מסופק כמה פעמים שינן 'ותן טל ומטר', ולא זוכר אם הזכירו בתפילה, מה יעשה ? (3 צופים)

[התורה]

בטור (סי' קי"ד ס"ט) הביא משמי' דהמהר"ם מרוטנבורג דהיה רגיל לומר בשמיני עצרת ברכת 'אתה גבור' עד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' צ' פעמים, והוא בכדי שאם בתוך ל' יום יסתפק אם הזכיר 'גשם' אם לאו, לא יצטרך לחזור תפילתו.

וכתב המשנה ברורה (שם סק"מ) דהוא הדין לענין שאלה אם אמר צ' פעמים ברכת השנים עד אחר תיבת 'ותן ברכה' בימות החמה, ותיבת 'ותן טל ומטר' בימות הגשמים, מהניא הך מילתא.

ונסתפקתי, באדם אשר אמר לנוסח של 'ותן טל ומטר', אך הוא מסופק אם אמרו צ' פעמים או שמא רק פ' פעמים, ועכשיו עומד בתפילתו לאחר ברכת השנים, ומסופק אם אמר עתה 'ותן טל ומטר' או"ד לא אמר, האם עליו לחזור תפילתו, או שמא עליו לחוש שאמר צ' פעמים להנ"ל, וממילא עתה אגב שיגרא דלישנא נקט, ואין לו לחזור לברכת השנים ולשאול שם.

ויש לעיין.

הערה זו שמעתי לעיין משמי' דהגאון רבי ישראל זאב יעקובוביץ שליט"א מירושלים

 

[חיים ארוכים]

כל חזקה מהותה כשהיא מחזיקה לנו, וכשיש ספק חזקה לא מוחזק כלום ואין חזקה, ופשוט.

 

[התורה]

כל חזקה מהותה כשהיא מחזיקה לנו, וכשיש ספק חזקה לא מוחזק כלום ואין חזקה, ופשוט.

לחץ כדי לכווץ...

אך מכיון שכל מהותה של חזקה זו - הוא הרגל, ושיגרא דלישנא,
ממילא יתכן ובאמת אמר צ' פעמים וממילא תו אי נימא למהדר, הוה ליה ברכות לבטלה.
דהרי כל מאי דבמבעיא לן הוא מה הוא אמר.

 

[התורה]

השאלה מה עדיף לו לעשות,
והיאף יאית ליה למיעבד.

 

[צריך עיון]

יל''ד מצד ס''ס דהרי עיקר הדבר הוא פלו' הראשונים כנודע [בזכרוני שכתבתי בזה באריכות לפני כעשור ומחצה אך איני מוצא ת''י כעת]

 

[הצעיר שבחבורה]

ממילא יתכן ובאמת אמר צ' פעמים וממילא תו אי נימא למהדר, הוה ליה ברכות לבטלה.

לחץ כדי לכווץ...

גם אילו לא אמר צ' פעמים, וכי לא יתכן שאמר כהוגן?

ויש לדון בזה, אי הא דכל שלשים יום חוזר, היינו משום דמחזקינן שבודאי לא אמר, וכלישנא דירושלמי "חזקה מה שלמוד מזכיר"?

נ.ב. ניתן להסתפק אף בלא מחלוקת הראשונים, במי שאינו יודע אם עברו כבר שלשים יום

יל''ד מצד ס''ס דהרי עיקר הדבר הוא פלו' הראשונים כנודע [בזכרוני שכתבתי בזה באריכות לפני כעשור ומחצה אך איני מוצא ת''י כעת]

לחץ כדי לכווץ...

 

[התורה]

גם אילו לא אמר צ' פעמים, וכי לא יתכן שאמר כהוגן?

ויש לדון בזה, אי הא דכל שלשים יום חוזר, היינו משום דמחזקינן שבודאי לא אמר, וכלישנא דירושלמי "חזקה מה שלמוד מזכיר"?

נ.ב. ניתן להסתפק אף בלא מחלוקת הראשונים, במי שאינו יודע אם עברו כבר שלשים יום

לחץ כדי לכווץ...

אז מה ההכרעה מר - שלא לחזור ?
שהרי עיקר הספק הוא א': מהו שיגרא דלישנא דילי'.

 

[חיים ארוכים]

אך מכיון שכל מהותה של חזקה זו - הוא הרגל, ושיגרא דלישנא,
ממילא יתכן ובאמת אמר צ' פעמים וממילא תו אי נימא למהדר, הוה ליה ברכות לבטלה.
דהרי כל מאי דבמבעיא לן הוא מה הוא אמר.

לחץ כדי לכווץ...

גם אם חזקה זו היא הרגל, אך ההכרעה בספק אם אמר או לא הוא עפ"י מה שמוחזק לנו שמורגל לומר, ואם לא מוחזק לנו שמורגל לומר, אין לנו איך לפשוט מה הרגל לשונו, ואין שום חזקה על הרגל הלשון.

 

[התורה]

גם אם חזקה זו היא הרגל, אך ההכרעה בספק אם אמר או לא הוא עפ"י מה שמוחזק לנו שמורגל לומר, ואם לא מוחזק לנו שמורגל לומר, אין לנו איך לפשוט מה הרגל לשונו, ואין שום חזקה על הרגל הלשון.

לחץ כדי לכווץ...

אך יתכן וכן מוחזק הוא לומר,
וממילא תו הוי ברכה לבטלה.

 

[התורה]

צריך לי עיון גדול, דבב"י מבואר דכל האי כללא אינו חוזר הוא לאחר אמירת צ' פעמים הוא רק מחמת ספק כמבו' בב"י, וצ"ב שבשו"ע כתב כן במילתא דפשיטותא ?