ד' תעניות בין המצרים ת"ב - קצת קינות ברגש מהכל שלא ברגש? | ענייני דיומא| דף 3 ד' תעניות בין המצרים ת"ב - קצת קינות ברגש מהכל שלא ברגש? | ענייני דיומא| דף 3
לאחר תשעה באב אני יכתוב מה שיצא לי בעניין הקינות ומקווה שזה לא יעזור לאיש,
אך אם חלילה לא יבנה המקדש השנה,
אני השנה הייתי בירושלים המקודשת ושם יש שני אופנים לקונן בצורה של חיבור 1 בבית הכנסת אהל יצחק אומרים כולם יחדיו לאט.
2 בשערים מבחוץ בכל השערים ישבו יהודים ואמרו קינות מול מקום החורבן ממש,
בשני שערים {הכותנה ופייסל} היה ג"כ מנינים בנץ החמה.
 
יש לעורר נקודה נוספת - אין שום טעם לומר קינות בלי להבין, זה בדיוק כמו להבין גמרא בלי להבין. [בשונה מתפילה שיש ענין להתפלל גם בלי להבין, כי המילות עצמם טמונים בהם סודות גדולים, זה לא שייך בקינות וסליחות ושאר הפיוטים שלא חיברום אנשי כנה"ג].
 
יש לעורר נקודה נוספת - אין שום טעם לומר קינות בלי להבין, זה בדיוק כמו להבין גמרא בלי להבין. [בשונה מתפילה שיש ענין להתפלל גם בלי להבין, כי המילות עצמם טמונים בהם סודות גדולים, זה לא שייך בקינות וסליחות ושאר הפיוטים שלא חיברום אנשי כנה"ג].
אני מרגיש שאמירת 'אין שום טעם', אינה נכונה.
גם היהודי הפשוט, שלא הבין את המילים ידע שהוא עסוק עתה בתחינות ואנינות על חרבן הבית, וזה עצמו גרם לו לכוון ליבו לשמים.
והרי כו"ע מודו שבכל הדורות רבו פשוטי עם שלא הבינו 'עברי' ובודאי שהיו דורות שרוב הקהל היו מאלה, (משפחתנו באה מאזור שהיו בו קהילות מפוזרות בכל המחוז, וצד השווה שבהם שהיו רובם ככולם עמי הארץ מופלגים), ומעולם לא שימש הדבר עילה לקיצור נוסחי התחינות המקובלות.
 
באמת זו בעיה חמורה מאד. לאחר אמירה של ט"ו קינות כבר נמאס לי לומר, אני אומר מתוך קינות המבואר אך זה לא עוזר, כי כבר קלטנו את הרעיון, ביהמ"ק נחרב ואנחנו עצובים מאד.
לא כ"כ נכון.
מי שיתבונן קצת יראה שכל קינה נוגעת בנקודה אחרת מהחורבן, [יש כאלו הוצאות שכתבו לפני קינה את עניינה בקצרה], ומי שיתבונן יראה שכל נקודה משלימה ענין אחר, ובונה מבט שלם של צער על החורבן. יתכן באמת שכדאי קצת ללמוד את הקינות לפני תשעה באב, כי בשעת מעשה קשה יותר להתבונן.
 
נערך לאחרונה על ידי מנחה:

הודעות מומלצות

נשאלתי ע"י חבר, שאלה שבין לי ובין לו היה ברור...

משתמשים שצופים באשכול הזה

חזור
חלק עליון