נפטר לבית עולמו? | דקדוק ניקוד וביאורי מילים בלשון הקודש נפטר לבית עולמו? | דקדוק ניקוד וביאורי מילים בלשון הקודש
האם יש לך ראיות לזה? כי ראיתי הרבה שכותבים כך תודה רבה
לא ראיתי אף אחד שכותב ככה.
אולי פתיחה שגויה של נלב"ע.

עכ"פ לא צריך הוכחות. זה דבר פשוט.
תחשוב על המשמעות.
נפטר - הפך להיות פטור --- לבית עולמו. לא מסתדר
נסתלק - הלך --- לבית עולמו. זה תקין

נפטר כמו שכתבו הכוונה נפטר מן המצוות.
תחשוב על המילה נפטר - לשון קיבל פטור.
ממה מת קיבל פטור במיתתו? מן המצוות
 
לענ"ד מקור המונח 'נפטר' אינו משום שנפטר מהמצוות שאין מקום לומר כך על מי שמת (זה פרט שולי שפטור ממצוות), אלא שנפטר מהעולם והוא לשון סילוק כמו פיטורין מהעבודה או גט פיטורין וכדו', ומ"מ וודאי לא שייך לומר 'נפטר לבית עולמו' כי זה מתייחס למקום שנפטר ממנו ולא למקום שמגיע אחר שנפטר.
 
לענ"ד מקור המונח 'נפטר' אינו משום שנפטר מהמצוות שאין מקום לומר כך על מי שמת (זה פרט שולי שפטור ממצוות), אלא שנפטר מהעולם והוא לשון סילוק כמו פיטורין מהעבודה או גט פיטורין וכדו', ומ"מ וודאי לא שייך לומר 'נפטר לבית עולמו' כי זה מתייחס למקום שנפטר ממנו ולא למקום שמגיע אחר שנפטר.
בית עולמו זה העולם הבא.
לפי מה שאתה מסביר נפטר לבית עולמו זה תיקני.
אבל אני יודע אחרת.
פיטורין זה פטור ממשהו
פיטורין מהעבודה זה לא סילוק מהעבודה אלא פטור ממחויבויות העבודה כנ"ל בגט פטור ממחויבות לבעל
נפטר - נפטר מן המצוות. כך מקובל. לא רק אני אומר את זה.
נפטר הוא קיצורו של הצירוף 'נפטר מן המצוות'
 
מבטל אני את דעתי מפני המומחים (ימ"ש)
 
לענ"ד מקור המונח 'נפטר' אינו משום שנפטר מהמצוות שאין מקום לומר כך על מי שמת (זה פרט שולי שפטור ממצוות), אלא שנפטר מהעולם והוא לשון סילוק כמו פיטורין מהעבודה או גט פיטורין וכדו', ומ"מ וודאי לא שייך לומר 'נפטר לבית עולמו' כי זה מתייחס למקום שנפטר ממנו ולא למקום שמגיע אחר שנפטר.
לפי מה שאתה מסביר נפטר לבית עולמו זה תיקני.
אבל אני יודע אחרת.
פיטורין זה פטור ממשהו
פיטורין מהעבודה זה לא סילוק מהעבודה אלא פטור ממחויבויות העבודה כנ"ל בגט פטור ממחויבות לבעל
נפטר - נפטר מן המצוות. כך מקובל. לא רק אני אומר את זה.
במנחות איתא
צהבו פניו של רבי יהודה בן נחמיה אמר לו רבי עקיבא יהודה צהבו פניך שהשבת את זקן תמהני אם תאריך ימים אמר רבי יהודה ברבי אלעאי אותו הפרק פרס הפסח היה כשעליתי לעצרת שאלתי אחריו יהודה בן נחמיה היכן הוא ואמרו לי נפטר והלך לו
 
ברכות לד א - אחרונות דומה לעבד שקבל פרס מרבו ונפטר והולך לו
אבות פרק א - וכשנפטרים מלפניך יהיו בעיניך כזכאין
ועוד רבים
 
לענ"ד מקור המונח 'נפטר' אינו משום שנפטר מהמצוות שאין מקום לומר כך על מי שמת (זה פרט שולי שפטור ממצוות), אלא שנפטר מהעולם והוא לשון סילוק כמו פיטורין מהעבודה או גט פיטורין וכדו', ומ"מ וודאי לא שייך לומר 'נפטר לבית עולמו' כי זה מתייחס למקום שנפטר ממנו ולא למקום שמגיע אחר שנפטר.
בלשון חז"ל מצוי אף "נפטר מן העולם"

וכיצד יתפרש לדברי הרב @איש פשוט
נפטר הוא קיצורו של הצירוף 'נפטר מן המצוות'
 
מבטל אני את דעתי מפני המומחים (ימ"ש)
נהגו לומר שר"י (כשצריך)
כי גם אשת מומר מייבמים אותה מדין 'ולא ימחה שמו'.
נ.ב. אם אתה רוצה להגיב על זה נא לפתוח אשכול חדש כרצון המנהלים שליט"א
 

הודעות מומלצות

ושמעתי ב' סיפורים נפלאים שמעידים על בקיאותו...

משתמשים שצופים באשכול הזה

חזור
חלק עליון