'מוריד הגָשם', או 'מוריד הגֶשם'

[התורה]

אשמח לשמוע חוו"ד הציבור, בסוגיא זו ?

דעתי נוטה לתפוס לישנא בתרא,

ובידי ראיות והוהכחות רבות לכך,

יחד נגדיל תורה ונאדיר

ואין לטעות מאשר כולי עלמא אמרי 'מוריד הטל' בקמץ

 

[התורה]

עיי' בשו"ת תשובות והנהגות (ח"א סי' פ"א) ועוד לו (ח"ב סי' נ"ח) שדן בזה, והכריע לומר הגֶשם בסגול.

 

[האיש השרוי בשמחה]

עיין במ''ב דרשו מביאים את מחל' הפוסקים בזה

 

[התורה]

לעניות דעתי נראה, שהוא מתלי תלי למה מתייחס המשפט,

ואבאר דברי:

הניקוד המובא ברוב הסידורים מוריד הטל (בקמ"ץ) הוא כדי להדגיש האתנחתא בתיבות אלו, ולציין דקאי אדלעיל "מחיה מתים אתה" וכו', ע"י טל של תחיה,

וכמבואר, כי טל וברכה מיעצר (תענית ג:) ומזכירין שיהא לברכה וצירופי מצרפינן הרמז שיחיו המתים בטל, וכדברי המדרש כשנעקד יצחק וכו' מיד הביא הקדוש ברוך הוא טל והחיה אותו וכו' מיד פתחו מלאכי השרת ואמרו בא"י מחיה המתים.

משא"כ גבי 'משיב הרוח ומריד הגשם', דקא אזיל לבתר מיניה, מכלכל חיים וכו', דהוא לברכת שפע

והיינו דהוא מתלי היכן מעמידים אתנחתא

 

[התורה]

עיי' בשו"ת תשובות והנהגות (ח"א סי' פ"א) ועוד לו (ח"ב סי' נ"ח) שדן בזה, והכריע לומר הגֶשם בסגול.

לחץ כדי לכווץ...

ועל אף שדייק מדברי המ"ב (בבה"ל שם) לומר בקמץ עיי"ש, וגם שאינו מוכרע.

 

[התורה]

ועיי' בקונטרס מכלכל חיים בחסד שהאריך בזה טובא,

והביא רבים וטובים מרבותינו הפוסקים דס"ל הכי,

ואף מרן הגרשז"א כתב (הובא גם בס' הליכות שלמה פ"ח הע' 54):

"הנני בזה כיהודה ועוד לקרא להודיע דאף שעד כה הייתי רגיל לומר הגשם בקמ"ץ ברם לאחר שקראתי את כל האמור בקונטרסו החשוב התחלתי לומר בסגו"ל, כי הדקדוק היותר גדול לשמוע דברי חכמים וכן ובפרט שכת"ר מביא דרבים כתבו שאין זה כלל נגד כללי הדקדוק",

(ועיי"ש בהליכות שלמה שכן הורה לרבים).

 

[התורה]

כ"ה אף בארחות רבינו (ח"א עמ' ס"ג) שכן נהג מרנא הגרי"י קנייבסקי זיע"א.

 

[מנורה בדרום]

שמעתי פעם שעל פי קבלה אומרים בסגול כי הסגול שיש בו רוחים מורה על השפע.

 

[התורה]

שמעתי פעם שעל פי קבלה אומרים בסגול כי הסגול שיש בו רוחים מורה על השפע.

לחץ כדי לכווץ...

מעניין,

ומה עם 'מוריד הטל',

דכולי עלמא לא פליגי למימר בקמץ ?

 

[אסיא דמגן]

הניקוד המובא ברוב הסידורים מוריד הטל (בקמ"ץ) הוא כדי להדגיש האתנחתא בתיבות אלו, ולציין דקאי אדלעיל "מחיה מתים אתה" וכו', ע"י טל של תחיה,

לחץ כדי לכווץ...

כך חשבו המשבשים שכתבו בקמץ, אך הבעיה שבסידורים המנוקדים הראשונים (בנוסח אשכנז) לא קומצים בגלל אתנחתא לדוג' "כי מוחל וסולח אַתָּה בא"י חנון המרבה לסלוח" וכדו'. ורק משבשים מאוחרים החליטו לעשות בקמץ "כי מוחל וסולח אָתָּה בא"י חנון המרבה לסלוח"

 

[מנורה בדרום]

מעניין,

ומה עם 'מוריד הטל',

דכולי עלמא לא פליגי למימר בקמץ ?

לחץ כדי לכווץ...

ודאי שלא הכונה לתקוע סגול בכל מילה.
אלא רק במקום שמדובר על שפע ושייך סגול.

 

[התורה]

ודאי שלא הכונה לתקוע סגול בכל מילה.
אלא רק במקום שמדובר על שפע ושייך סגול.

לחץ כדי לכווץ...

אם כן היכן מצינו בתורה גשם עם סגול או קמץ ?

 

[ירא אלקים]

בקהלת יא יש גשם בסגול
עי' משלי כה כמדומני בסגול
בתהלים סח גם יש גשם בסגול
יש עוד אבל הרבה הם עם מילת קישור כמו הושע ו, ויבא כגשם לנו כמלקוש יורה ארץ [וגם שם בסגול]

 

[התורה]

קהלת
"אִם יִמָּלְאוּ הֶעָבִים גֶּשֶׁם עַל הָאָרֶץ יָרִיקוּ וְאִם יִפּוֹל עֵץ בַּדָּרוֹם וְאִם בַּצָּפוֹן מְקוֹם שֶׁיִּפּוֹל הָעֵץ שָׁם יְהוּא" - זה גם עם קישור, מש"כ במשיב הרוח ומוריד הגשם.

לחץ כדי לכווץ...

משלי
נְשִׂיאִים וְרוּחַ וְגֶשֶׁם אָיִן אִישׁ מִתְהַלֵּל בְּמַתַּת שָׁקֶר - ג"כ כהנ"ל.

לחץ כדי לכווץ...

וממילא הכא למימר בסגול לטעמא דידכו הוא חידוש - לאומרו בלחוד ללא מילות הקשר,

אלא אם כן נימא כדברי כאמור מעלה לחלק בין מוריד הטל למוריד הגשם

 

[מנורה בדרום]

אם כן היכן מצינו בתורה גשם עם סגול או קמץ ?

לחץ כדי לכווץ...

"שייך סגול" לא הכוונה איך כתוב בתורה אלא כפשוטו, מטבע הלשון שהיה לאנשי כנה"ג.

 

[התורה]

"שייך סגול" לא הכוונה איך כתוב בתורה אלא כפשוטו, מטבע הלשון שהיה לאנשי כנה"ג.

לחץ כדי לכווץ...

וזה מי יימר למר שהיה מצוי בידם דייקא לשון זה ולא זה.

כמו כן אשמח לידע מהו מקור דבריכם.

 

[מנורה בדרום]

וזה מי יימר למר שהיה מצוי בידם דייקא לשון זה ולא זה.

כמו כן אשמח לידע מהו מקור דבריכם.

לחץ כדי לכווץ...

מסברא

 

[התורה]

שמעתי פעם שעל פי קבלה אומרים בסגול כי הסגול שיש בו רוחים מורה על השפע.

לחץ כדי לכווץ...

כוונתי לדבריכם אלו

 

[מנורה בדרום]

כוונתי לדבריכם אלו

לחץ כדי לכווץ...

בל"נ אחפש, ואם אמצא אומר לך.

 

[התורה]

בסידור יעב"ץ הנדפס בחיי המחבר שהכל בדקדוק עצום נמצא גֶשם בסגול,

וכ"ה בסידור הגר"ז בסגול.

ועוד רבים מרבותינו הפסקים נקטו כן.