עיין ברבים מרבותינו הראשונים שנתקשו בזה,

עיי' רמב"ן ורבינו בחיי שכתבו לבאר בנוסח אחד:
"אבל היה ענין נס גדול בלי ספק מוחזק את המרובה"
 
על הכניסה לתיבה מוכח בחז"ל שהיה זה בדרך נס. אך ביציאה לא הוזכר שהיה שם נס, אך איך הגיעו כל אחת מהחיות ליבשת שלה [איך עברו את האוקיינוסים?] איך הגיע הקנגרו והקואלה לאוסטרליה, והקרנפים והזברות לאפריקה, הפנדות לסין והטיגריסים להודו והיגואר והדוב הגרזילי לאמריקה והפינגווינים לאנטארטיקה?
 
אולי יש לומר על פי האמור בזבחים (קיג.) במחלו' ר' יוחנן וריש לקיש אם ירד מבול בא"י.
וכתבו בתוס' שם דל"ק מאי אלו קראי, משום דרק אהיכא שירד המבול כתבו כן.
וממילא יתכן לומר,
כמובן אני כותב את הדברים בדרך אפשר ורק מעלה את ההצעה עפי"ז,
שנח היה צריך ליקח בהמות ובע"ח רק ממה שהיה באזורו ולא היה במקומות בהם לא ירד המבול,
וזה חידוש עצום,
ויש לעיין בזה עוד.
 
אולי יש לומר על פי האמור בזבחים (קיג.) במחלו' ר' יוחנן וריש לקיש אם ירד מבול בא"י.
וכתבו בתוס' שם דל"ק מאי אלו קראי, משום דרק אהיכא שירד המבול כתבו כן.
וממילא יתכן לומר,
כמובן אני כותב את הדברים בדרך אפשר ורק מעלה את ההצעה עפי"ז,
שנח היה צריך ליקח בהמות ובע"ח רק ממה שהיה באזורו ולא היה במקומות בהם לא ירד המבול,
וזה חידוש עצום,
ויש לעיין בזה עוד.
מבואר בגמ׳ שם להדיא שגם מי שהיה בא״י מת בהבלא
 
נערך לאחרונה:
נערך לאחרונה:
מחילה,
תעיין בדברי התוספות המצו"ב.
אכן עיינתי קודם לכן,
ובתוס׳ מבואר רק שמה שכתוב ״ויכוסו כל ההרים הגבוהים״ אינו מתייחס אלא לאיפה שהיה המבול
אבל לגבי מה שכתוב ״כל אשר בחרבה מתו״ מבואר בגמ׳ בע״ב שגם בא״י מתו מהבלא
 
אכן עיינתי קודם לכן,
ובתוס׳ מבואר רק שמה שכתוב ״ויכוסו כל ההרים הגבוהים״ אינו מתייחס אלא לאיפה שהיה המבול
אבל לגבי מה שכתוב ״כל אשר בחרבה מתו״ מבואר בגמ׳ בע״ב שגם בא״י מתו מהבלא
בתוספות נאמרו ב' דרכים,
א. כמסקנת הגמרא שפשט ההבל בכל מקום.
ולפי"ד אלו אין דברי אמורים.
ב. שהכוונה שכוסו ההרים בכל המקומות שירד המבול, ובא"י אליבא דר' יוחנן לא ירד ואף הבלא לא הוי.
אגב, ראה ספורנו (ויקרא כה, כג) שארץ ישראל אינה בכלל הפס': "והארץ נתן לבני אדם", ויתכן שלכן לא נחשבה בכלל הארץ שתחת השמים.
 
בתוספות נאמרו ב' דרכים,
א. כמסקנת הגמרא שפשט ההבל בכל מקום.
ולפי"ד אלו אין דברי אמורים.
ב. שהכוונה שכוסו ההרים בכל המקומות שירד המבול, ובא"י אליבא דר' יוחנן לא ירד ואף הבלא לא הוי.
אגב, ראה ספורנו (ויקרא כה, כג) שארץ ישראל אינה בכלל הפס': "והארץ נתן לבני אדם", ויתכן שלכן לא נחשבה בכלל הארץ שתחת השמים.
אני רואה את דברי התוס׳ אחרת
התוס׳ לא דנים כלל על הפסוק ״מכל אשר בחרבה מתו״ שעל זה מבואר בגמ׳ שמתו בהבלא גם לר׳ יוחנן
כל דברי התוס׳ הם על הפסוק ״ויכוסו כל ההרים הגבוהים״ האם הכוונה שכוסו בהבלא כמבואר בגמ׳ או שהפסוק הזה כלל אינו מדבר על א״י, אבל בוודאי שאין התוס׳ בא לומר אחרת מדברי הגמ׳ שמבואר שמתו בהבלא גם בא״י
 
אף בדברי המהרש"א מבואר כדברי בתוספות.
ואף יוצא דאליבא דר' יוחנן מי שהיה בא"י לא מת.
וזהו שלא כדברי הרמב"ן על התורה (ח', י"א), שהוכיח ממקרא זה שאכן התגלגלו המים משאר הארצות ונכנסו לארץ ישראל, אלא שלא ירד עליה הגשם ולא נפתחו ארובות השמים כנגדה, ולכן נשארו בה האילנות כששלח את היונה.
ועוד, בדברי הספורנו מבואר כדברינו.
 
נערך לאחרונה:
התרוץ המקובל איך כל החיות נכנסו לתיבה הוא דברי הרמב"ן שהובאו לעיל , דהיה נס והחזיק מעט את המרובה.

אך יש להקשות ע"ז קושיא אלימתא מדברי רש"י [בראשית ה' ל"ב] בן חמש מאות שנה - אמר רבי יודן מה טעם כל הדורות הולידו למאה שנה וזה לחמש מאות, אמר הקדוש ברוך הוא אם רשעים הם יאבדו במים ורע לצדיק זה, ואם צדיקים הם אטריח עליו לעשות תיבות הרבה, כבש את מעיינו ולא הוליד עד שהיה בן חמש מאות שנה,

ואי נימא שהיה נס שמעט החזיק את המרובה, היינו את כל החיות, מדוע בזרעו של נח לא יהיה הנס שמעט יחזיק את המרובה, אלא יצטרך נח לבנות תיבות הרבה וצע"ג.

[ואולי י"ל שרק למה שנצרך לקיום העולם היו ראויים לנס זה]
 
אף בדרי המהרש"א מבואר כדברי בתוספות.
ואף יוצא דאליבא דר' יוחנן מי שהיה בא"י לא מת.
וזהו שלא כדברי הרמב"ן על התורה (ח', י"א), שהוכיח ממקרא זה שאכן התגלגלו המים משאר הארצות ונכנסו לארץ ישראל, אלא שלא ירד עליה הגשם ולא נפתחו ארובות השמים כנגדה, ולכן נשארו בה האילנות כששלח את היונה.
ועוד, בדברי הספורנו מבואר כדברינו.
במחילה מכת״ר
במהרש״א מבואר רק שלס״ד של הגמ׳ בא״י לא מתו, אבל בוודאי למסקנא מתו בהבלא כמבואר בגמ׳ והמהרש״א עצמו אומר כך
וגם בספורנו שהבאתם אני לא מצליח למצוא את הדברים
 
התרוץ המקובל איך כל החיות נכנסו לתיבה הוא דברי הרמב"ן שהובאו לעיל , דהיה נס והחזיק מעט את המרובה.

אך יש להקשות ע"ז קושיא אלימתא מדברי רש"י [בראשית ה' ל"ב] בן חמש מאות שנה - אמר רבי יודן מה טעם כל הדורות הולידו למאה שנה וזה לחמש מאות, אמר הקדוש ברוך הוא אם רשעים הם יאבדו במים ורע לצדיק זה, ואם צדיקים הם אטריח עליו לעשות תיבות הרבה, כבש את מעיינו ולא הוליד עד שהיה בן חמש מאות שנה,

ואי נימא שהיה נס שמעט החזיק את המרובה, היינו את כל החיות, מדוע בזרעו של נח לא יהיה הנס שמעט יחזיק את המרובה, אלא יצטרך נח לבנות תיבות הרבה וצע"ג.

[ואולי י"ל שרק למה שנצרך לקיום העולם היו ראויים לנס זה]
שאלה חזקה
ואוסיף להקשות מכיוון אחר
הרי מבואר שאם היו בדורו של נח עשרה צדיקים היו מצילים על הדור כמבואר אצל אברהם שביקש על סדום ועמורה אם יש עשרה, ועי׳ רש״י שלא ביקש על שמונה מכיון שראה שנח ומשפחתו היו שמונה ולא הצילו, משמע שאם היו עשרה היו מצילים, ואם כן אם היו צדיקים כלל לא היה מבול...
 
אחר המחילה לי יצא בדברי המהרש"א כפשט הסוגיא שלא ירדו כלל ועיקר מבול וכדו' בא"י אליבא דר' יוחנן.
וכן בספורנו שצוין לעיל.
ואגב, יעוין באריכות באשר מצאתי עתה דברי הגרי"ח סופר שליט"א בספר תורת יעקב (פר' נח סי' ט') שהאריך בזה.
 

חברים מקוונים לאחרונה

משתמשים שצופים באשכול הזה

חזור
חלק עליון