תודה על האתגר.
ולומר את האמת - זה היה מאוד קל...
לקחתי את הציטוט שהבאת
(היה ברור שהוא לא ניסוח שלך),
שאלתי מי אמר את הדברים, בקשתי יותר פרטים.
זה מאוד מעניין. כדאי גם לך לקרוא.
והנה...
שמעון שרמן הוא
פסיכולוג קוגניטיבי ופרופסור אמריטוס במחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים.
הוא ידוע במחקריו בתחום
החשיבה האנושית, קבלת החלטות, ושיפוט.
ספרו "חשיבה: היבטים קוגניטיביים" הוא ספר לימוד נפוץ ומוערך בתחום, ובו הוא מתאר את המודל של הבנה כ"רשת מושגים".
הרעיון המרכזי של המשפט:
המשפט מתאר את ההבדל בין
הבנה שטחית להבנה עמוקה באמצעות מטאפורת "רשת המושגים":
- הבנה שטחית: כמו רשת עם מעט קשרים ומושגים בסיסיים, המתמקדים רק במה שנראה לעין (רמת הפשטה נמוכה).
- הבנה עמוקה: כמו רשת סבוכה וצפופה של מושגים המחוברים זה לזה בדרכים רבות, כולל מושגים מופשטים יותר שחודרים אל "מבנה העומק" והיסודות של הנושא.
רעיון זה מדגיש שחשיבה עמוקה כרוכה ביכולת לראות מעבר לפרטים הגלויים,
ולחבר אותם לעקרונות, מבנים ורעיונות מופשטים יותר.
המודל של רשת מושגים: הרחבה
פרופ' שרמן, ועמו חוקרים רבים בתחום הפסיכולוגיה הקוגניטיבית,
רואים את הידע האנושי כמאורגן בתוך
רשתות סמנטיות או
רשתות מושגים.
דמיין את המוח שלנו כמעין מפה ענקית, שבה:
- ה"מושגים" הם הצמתים או הנקודות במפה. כל מושג יכול להיות מילה (כמו "כלב", "שולחן", "צדק"), רעיון מורכב (כמו "דמוקרטיה", "כוח הכבידה"), או אפילו תכונה ("גדול", "מהיר").
- ה"קשרים" הם הקווים המחברים בין הצמתים.קשרים אלו מייצגים יחסים שונים בין המושגים:
- יחסי היררכיה: למשל, "כלב" הוא סוג של "יונק", ו"יונק" הוא סוג של "בעל חיים".
- יחסי תכונה: "כלב" הוא "פרוותי", "נובח", "נאמן".
- יחסי סיבה ותוצאה: "גשם" גורם ל"רטיבות".
- יחסי אסוציאציה: "ים" מזכיר "חופשה", "שמש".
- יחסי ניגוד: "חם" מול "קר".
כעת, נחזור להבחנה בין הבנה שטחית לעמוקה:
- הבנה שטחית (רשת דלילה):
- מעט מושגים: אדם בעל הבנה שטחית בנושא מסוים יכיר רק מעט מילים או רעיונות הקשורים אליו.
- מעט קשרים: הקשרים בין המושגים יהיו מעטים, בסיסיים, ולרוב ברמה שטחית ומוחשית. לדוגמה, אם ילד לומד על "גשם", הוא ידע ש"גשם יורד מהשמיים" ו"מרטיב". אלו קשרים ישירים ומוחשיים.
- רמת הפשטה נמוכה: המושגים מתייחסים בעיקר למה שניתן לחוש ישירות או לראות. אין חדירה לעקרונות מופשטים או הסברים עמוקים.
- הבנה עמוקה (רשת צפופה):
- מושגים רבים ומגוונים: אדם בעל הבנה עמוקה יכיר מגוון רחב של מושגים הקשורים לנושא, כולל מושגים מורכבים ומופשטים.
- קשרים רבים ומורכבים: המושגים יהיו מקושרים זה לזה במגוון דרכים – היררכיות, סיבתיות, השוואות, ניגודים, אסוציאציות. לדוגמה, אותו ילד שילמד על "גשם" בהבנה עמוקה, יבין גם על "מחזור המים בטבע", "התאדות", "עיבוי", "לחץ אטמוספרי", ואת ההשפעות של גשם על "חקלאות", "שיטפונות", "אקלים" וכו'.
- רמת הפשטה גבוהה: היכולת לחרוג מהפרטים המוחשיים ולגעת ב"מבנה העומק" – העקרונות, החוקים, המודלים והתיאוריות שמסבירים את התופעה. הבנה זו מאפשרת לא רק לדעת "מה" קורה, אלא גם "למה" ו"איך"
איך רשת מושגים נבנית ומשתנה?
רשת המושגים שלנו אינה סטטית; היא דינמית ומשתנה כל הזמן. הנה כמה דרכים שבהן היא מתפתחת:
- למידה והרחבה: כשאנחנו לומדים משהו חדש, אנחנו מוסיפים צמתים (מושגים) חדשים לרשת ויוצרים קשרים בינם לבין מושגים קיימים. לדוגמה, אם למדנו על מילה חדשה, אנו מקשרים אותה להגדרה, למילים נרדפות, ולנושאים קשורים.
- חיזוק קשרים: ככל שאנחנו חווים או משתמשים במושג מסוים ובקשרים שלו לעיתים קרובות יותר, כך הקשרים הללו מתחזקים. זה כמו ששביל שמשתמשים בו הרבה הופך להיות ברור וקל יותר למעבר. קשרים חזקים מאפשרים שליפה מהירה ויעילה יותר של מידע.
- שינוי וארגון מחדש: לפעמים, אנו נתקלים במידע שסותר את הבנתנו הקודמת, או שמגלים דרך טובה יותר לארגן את המידע. במקרים כאלה, הרשת עוברת ארגון מחדש – קשרים מסוימים נחלשים או נעלמים, ואחרים נוצרים או מתחזקים. זהו תהליך של התאמת ידע (accommodation) והטמעה (assimilation), מושגים שהפסיכולוג ז'אן פיאז'ה תיאר בהקשר של התפתחות קוגניטיבית.
יתרונות של רשת מושגים צפופה ועשירה:
- שליפה מהירה: כשיש הרבה קשרים, קל יותר "להגיע" למושג הרצוי מנקודות מוצא רבות. זה כמו ספרייה עם קטלוג מפורט ודרכי גישה מרובות לכל ספר.
- הבנה עמוקה: כפי שדנו קודם, ריבוי קשרים, ובמיוחד קשרים מופשטים יותר, מוביל להבנה יסודית יותר של נושא.
- פתרון בעיות ויצירתיות: היכולת לראות קשרים לא ברורים מאליהם בין מושגים שונים מאפשרת חשיבה יצירתית ופתרון בעיות. כשאנחנו נתקעים, רשת עשירה יכולה להציע דרכים עקיפות לחשוב על הבעיה ולמצוא פתרונות חדשניים.
- גמישות מחשבתית: היכולת להתאים את הרשת למידע חדש, לראות דברים מכמה זוויות, ולשנות את צורת החשיבה שלנו.
- העברה (טרנספר) של ידע: הבנה עמוקה מאפשרת לנו ליישם ידע שנלמד בתחום אחד גם בתחומים אחרים. אם הבנת את העקרונות הבסיסיים של פיזיקה, קל לך יותר להבין איך הם פועלים גם בביולוגיה או בהנדסה.
יישומים חינוכיים:
הבנת מודל רשת המושגים משפיעה מאוד על דרכי הוראה ולמידה:
- ללמד קשרים, לא רק עובדות: במקום רק להקנות עובדות, חשוב ללמד איך העובדות האלה קשורות זו לזו ומה המשמעות העמוקה שלהן.
- מפות חשיבה (Mind Maps): כלי נהדר לבניית רשתות מושגים חזותיות, שבהן מושגים מרכזיים מקושרים למושגי משנה דרך קשרים ויזואליים.
- דיונים ושיח: דיונים מעודדים חשיבה על קשרים שונים בין רעיונות, ועל האופן שבו מושגים מסוימים מתאימים לתמונה הגדולה.
- פתרון בעיות: הצגת בעיות מורכבות שמחייבות את התלמידים לחבר מושגים שונים יחדיו כדי למצוא פתרון.