ד' תעניות בין המצרים ת"ב - כדורים להקלת הצום - ראוי? (לבריאים) | ענייני דיומא ד' תעניות בין המצרים ת"ב - כדורים להקלת הצום - ראוי? (לבריאים) | ענייני דיומא

איש פשוט

משתמש רגיל
gemgemgem
הודעות
128
תודות
261
נקודות
56
מידי שנה בשנה, בערבי צומות, נמכרים בפתח כל בית כנסת כדורים להקלת הצום (קליצום צומקל וכדו').
כדורים למעוברות, יולדות, מניקות, ולסתם אנשים.
תמיד הייתי בטוח שרק חולים או חלושים במיוחד לוקחים כאלה כדורים.
שנה שעברה גיליתי שאנשים רגילים ובריאים לגמרי לוקחים את הכדורים הנ"ל.
התווכחתי עם אחד והוא טען - מה הבעיה? הרי גם אתה מוסיף שתיה ואכילה לפני צומות, לא? מה ההבדל?

מה דעת חברי הפורום?
מותר? ראוי?
 
למעשה זה גורם פחות צער.
מטרת הצום (לדעתי, אמנם כבר נשמעו דיעות אחרות) היא צער.
מה ההיתר להפחית צער?
דבר ראשון כבר כתבו מקודם שזה כמו לאכול לפני שוודאי מותר ויעיון מ''ב כמה אפשר ואם קשה לו הצום יכול יותר ועוד צריך להגיד שאם זה פסיכולגי אין באמת איסור כי באמת יש צער רק כאילו אין
 
דבר ראשון כבר כתבו מקודם שזה כמו לאכול לפני שוודאי מותר
אהבתי שכתבת "אמרו"... אני כתבתי את זה.
אני חושב שיש הבדל גדול בין לאכול יותר לבין לקחת כדור.
לקחת כדור זה לא טבעי (כן... הכדור עשוי מרכיבים טבעיים אני יודע)
זה מעשה מיוחד להקלת הצום.
ויעיון מ''ב כמה אפשר ואם קשה לו הצום יכול יותר
לדעתי אם אתה כותב "יעויין משנ"ב" אתה חייב לציין מראה מקום מילא היית כותב זכור לי מהמשנ"ב או ניסוח דומה אבל אם אתה שולח אותי לעיין אתה חיב לציין.
חוץ מזה לא הבנתי מה כתבת... תנסה לנסח מחדש
ועוד צריך להגיד שאם זה פסיכולגי אין באמת איסור כי באמת יש צער רק כאילו אין
לא מסכים בכלל. הצער הוא במוח וגם המטרה היא צער במוח. אין שום עניין שהגוף יחלש סתם.
העניין הוא שהאדם יריגיש צער בעצמו ויהיה קל לו להתחבר ולהצטער על החורבן.
אין שום עניין בסתם חולשה.
נ.ב. נקטת לשון "אסור" לענ"ד זה ודאי לא "אסור" גם אם זה פועל ממש על הגוף רק לא ראוי
 
משמע בתניא, איגרת התשובה, אומנם לא כתוב במפורש, שעיקר התענית היא שלא לענג את הגוף, ולכן מקל בתעניות תשובה פרטיות, שאינם מתקנת חכמים שיתענו באופנים קלים יותר.
אבל אין מטרתה לצער את הגוף והקולות שכתב מטעם שאסור לגרום לביטול תורה ע''י התענית (טעם שאינו בתעניות שתקנו חכמים אבל אפשר ללמוד מהסברא גם אליהן)
 
משמע בתניא, איגרת התשובה, אומנם לא כתוב במפורש, שעיקר התענית היא שלא לענג את הגוף, ולכן מקל בתעניות תשובה פרטיות, שאינם מתקנת חכמים שיתענו באופנים קלים יותר.
אבל אין מטרתה לצער את הגוף והקולות שכתב מטעם שאסור לגרום לביטול תורה ע''י התענית (טעם שאינו בתעניות שתקנו חכמים אבל אפשר ללמוד מהסברא גם אליהן)
רק לציין שביטו"ת פחות שייך על ת"ב
 
כשיפתחו כדור שלא מרגישים כלל את הצום וזה כמו יום רגיל זה יהיה שאלה גדולה
כרגע כנראה זה מפחית תגובה קיצונית של קושי בצום
או כדוי קפאין מפחית כאב ראש
אבל לא מצאתי כדור שלא מרגישים צום ולכן לכאו' אין להמציא חומרא שצריך להרגיש את הצום כפי ההרגשה לולי הכדור וק"ל
 
שלא הצריכו למעט בסיומי מסכת
כת''ר יוכל לבאר החילוק בין הנ''ל לבין שא''ד שנועדו להקל על הצום? (וודאי שיש הבדל, אבל להבין למה אין לנו יותר משתקנו חכמים) אגב, בזמנים כשהגוף היה חזק, הרגישו בצום כמו בזה''ז עם כדור לכאו'.

וכמובן וגם פשוט שכל הנאמר כאן ובפורומים מעין זה בכלל, לא נועד להלכה למעשה, אלא להגדיל תורה ולדינא ישאל כ''א אצל רבו.
 
מה דעת חברי הפורום?
מותר? ראוי?
מותר דהוי כמו לאכול, לא ראיתי כאן עדיין מי שהסביר מה ההבדל בין זה לבין לאכול לבד ממה שכתב הרב @איש פשוט שכדורים אינו טבעי, ולא נהירא וגם הוא עצמו כתב שיודע שכדורים הוי דבר טבעי
לקחת כדור זה לא טבעי (כן... הכדור עשוי מרכיבים טבעיים אני יודע)
זה מעשה מיוחד להקלת הצום.
וצריך עיון גדול מאד אם העינוי שנצטווינו בו הוא צער הרעב שהוא רעב ואינו יכול לאכול, או שהוא צער מניעת התענוג שמונע עצמו מאכילה ושתייה וה' דברים ומתענה בזה.
לכאורה אין לנו יותר מצער עינוי מיעוט אכילה ושתייה ולא נצטווינו על הרעב אלא על מניעת האכילה.

ואם היה רוצה מאן דהו לטעון שנצטווינו על עינוי הרעב, אז לכאורה היה מקום לומר שגם אכילה יתר מהרגילו לפני הצום כדי להקל על הצום היא לא ראוייה גם אם לא אסורה ממש.
 
שני תעניתים יש לנו של יום שלם; יום כיפור. תשעה באב.

ואפילו יום כיפור שניתנה לנו בכדי לענות את נפשותנו - ציוה לנו התוה"ק לאכול יום לפני זה, כדי שנצום כדבעי.

קל וחומר בן בנו של קל וחומר יום תשעה באב שלא ניתנה לנו לעינוי, אלא לאבלות - שאין שום בעיה להקל בעדנו כמה שיותר על עצם העינוי!
 
לכאורה הכדור לא יכול לגרום שלא יהיו רעבים, כי בטבע האדם מרגיש רעב אם אינו אוכל (גם אם אתמול אכל הרבה), אלא שיש חולשה הנגרמת מחוסר של ויטמינים וחומרים חיוניים בגוף, ולזה נועד הכדור שיש בו את כל החומרים הצריכים לגוף האדם, וא"כ זה ממש דומה לאכילה קודם הצום, אלא שמרכז את כל מה שהיה צריך לאכול לתוך כדור, אבל מ"מ עדיין מרגיש עינוי מחמת הרעבון.
 
מותר דהוי כמו לאכול, לא ראיתי כאן עדיין מי שהסביר מה ההבדל בין זה לבין לאכול לבד ממה שכתב הרב @איש פשוט שכדורים אינו טבעי, ולא נהירא וגם הוא עצמו כתב שיודע שכדורים הוי דבר טבעי
התקשיתי להסביר וסמכתי על זה שהסברא מובנת
אם לאלץ אותי להסביר, אף אחד לא לוקח כדור לארוחת בוקר או במקום ארוחה. לוקחים כדור כדי לא להיות רעבים בצום.
אוכל אוכלים כל יום.
חוץ מזה שגם אדם שימלא כרסו אוכל במשקל ש"ס ופוסקים של עוז והדר, עדיין יהיה רעב בסוף הצום.
פעם לא היה שייך להשפיע על סוף הצום. הדבר הזה מי אמר שמותר.
וצריך עיון גדול מאד אם העינוי שנצטווינו בו הוא צער הרעב שהוא רעב ואינו יכול לאכול, או שהוא צער מניעת התענוג שמונע עצמו מאכילה ושתייה וה' דברים ומתענה בזה.
לכאורה אין לנו יותר מצער עינוי מיעוט אכילה ושתייה ולא נצטווינו על הרעב אלא על מניעת האכילה.
למה הפשטות שלך היא כזאת?
ואם היה רוצה מאן דהו לטעון שנצטווינו על עינוי הרעב, אז לכאורה היה מקום לומר שגם אכילה יתר מהרגילו לפני הצום כדי להקל על הצום היא לא ראוייה גם אם לא אסורה ממש.
לענ"ד אכן לא ראוי להפריז ממש באכילה לפני צומות עד שניכר שאוכל רק בשביל שלא יהיה רעב בצום שזה נראה כמואס בגזירת חכמים
יש גם איזה משנ"ב שאני לא מוצא שראוי לא לאכול הרבה בליל צום

ואמנם יש משום ראיה לשיטתך ממה שכתב הרמ"א שמה שעושים סעודה מפסקת של ת"ב קטנה הוא "כדי שיתנהג בפרישות"
 
למה הפשטות שלך היא כזאת?
כי לכאורה בדין שלא לאכול ולא לשתות אין יותר מלא לאכול ולא לשתות, הרוצה לומר שיש מצווה לרעוב עליו הראייה. ומה שזה נקרא להתענות, גם עצם ההימנעות מאכילה ושתייה יש בה עינוי.
אם לאלץ אותי להסביר, אף אחד לא לוקח כדור לארוחת בוקר או במקום ארוחה. לוקחים כדור כדי לא להיות רעבים בצום.
אוכל אוכלים כל יום.
ולמה אתה לא יכול להחשיב כדור כסוג של אוכל, (לכה"פ אם לא מדובר בכדור שמשפיע על המוח או משהו כזה, אלא בכדור שמכיל וויטמינים ואבות מזון בריכוז)? בגלל שלא נוהגים לאכול את זה בצורה זו???!!!! מה זה משנה הצורה????
חוץ מזה שגם אדם שימלא כרסו אוכל במשקל ש"ס ופוסקים של עוז והדר, עדיין יהיה רעב בסוף הצום.
אצלך זה ככה.

הרבה אנשים יעידו שאם ממלאים כריסם כהוגן וכראוי שאינם רעבים ממש בסוף צום, אלא בעיקר צמאים, ואחר השתייה אינם רעבים יותר ממה שרעבים כמה שעות אחר ארוחה רגילה. (ובלי קשר, עצה טובה - לשבור את הצום עם הרבה מים.)
לענ"ד אכן לא ראוי להפריז ממש באכילה לפני צומות עד שניכר שאוכל רק בשביל שלא יהיה רעב בצום שזה נראה כמואס בגזירת חכמים
לשיטתך ודאי שאסור כדורים, כי גם אם נחשיב אותם כאוכל מכל מקום אין לאכול במיוחד בשביל הצום.
יש גם איזה משנ"ב שאני לא מוצא שראוי לא לאכול הרבה בליל צום
אם זכרוני אינו מטעני איירי דווקא בליל הצום אחרי השקיעה ובצומות שמתחילים בבוקר, שאע"פ שלא התחיל העינוי מהלילה מכל מקום אין ראוי להפריז באכילה ושתייה בלילה, שהרי נכנס כבר יום התענית. ולא איירי בנידון זה כלל אם מותר לאכול בשביל שלא לרעוב. לצערי אינני יודע את ההלכה בזה, אך ההוכחה בזה תהיה אם מותר לאכול לפי המשנ"ב הזה מבעוד יום, או רק בלילה שהוא כבר ליל התענית.
 

חברים מקוונים לאחרונה

הודעות מומלצות

לאחר נישואיו של הגאון רבי אברהם גניחובסקי לקח...

משתמשים שצופים באשכול הזה

חזור
חלק עליון