לענ"ד מקור המונח 'נפטר' אינו משום שנפטר מהמצוות שאין מקום לומר כך על מי שמת (זה פרט שולי שפטור ממצוות), אלא שנפטר מהעולם והוא לשון סילוק כמו פיטורין מהעבודה או גט פיטורין וכדו', ומ"מ וודאי לא שייך לומר 'נפטר לבית עולמו' כי זה מתייחס למקום שנפטר ממנו ולא למקום שמגיע אחר שנפטר.
לענ"ד מקור המונח 'נפטר' אינו משום שנפטר מהמצוות שאין מקום לומר כך על מי שמת (זה פרט שולי שפטור ממצוות), אלא שנפטר מהעולם והוא לשון סילוק כמו פיטורין מהעבודה או גט פיטורין וכדו', ומ"מ וודאי לא שייך לומר 'נפטר לבית עולמו' כי זה מתייחס למקום שנפטר ממנו ולא למקום שמגיע אחר שנפטר.
בית עולמו זה העולם הבא.
לפי מה שאתה מסביר נפטר לבית עולמו זה תיקני.
אבל אני יודע אחרת.
פיטורין זה פטור ממשהו
פיטורין מהעבודה זה לא סילוק מהעבודה אלא פטור ממחויבויות העבודה כנ"ל בגט פטור ממחויבות לבעל
נפטר - נפטר מן המצוות. כך מקובל. לא רק אני אומר את זה.
לענ"ד מקור המונח 'נפטר' אינו משום שנפטר מהמצוות שאין מקום לומר כך על מי שמת (זה פרט שולי שפטור ממצוות), אלא שנפטר מהעולם והוא לשון סילוק כמו פיטורין מהעבודה או גט פיטורין וכדו', ומ"מ וודאי לא שייך לומר 'נפטר לבית עולמו' כי זה מתייחס למקום שנפטר ממנו ולא למקום שמגיע אחר שנפטר.
לפי מה שאתה מסביר נפטר לבית עולמו זה תיקני.
אבל אני יודע אחרת.
פיטורין זה פטור ממשהו
פיטורין מהעבודה זה לא סילוק מהעבודה אלא פטור ממחויבויות העבודה כנ"ל בגט פטור ממחויבות לבעל
נפטר - נפטר מן המצוות. כך מקובל. לא רק אני אומר את זה.
במנחות איתא
צהבו פניו של רבי יהודה בן נחמיה אמר לו רבי עקיבא יהודה צהבו פניך שהשבת את זקן תמהני אם תאריך ימים אמר רבי יהודה ברבי אלעאי אותו הפרק פרס הפסח היה כשעליתי לעצרת שאלתי אחריו יהודה בן נחמיה היכן הוא ואמרו לי נפטר והלך לו
לענ"ד מקור המונח 'נפטר' אינו משום שנפטר מהמצוות שאין מקום לומר כך על מי שמת (זה פרט שולי שפטור ממצוות), אלא שנפטר מהעולם והוא לשון סילוק כמו פיטורין מהעבודה או גט פיטורין וכדו', ומ"מ וודאי לא שייך לומר 'נפטר לבית עולמו' כי זה מתייחס למקום שנפטר ממנו ולא למקום שמגיע אחר שנפטר.
יש גמרא שהגר''מ גריינימן שליט''א אוהב להביא על זה שאמוראים נפטרו מרבם [אולי רבא] כי הלכו בפסח לעזור בקציר, וע''כ שאם לא היה קציר לא היו הולכים לבין הזמנים.