני לא מספיק למדן או לא עמקן.
שנות בחרותי הסתיימו לפני כמעט 30 שנה,
ומה אעשה?
אף ראש ישיבה אז לא דיבר ולא חשב בניסוחים אלו.
תגש בבקשה לרה"י הזקנים שבדור ותרצה בפניהם את בליל המילים הללו.

אם בגמ' מספרים על תלמיד שידע לטהר את השרץ בק"נ טעמים,
יש כאלו שיודעים להסביר מה הוא שרץ בק"נ מילים.
איני בחור, נשוי כבר ב''ה, זמן ארוך.
חבל שאתה נוקט בשפה כ''כ משפילה ומבזה שמורידך אותך בלבד.
אין לי מושג מהי הפתלתלות שהינך מדבר עליה,
אני לא דן אותך או שופט חלילה על חוסר ההבנה,
כפי שציינתי ישנם שהראש שלהם פחות מתאים לחלק העיוני בתורה, ואין בזה חסרון.
מה שאני כן מבין עכשיו זה את הטענה שמישיבה קטנה (שלטענתך אצלך זה יוצא המון שנים.) לא מתפתחת ההבנה בלימוד.
אני חייב לציין שפה זה ממש מוחשי.
 
תודה על האתגר.
ולומר את האמת - זה היה מאוד קל...
לקחתי את הציטוט שהבאת (היה ברור שהוא לא ניסוח שלך),
שאלתי מי אמר את הדברים, בקשתי יותר פרטים.

זה מאוד מעניין. כדאי גם לך לקרוא.

והנה...

שמעון שרמן הוא פסיכולוג קוגניטיבי ופרופסור אמריטוס במחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים.
הוא ידוע במחקריו בתחום החשיבה האנושית, קבלת החלטות, ושיפוט.
ספרו "חשיבה: היבטים קוגניטיביים" הוא ספר לימוד נפוץ ומוערך בתחום, ובו הוא מתאר את המודל של הבנה כ"רשת מושגים".

הרעיון המרכזי של המשפט:
המשפט מתאר את ההבדל בין הבנה שטחית להבנה עמוקה באמצעות מטאפורת "רשת המושגים":
  • הבנה שטחית: כמו רשת עם מעט קשרים ומושגים בסיסיים, המתמקדים רק במה שנראה לעין (רמת הפשטה נמוכה).
  • הבנה עמוקה: כמו רשת סבוכה וצפופה של מושגים המחוברים זה לזה בדרכים רבות, כולל מושגים מופשטים יותר שחודרים אל "מבנה העומק" והיסודות של הנושא.
רעיון זה מדגיש שחשיבה עמוקה כרוכה ביכולת לראות מעבר לפרטים הגלויים,
ולחבר אותם לעקרונות, מבנים ורעיונות מופשטים יותר.

המודל של רשת מושגים: הרחבה
פרופ' שרמן, ועמו חוקרים רבים בתחום הפסיכולוגיה הקוגניטיבית,
רואים את הידע האנושי כמאורגן בתוך רשתות סמנטיות או רשתות מושגים.
דמיין את המוח שלנו כמעין מפה ענקית, שבה:
  • ה"מושגים" הם הצמתים או הנקודות במפה. כל מושג יכול להיות מילה (כמו "כלב", "שולחן", "צדק"), רעיון מורכב (כמו "דמוקרטיה", "כוח הכבידה"), או אפילו תכונה ("גדול", "מהיר").
  • ה"קשרים" הם הקווים המחברים בין הצמתים.קשרים אלו מייצגים יחסים שונים בין המושגים:
    • יחסי היררכיה: למשל, "כלב" הוא סוג של "יונק", ו"יונק" הוא סוג של "בעל חיים".
    • יחסי תכונה: "כלב" הוא "פרוותי", "נובח", "נאמן".
    • יחסי סיבה ותוצאה: "גשם" גורם ל"רטיבות".
    • יחסי אסוציאציה: "ים" מזכיר "חופשה", "שמש".
    • יחסי ניגוד: "חם" מול "קר".
כעת, נחזור להבחנה בין הבנה שטחית לעמוקה:
  1. הבנה שטחית (רשת דלילה):
    • מעט מושגים: אדם בעל הבנה שטחית בנושא מסוים יכיר רק מעט מילים או רעיונות הקשורים אליו.
    • מעט קשרים: הקשרים בין המושגים יהיו מעטים, בסיסיים, ולרוב ברמה שטחית ומוחשית. לדוגמה, אם ילד לומד על "גשם", הוא ידע ש"גשם יורד מהשמיים" ו"מרטיב". אלו קשרים ישירים ומוחשיים.
    • רמת הפשטה נמוכה: המושגים מתייחסים בעיקר למה שניתן לחוש ישירות או לראות. אין חדירה לעקרונות מופשטים או הסברים עמוקים.
  2. הבנה עמוקה (רשת צפופה):
    • מושגים רבים ומגוונים: אדם בעל הבנה עמוקה יכיר מגוון רחב של מושגים הקשורים לנושא, כולל מושגים מורכבים ומופשטים.
    • קשרים רבים ומורכבים: המושגים יהיו מקושרים זה לזה במגוון דרכים – היררכיות, סיבתיות, השוואות, ניגודים, אסוציאציות. לדוגמה, אותו ילד שילמד על "גשם" בהבנה עמוקה, יבין גם על "מחזור המים בטבע", "התאדות", "עיבוי", "לחץ אטמוספרי", ואת ההשפעות של גשם על "חקלאות", "שיטפונות", "אקלים" וכו'.
    • רמת הפשטה גבוהה: היכולת לחרוג מהפרטים המוחשיים ולגעת ב"מבנה העומק" – העקרונות, החוקים, המודלים והתיאוריות שמסבירים את התופעה. הבנה זו מאפשרת לא רק לדעת "מה" קורה, אלא גם "למה" ו"איך"

איך רשת מושגים נבנית ומשתנה?

רשת המושגים שלנו אינה סטטית; היא דינמית ומשתנה כל הזמן. הנה כמה דרכים שבהן היא מתפתחת:

  1. למידה והרחבה: כשאנחנו לומדים משהו חדש, אנחנו מוסיפים צמתים (מושגים) חדשים לרשת ויוצרים קשרים בינם לבין מושגים קיימים. לדוגמה, אם למדנו על מילה חדשה, אנו מקשרים אותה להגדרה, למילים נרדפות, ולנושאים קשורים.
  2. חיזוק קשרים: ככל שאנחנו חווים או משתמשים במושג מסוים ובקשרים שלו לעיתים קרובות יותר, כך הקשרים הללו מתחזקים. זה כמו ששביל שמשתמשים בו הרבה הופך להיות ברור וקל יותר למעבר. קשרים חזקים מאפשרים שליפה מהירה ויעילה יותר של מידע.
  3. שינוי וארגון מחדש: לפעמים, אנו נתקלים במידע שסותר את הבנתנו הקודמת, או שמגלים דרך טובה יותר לארגן את המידע. במקרים כאלה, הרשת עוברת ארגון מחדש – קשרים מסוימים נחלשים או נעלמים, ואחרים נוצרים או מתחזקים. זהו תהליך של התאמת ידע (accommodation) והטמעה (assimilation), מושגים שהפסיכולוג ז'אן פיאז'ה תיאר בהקשר של התפתחות קוגניטיבית.
יתרונות של רשת מושגים צפופה ועשירה:

  • שליפה מהירה: כשיש הרבה קשרים, קל יותר "להגיע" למושג הרצוי מנקודות מוצא רבות. זה כמו ספרייה עם קטלוג מפורט ודרכי גישה מרובות לכל ספר.
  • הבנה עמוקה: כפי שדנו קודם, ריבוי קשרים, ובמיוחד קשרים מופשטים יותר, מוביל להבנה יסודית יותר של נושא.
  • פתרון בעיות ויצירתיות: היכולת לראות קשרים לא ברורים מאליהם בין מושגים שונים מאפשרת חשיבה יצירתית ופתרון בעיות. כשאנחנו נתקעים, רשת עשירה יכולה להציע דרכים עקיפות לחשוב על הבעיה ולמצוא פתרונות חדשניים.
  • גמישות מחשבתית: היכולת להתאים את הרשת למידע חדש, לראות דברים מכמה זוויות, ולשנות את צורת החשיבה שלנו.
  • העברה (טרנספר) של ידע: הבנה עמוקה מאפשרת לנו ליישם ידע שנלמד בתחום אחד גם בתחומים אחרים. אם הבנת את העקרונות הבסיסיים של פיזיקה, קל לך יותר להבין איך הם פועלים גם בביולוגיה או בהנדסה.
יישומים חינוכיים:

הבנת מודל רשת המושגים משפיעה מאוד על דרכי הוראה ולמידה:
  • ללמד קשרים, לא רק עובדות: במקום רק להקנות עובדות, חשוב ללמד איך העובדות האלה קשורות זו לזו ומה המשמעות העמוקה שלהן.
  • מפות חשיבה (Mind Maps): כלי נהדר לבניית רשתות מושגים חזותיות, שבהן מושגים מרכזיים מקושרים למושגי משנה דרך קשרים ויזואליים.
  • דיונים ושיח: דיונים מעודדים חשיבה על קשרים שונים בין רעיונות, ועל האופן שבו מושגים מסוימים מתאימים לתמונה הגדולה.
  • פתרון בעיות: הצגת בעיות מורכבות שמחייבות את התלמידים לחבר מושגים שונים יחדיו כדי למצוא פתרון.
שימוש בתכנים מבוססי בינה מלאכותית:
אין להעלות תגובות המבוססות על בינה מלאכותית אלא באשכולות שהוקצו לכך במיוחד.

במקרה וזה נצרך לבירור הדיון, אפשר לתייג את @AI אוצר שייספק את המידע באשכול ייעודי בצורה מפוקחת.
 
אני מכיר את כל המלל, ואין כאן המקום להאריך, אך רק אומר שאני לא מבין את עיקר הרעיון שיש כשה דבר מוחזקות בטענה וזכויות בטענות.. .
רק שאני יבין.
אתה בעצם טוען שטענה אינה זכות, אלא מה? צאנס' שנותנים לבעל דבר אולי הוא יצליח לשכנע אותנו. ?
טענה לדידך היא אמצעי שכנוע, א''כ מדוע לא ניזיל אחרי הנאמן משניהם. ?
מה מפריע לך במונח שטענה היא מוחזקות (אגב ר''י מיגעש ושער''י, לא איזה קנקע'ר ממהרי''ל) ?
 
@AI אוצר אולי תוכל לסייע,
אם שמעתי סברא בגיל 13, תמיד אשאר עם ההבנה של גיל 13 או שאוכל לנתח את הדברים בהבנה עמוקה יותר בגיל מאוחר יותר?
 
@AI אוצר אולי תוכל לסייע,
אם שמעתי סברא בגיל 13, תמיד אשאר עם ההבנה של גיל 13 או שאוכל לנתח את הדברים בהבנה עמוקה יותר בגיל מאוחר יותר?
כמובן! אני שמח לעזור.
 

משתמשים שצופים באשכול הזה

חזור
חלק עליון