נדיב לב

משתמש מוביל
gemgemgemgemgem
פרסם מאמר
פרסם 5 מאמרים
פרסם 15 מאמרים!
פרסם 30 מאמרים!
הודעות
3,442
פוסט השבוע
4
תודות
16,877
נקודות
695
אל הגבאים הנכבדים!

א. נא תדאגו לספק ערבות לציבור. עיין רמ"א סימן תרס"ד ס"ב. ואם כן מה נגרע חלקינו מבתי כנסיות של החסדים שיש דוכנים למכירת ערבות?

ב. נא ונא הפסיקו למחות בילדים ובבחורים היקרים שמניפים את נחת זרועם על חביטת הערבה ומנפצים אותה בהידור ובחוזקה לעבר הקרקע, עד שהעלים מתפזרים ומכסים את כל רדיוס הסביבה, לעיתים אף עד שלושת רבעי משטח בית הכנסת...
הרי כבר כתב הבכורי יעקב (סימן תרס"ד ס"ק ט"ו) בשם המהרי"ט, שחבטת הערבה בכח עד שיוסרו העלים היא סמל לכילוי הדין.
ואף שלא מצאנו שצריך להקפיד הדק היטב להסיר כל עלה ועלול... ולכסות כל הרצפה במרבד ירוק חסר טעם וריח תרתי משמע.. מכל מקום כתב החיי אדם (ח"ב כלל קנג ס"ג) שזה מנהג של תינוקות ומשום שמחה, ומשום כך יש בזה שמחה של מצווה.
אי לכך, אבקש לכבד את שמחתם הטהורה של תשב"ר ובחורי ישראל, ולהניח להם לשמוח במנהגם היפה והחביב של חיבוט הערבה בשמחה ובחיבה בלי לגעור ולחשוש לנקיון בית הכנסת, שמה לי מאה אלף עלים או עשר אלף...!
 
ואם כן מה נגרע חלקינו מבתי כנסיות של החסדים שיש דוכנים למכירת ערבות?
משום מה נראה לי שגם אצל החסידים אין, זה פשוט ליד מקומות הומי אדם, וגם אצל הליטאים במקומות מלאים ראיתי שמוכרים.
שמחת ילדי ובחורי ישראל לא אמורה לבוא על חשבון שמחת החג של הגבאים שמוסרים את כל כולם עבורך
כמקורב לגבאי (לא ממש גבאי שהעול נופל עלי, אבל עוזר לו הרבה), אני יודע שממילא מנקים לכבוד יו"ט,
וזה לא יותר מאשר טאטוא יסודי, מכל הפינות, וכבר נכתב:
שמה לי מאה אלף עלים או עשר אלף...!
 
שמחת ילדי ובחורי ישראל לא אמורה לבוא על חשבון שמחת החג של הגבאים שמוסרים את כל כולם עבורך
אכן וכמו שהרחבתי באשכול המקוש"ב, אבל כאן הקפדתי להדגיש - מה לי מאה אלף עלים או עשר אלף...!

 
אבל כאן הקפדתי להדגיש - מה לי מאה אלף עלים או עשר אלף...!
עוד שעה-שעתיים עבודה בערב חג
אלף עלים מספיק לטאטות
עשר אלף צריך לשטוף - מספיק טינקו/דירמי
מאה אלף - צריך שטיפה עם אקונימקה + מים חמים והרבה קצף (על הלכלוך ועל מי שלא מתחשב בזה ולא מנקה)
 
עוד שעה-שעתיים עבודה בערב חג
אלף עלים מספיק לטאטות
עשר אלף צריך לשטוף - מספיק טינקו/דירמי
מאה אלף - צריך שטיפה עם אקונימקה + מים חמים והרבה קצף (על הלכלוך ועל מי שלא מתחשב בזה ולא מנקה)
נא לא להגזים.
 
צריך ללמד את המהדרים בחביטה, שעיקר הענין הוא חביטה על קרקע עולם, ולא על קרקע מרוצפת. אם יקפידו על זה, שני הצדדים ירויחו. (אמנם בבני ברק קשה מאוד להשיג שטח של קרקע עולם...)
 
צריך ללמד את המהדרים בחביטה, שעיקר הענין הוא חביטה על קרקע עולם, ולא על קרקע מרוצפת. אם יקפידו על זה, שני הצדדים ירויחו. (אמנם בבני ברק קשה מאוד להשיג שטח של קרקע עולם...)
כמדומני שאתה מערב כאן "עניינים" עם מנהג הגאונים לחבוט ולא להגביה. וכבר בראשונים מוזכר שאפשר לחבוט גם בקרקע וגם בכלי. וזה ברור שכלי אינו קרקע עולם. אבל לפי הקבלה יש אכן עניין. למעשה פחמע"ד, ורבים וטובים חובטים ברצפת בית כנסת, ולא חשו לחבוט בקרקע עולם.
 
אמת ויציב, ואני עצמי מן העמא דבר הנ"ל וחובט במקום תפילתי.
כל דברי כלפי המהדרים להרבות בחביטה. יהדרו גם בענין הזה, ובזה יבא שלום בינם לבין הגבאים...
 
עוד שעה-שעתיים עבודה בערב חג
אלף עלים מספיק לטאטות
עשר אלף צריך לשטוף - מספיק טינקו/דירמי
מאה אלף - צריך שטיפה עם אקונימקה + מים חמים והרבה קצף (על הלכלוך ועל מי שלא מתחשב בזה ולא מנקה)
לא צריך להגזים, זה פשוט לא נכון,
 
אל הגבאים הנכבדים!

אי לכך, אבקש לכבד את שמחתם הטהורה של תשב"ר ובחורי ישראל, ולהניח להם לשמוח במנהגם היפה והחביב של חיבוט הערבה בשמחה ובחיבה בלי לגעור ולחשוש לנקיון בית הכנסת, שמה לי מאה אלף עלים או עשר אלף...!
על פי אר"י יש לחבוט ה' פעמים דייקא ולא יותר,
בחמש פעמים הראשונות קשה להגיע לכזו רמה של פיזור עלים,
רק לאחמ"כ העלים נשברים ונקרעים לחתיכות.

ומנסיון בתור גבאי, לא משנה איזה כמות של עלים יש על הרצפה.
הנקודה היא זמן הטאטוא שלהם, אם מיד בגמר ההושענות עוברים ומטאטאים את הכל לפינה אחת או אפילו למעבר אחד זניח.
לא ישארו סימנים על הרצפה.
הכל מתחיל כשכולם דורכים על העלים ומדביקים אותם לרצפה, וכדי להוריד את זה צריך שפשוף רציני.
אצלנו יש אברך שאוסף עם מטאטא הכל מיד כנ"ל.
ולא נשאר כמעט עבודה לנקות אח"כ.
 
על פי אר"י יש לחבוט ה' פעמים דייקא ולא יותר,
בחמש פעמים הראשונות קשה להגיע לכזו רמה של פיזור עלים,
רק לאחמ"כ העלים נשברים ונקרעים לחתיכות.
השנה שמעתי שיש אומרים שצריך לחבוט עד שלא ייששארו עלים בערבה, וזה רומז שיכלו הדינים,
יש מקור לזה?
התייחסתי לזה לעיל.
כבר כתב הבכורי יעקב (סימן תרס"ד ס"ק ט"ו) בשם המהרי"ט, שחבטת הערבה בכח עד שיוסרו העלים היא סמל לכילוי הדין.
ואף שלא מצאנו שצריך להקפיד הדק היטב להסיר כל עלה ועלול... ולכסות כל הרצפה במרבד ירוק חסר טעם וריח תרתי משמע.. מכל מקום כתב החיי אדם (ח"ב כלל קנג ס"ג) שזה מנהג של תינוקות ומשום שמחה, ומשום כך יש בזה שמחה של מצווה.
 

חברים מקוונים לאחרונה

משתמשים שצופים באשכול הזה

חזור
חלק עליון