זבחים רעיונות וחידודים מספר 'משנת שמעון', ע"ס הדף היומי (1 צופה)

[שמעון הגלילי]

מאת הרב משה נתן רוזנבלט שליט"א

 

[שמעון הגלילי]

זבחים דף ב​

"שמעון אחי עזריה" (ופרש"י שנקרא כך כי עזריה אחיו החזיקו ויכל ללמוד בזכותו)

וקצת קשה שנראה כאילו תולה את הגדול (הלמדן) בקטן (הסוחר)?

ואולי משום שמלבד היותו אחיו של רבי שמעון היה גם אביו של נשיא ישראל רבי אלעזר בן עזריה כמבואר בהקדמת הרמב"ם לפירוש המשניות: " רבי אלעזר בן עזריה, גם הוא עשירי לעזרא , ושמעון דודו, והוא הידוע שמעון אחי עזריה".

וא"כ שפיר אפשר לומר שהיה אדם גדול בפני עצמו או שכיבדוהו משום בנו הנשיא (ואולי זכה לבן כזה משום "דרחים רבנן הויין ליה בנין רבנן" – שבת כג).

*

"א"ל רבינא לרב פפא לא הוית גבן באורתא בתחומא בי חרמך, דרמי רבא מילי מעלייתא אהדדי, ושני להו" (חבל שלא הגעת לישיבה, כשרבא שאל ותירץ בסוגיות).

ולכאורה קשה שהרי העיקר זה ללמוד את דברי רבא, ומה נפקא מינה אם רב פפא ישמע מרבא או מרבינא את דברי רבא? ועוד ק' שהתלמיד רבינא יאמר כך לרבו?

ועיין בליקו"מ י"ט: " על מה צריך לנסוע להצדיק לשמע מפיו, הלא אפשר לעין בספרים דברי מוסר? אך באמת הוא תועלת גדול, כי יש חלוק גדול בין השומע מפי הצדיק האמת בעצמו ובין השומע מפי אחר האומר בשמו...וכן בין השומע מפי הצדיק למעין בספר הוא חלוק גדול ביותר"

וזה מה שאמר לו רבינא, ובכך גילה הרז לכל הדורות: אני יכול לחזור לך על דברי התורה בדקדוק אך את מעלת השמיעה מפי הצדיק אתה מפסיד אם אינך מגיע.​

 

[הצעיר שבחבורה]

ולכאורה קשה שהרי העיקר זה ללמוד את דברי רבא, ומה נפקא מינה אם רב פפא ישמע מרבא או מרבינא את דברי רבא? ועוד ק' שהתלמיד רבינא יאמר כך לרבו?

לחץ כדי לכווץ...

אין התמיהה מובנת, הרי אמר לו חבל שלא שמעת את הנך מילי מעלייתא, ולכך אשלים לך את חסרונך.

 

[שמעון הגלילי]

זבחים דף ג​

"קדשים מחללין קדשים ואין חולין מחללין קדשים ...דבר מינה מחריב בה דלאו מינה לא מחריב בה"

לפעמים הסכנה הרוחנית אורבת יותר ממגע עם מי שעוטה אור כשלמה ובחושך מעשיו נוראים, יותר מאשר מי שהוא כופר הכל.

וזה מרומז הכא שהקדשים יש להם יותר סכנה לחלל קדשים אחרים, יותר מאשר שהחולין יטמאו את הקדשים.

*

"שחטו לשם חולין כשרה"

לכאורה צ"ע מה שייך לשם חולין, וגם מה שאמרו לעיל ב: "סתמן לשמן" קשה הייתכן, שהרי כיון שאינו מכוון כלום הריהו לשם חולין כמו כל גט וכל דבר שאם לא היה לשמו הוא חולין?

אלא רואים מכאן שאין כזה דבר לשחוט סתם, או שזה לשם חולין או לקודש!

כפי שיש הטוענים שאינם מאמינים בכלום, אך אין זה נכון: הם מאמינים בדת שנקראת "כלום" ומוסרים נפשם בעבורה.

*

"כלל ופרט אין בכלל אלא מה שבפרט"

לפעמים רואים אדם מחוג מסויים עושה מעשה שלילי ואנשים סכלים משליכים מכאן על כל חברי החוג ההוא, ולזה רמז כאן שאין בכלל (את החסרונות הללו) אלא מה שבפרט ושלו בלבד.

לעומת זאת לצד מעליותא שאני, אם רואים אדם מחוג מסויים מתנהג באופן חיובי במיוחד אפשר לומר שזה קשור לכלל החוג, אך עדיין לא לשגות באשליות שכל מי ששייך לחוג הזה מושלם כמותו, ולזה רמז "כלל ופרט וכלל – אי אתה דן (לכף זכות) אלא כעין הפרט (שיש דמיון אך לא מוחלט).

*

ואפשר לפרש שם את ההמשך "מכלל שהוא צריך לפרט ומפרט שהוא צריך לכלל" שהציבור זקוק לכל יחיד, ומאידך היחיד זקוק לציבור.

בסלונים היו אומרים: "אף אחד אינו נחוץ, ואף אחד אינו מיותר".​

 

[שמעון הגלילי]

זבחים דף ה​

"רמי ריש לקיש על מעוהי" (נשען על פניו בעת לימודו סוגיה זו)

וקשה מאי נפקא לן מינה צורת ישיבתו לעניין המימרא עצמה?

והתוס' בגיטין מ"ז (ד"ה בכריסי) פירשו ש"דרכם היה לשכב על בטנם" וכבר הקשו אחרונים היתכן שזו היתה דרכם ללמוד תורה?

ואפש"ל אולי שהכוונה היא ללמדנו שאף שהיה חולה עד כדי שהוכרח לישון על בטנו, הגיע לבית המדרש ולמד כך, ולזה התכוונו התוס' לומר שדרכם הייתה שאף שהיו חלשים וחולים כל כך עד כדי הכרח לשכב לא פטרו עצמם מללמוד וללמד.

*

"אלא אמר ריש לקיש אפתח אנא פתחא לנפשאי" (אבאר בעצמי מאיזה פסוק למדתי)

וקשה מהו הלשון הזה ולא "אלא אמר קרא" וכיוצא באלו כבכל הש"ס?

ולולי דמסתפינא מקדושת התנא הוי אמינא שהוא רצה לכפר על תקופת היותו עוסק בגזל ואולי עבר אז עוד עבירות שחייב עליהן חטאות ואשמות, ואזיל ריש לקיש לשיטתו דאמר (במנחות ק"י) "אמר ריש לקיש מאי דכתיב זאת התורה לעולה למנחה ולחטאת ולאשם כל העוסק בתורה כאילו הקריב עולה מנחה חטאת ואשם" היינו שמוצא פתח תשובה לעצמו בכך שלומד תורת האשם והחטאת (עם דגש על עניין הריצוי והכפרה) תוך כדי יסורין עד כדי ששוכב בלימודו מרוב יסורין, וזה וודאי יכפר ויתקן הכל.​

 

[שמעון הגלילי]

זבחים דף ו​

"כיפר גברא ולא כיפר כלפי שמיא" (ופרש"י שניצל מהייסורין אך לא עשה נחת רוח לבורא)

התקשיתי פעם מדוע אין מברכים "אשר קידשנו במצוותיו וציוונו לעשות תשובה"?

ולא מצאתי שואלים את זה (לכה"פ לשיטת חלק מהראשונים שזה מ"ע דאורייתא) וסברתי שהוא כמו שלא מברכים על גט או על קבורה וכדו' שהיה מעדיף שלא יצטרך להגיע למצוות אלו...

אך השתא אתי שפיר עוד יותר, כי בניגוד למצוות מעשיות כאן הכוונה היא חלק מהמצווה ואם אינו עושה נחת רוח ליוצרו אלא רק חושש מהייסורים אינו משלים המצווה, ולכן אי אפשר לברך על ביצוע חלק ממצווה, והיות ואינו יודע אם יגיע למדרגה זו ספק ברכות להקל.