מספרה ללא הכשר - הסירו מכשול (1 צופה)

[גברא זוטרא]

מצוי שהרבה אנשים ואפי' אברכים עמלי תורה עוברים על איסור הקפת הראש והזקן מחמת אי ידיעה מספקת של ההלכות וכבר ידוע כמה הזהיר בזה החפץ חיים, וב"ה בשנים האחרונות ייצא לאור עולם חוברת עם סיכומי הדינים למעשה וכן החדירו לציבור את המודעות בנושא זה בכל מיני היכי תימצי.
א. כמובן וכמובן שראוי להסתפר אצל ספר המחזיק תעודת הכשר בלבד.
ב. יש לדון האם אין בעיה להסתפר אצל ספר בלי תעודת כשרות מכמה טעמים. 1 גם באם הספר מספר באופן כשר כיון שאין לו תעודת כשרות ממילא מי שרואה מבחוץ שמגיעים אליו אנשים יכול לחשוב שאי"ז ספר כשר וממילא יש לחוש לו"הייתם נקיים מה' ומישראל".
ג. באם אותו ספר מספר גם עם הכשר וגם בלי הכשר כ"א לפי בקשתו יש לדון מחמת שני סיבות 1. בגלל שאנשים מבחוץ עלולים לטעות שהוא מספר בכשרות ולהכנס ג"כ להסתפר ולא ידעו שצריך לציין מראש שאתה מעוניין בתספורת ע"פ כללי ההלכה, 2. דיש לדון מצד דהוי מחזק ידי עוברי עבירה כיון שמספר גם בלי הכשר
ד. לכל מי שמסדר זקן אצל ספר ללא הכשר שימו לב! ישנה בעיה חמורה שאנשים כלל לא העלו בדעתם, שמכיון שאצל ספר בלי הכשר המכונות בד"כ כלל לא כשרות, ממילא גם באם כל התספורת כשרה, ישנה בעיה חמורה שבסידור פס בזקן הדרך הוא לסדר עם פתר, וכידוע שפטר מוריד עד הסוף ומשחית את פאת הזקן ה' ישמרנו.
ויהי רצון שיערה ה' רוח ממרום וילמדו תועים בינה ולא יכשלו בזהיותר עם ישראל

 

[עוזי ומגני]

ג. באם אותו ספר מספר גם עם הכשר וגם בלי הכשר כ"א לפי בקשתו יש לדון מחמת שני סיבות 1. בגלל שאנשים מבחוץ עלולים לטעות שהוא מספר בכשרות ולהכנס ג"כ להסתפר ולא ידעו שצריך לציין מראש שאתה מעוניין בתספורת ע"פ כללי ההלכה, 2. דיש לדון מצד דהוי מחזק ידי עוברי עבירה כיון שמספר גם בלי הכשר

לחץ כדי לכווץ...

וגם לכאו' למומר לתאבון אין נאמנות לאותו העבירה שמומר בה
וע"כ אין להאמינו שמספר אותו כהלכה

 

[בן הגולה]

מצוי שהרבה אנשים ואפי' אברכים עמלי תורה עוברים על איסור הקפת הראש והזקן מחמת אי ידיעה מספקת של ההלכות וכבר ידוע כמה הזהיר בזה החפץ חיים, וב"ה בשנים האחרונות ייצא לאור עולם חוברת עם סיכומי הדינים למעשה וכן החדירו לציבור את המודעות בנושא זה בכל מיני היכי תימצי.

לחץ כדי לכווץ...

כידוע רבו השיטות בהלכות אלו, עפ"י מה הכריעו מוציאי החוברות? וכן עפ"י מה נקבעו הקריטריונים של ההכשר?

א. כמובן וכמובן שראוי להסתפר אצל ספר המחזיק תעודת הכשר בלבד.
ב. יש לדון האם אין בעיה להסתפר אצל ספר בלי תעודת כשרות מכמה טעמים. 1 גם באם הספר מספר באופן כשר כיון שאין לו תעודת כשרות ממילא מי שרואה מבחוץ שמגיעים אליו אנשים יכול לחשוב שאי"ז ספר כשר וממילא יש לחוש לו"הייתם נקיים מה' ומישראל".

לחץ כדי לכווץ...

אם כך מה הצד להתיר?

ג. באם אותו ספר מספר גם עם הכשר וגם בלי הכשר כ"א לפי בקשתו יש לדון מחמת שני סיבות 1. בגלל שאנשים מבחוץ עלולים לטעות שהוא מספר בכשרות ולהכנס ג"כ להסתפר ולא ידעו שצריך לציין מראש שאתה מעוניין בתספורת ע"פ כללי ההלכה, 2. דיש לדון מצד דהוי מחזק ידי עוברי עבירה כיון שמספר גם בלי הכשר

לחץ כדי לכווץ...

איך מספרים בלי הכשר? מורידים את התעודה?

ד. לכל מי שמסדר זקן אצל ספר ללא הכשר שימו לב! ישנה בעיה חמורה שאנשים כלל לא העלו בדעתם, שמכיון שאצל ספר בלי הכשר המכונות בד"כ כלל לא כשרות, ממילא גם באם כל התספורת כשרה, ישנה בעיה חמורה שבסידור פס בזקן הדרך הוא לסדר עם פתר, וכידוע שפטר מוריד עד הסוף ומשחית את פאת הזקן ה' ישמרנו.
ויהי רצון שיערה ה' רוח ממרום וילמדו תועים בינה ולא יכשלו בזהיותר עם ישראל

לחץ כדי לכווץ...

מוסכם על כל הפוסקים לאסור מכונת תספורת משום תער?

 

[יואל שילה]

המספר זקנו בפאטר לא עובר שום איסור [אין שום בסיס הלכתי לאסור!]
המספר פאות ראשו לא בצמידות לעור, כך שנותרת שארית שיער ניכרת המפרידה בין השערות הקדמיות [צדעים] ובין השטח החלק שמאחורי אזנו - לא עובר שום איסור [ורעק"א מחמיר]
כולם לא סוברים כך - נכון, מוזמנים ללמוד את הסוגיא ולפרוך
[הרב רובין אמר לי על סוגיית פאות הראש - שזו סוגיא 'מפי השמועה' כלומר איש לא למד אותה ברצינות]

 

[גברא זוטרא]

המספר זקנו בפאטר לא עובר שום איסור [אין שום בסיס הלכתי לאסור!]

לחץ כדי לכווץ...

אמנם אני לא בקיא גדול באיסור הקפת הראש, מ"מ נהוג בציבור להקפיד לא לעשות פס לפתים עם פתר בלי הכשר, וגם עם עושים זאת רק בהיכי תימצי שהצד הנח צמוד לפנים

 

[בן הגולה]

אמנם אני לא בקיא גדול באיסור הקפת הראש, מ"מ נהוג בציבור להקפיד לא לעשות פס לפתים עם פתר בלי הכשר, וגם עם עושים זאת רק בהיכי תימצי שהצד הנח צמוד לפנים

לחץ כדי לכווץ...

נהוג בציבור? מישהו פה ראה פעם מוצר כזה?
ואגב גם הספרים עם תעודת ההכשר עושים לכל הצדדים במכונות רגילות

 

[יואל שילה]

אמנם אני לא בקיא גדול באיסור הקפת הראש, מ"מ נהוג בציבור להקפיד לא לעשות פס לפתים עם פתר בלי הכשר, וגם עם עושים זאת רק בהיכי תימצי שהצד הנח צמוד לפנים

לחץ כדי לכווץ...

שים לב מה אני כתבתי
אני כבתי על המגלח זקנו בפאטר, לא על המגלח פאות ראשו
בזקן האיסור הוא בתער, כלומר מכשיר שחותך את השיער מחמת חודו, וזה לא מתקיים בפאטר שחותך בכח הגזירה בין שתי מתכות לא חדות [והוא המכונה בהלכה 'מספרים כעין תער']
ואילו בפאות הראש האיסור הוא משווה צדעיו לאחורי אזנו, ונחלקו הראשונים האם האיסור רק בתער, כמו בזקן (רמב"ם) או שיש להחמיר גם במספרים כעין תער (תוספות), ולמאי דמחמרינן כתוס' - צריך שהשיער יהיה ניכר, אבל שארית יותר מכדי שיהיה ניכר אין צורך
אמנם רעק"א מחמיר בזה, אבל כמעט כל האחרונים, כולל המשנ"ב, פסקו לא כמותו
ההנחיות לספרים מתבססים על שתי הנחות - בזקן אסורה כל גזירה שלא מותירה שערות, ובפאות הראש צריכים להותיר כדי לכוף ראשו לעיקרו
ואני אינני מסכים לשתי ההנחות הללו

 

[בן הגולה]

בעניין הבעיה החמורה הקיימת בהסתפרות אצל ספר ללא הכשר- דיון בגופו של עניין​

הערת עריכה - גופו של עניין הוא מה שספר ללא הכשר עלול להכשיל את המסתפר יחד עימו בלאו דבל תקיפו.

 

[בן הגולה]

הרב @יואל שילה אשמח אם תוכל להתייחס לכמה שאלות:

הטיעון של מוציאי החוברות על הפאטר הוא שחלק מהחיתוך נעשה על ידי הסכין שנעה בלבד. [ולכן מצריכים מלבד היפוך המכונה גם שהסכין שאינה נעה תהיה גבוהה מחברתה כשיעור שלא יהיה חשש נגיעה] האם מציאותית יש חשש כזה שתחתוך בלא סיוע השניה? ואם כן זה מגדיר אותו לתער? וכן במכונות הגילוח - בשיעור שהשתתפתי ערכו ניסוי על ידי נתינת דיו על הסכין עצמה ובגילוח נצבע העור - האם זה באמת יוצא מגדר כעין תער בשל כך?

וכמו"כ האם תוכל לפרט במ"מ מה השיעור של ניכר קצת ומה השיעור של כדי לכוף. [יש שמועות רבות בענין]

 

[יואל שילה]

הרב @יואל שילה אשמח אם תוכל להתייחס לכמה שאלות:

הטיעון של מוציאי החוברות על הפאטר הוא שחלק מהחיתוך נעשה על ידי הסכין שנעה בלבד. [ולכן מצריכים מלבד היפוך המכונה גם שהסכין שאינה נעה תהיה גבוהה מחברתה כשיעור שלא יהיה חשש נגיעה] האם מציאותית יש חשש כזה שתחתוך בלא סיוע השניה? ואם כן זה מגדיר אותו לתער? וכן במכונות הגילוח - בשיעור שהשתתפתי ערכו ניסוי על ידי נתינת דיו על הסכין עצמה ובגילוח נצבע העור - האם זה באמת יוצא מגדר כעין תער בשל כך?

וכמו"כ האם תוכל לפרט במ"מ מה השיעור של ניכר קצת ומה השיעור של כדי לכוף. [יש שמועות רבות בענין]

לחץ כדי לכווץ...

בעיני זה מגוחך
פרק את החלק הנח, והעבר את החלק הנע על השיער- האם יש בכחו לחתוך? בכל הקריירה שלי נתקלתי רק במכונה וחצי כזו [כלומר אחת בבירור ואחת הסתפקתי]. כמעט תמיד שני החלקים אינם חדים
וזה נעשה בכוונה, כי ככל שהמתכת חדה - היא צרה יותר בחוד, וממילא תפגם מהר יותר ותפסיק להיות יעילה [גם בזו שהיתה חדה - הרי בדקתי בהעברת הסכין ישירות על השיער ללא החלק הנח, ומי יימר שכששניהם יחד, והסכין לא מחליקה על השיער אלא פוגשת אותו נלחץ ע"י החלק הנח - שיווצר בכלל חיתוך ולא גזירה. בעיני זה רחוק מהדעת]
ולכן עושים אותן לא חדות, וללא יכולת חיתוך עצמי אלא רק בצירוף שני האלמנטים, והוה כמספרים כעין תער ולא כתער.
וגם בזו שהיתה חדה - הרי מה שהצלחתי לחתוך שיער הוא כשהעברתי את הסכין מרחק הגון על השיער, ומי יימר שבתנועה של בקושי מילימטר על השיער, כשכנגד השיער יש עור רך - שיתבצע חיתוך עצמי והשערה לא רק תשכב על העור?

הניסוי עם הדיו מטרתו להוכיח שהסכין נוגעת בעור, ועל זאת אני לא מתווכח, אלא רק טוען שזה לא אסור, כי האיסור לא תלוי במה שלא תשאר שארית שיער אלא במה שהחיתוך יעשה באמצעות חוד הסכין

לא ניתן לתת שיעור במילימטרים של ניכר או לכוף ראשו לעיקרו, כי הדבר תלוי בציפות השיער ובעוביו
ניכר הוא כשניכר, ולכוף הוא כשאפשר לכוף

 

[בן הגולה]

לא ניתן לתת שיעור במילימטרים של ניכר או לכוף ראשו לעיקרו, כי הדבר תלוי בציפות השיער ובעוביו
ניכר הוא כשניכר, ולכוף הוא כשאפשר לכוף

לחץ כדי לכווץ...

מקובל שלא לפחות מ 6 מ"מ זה שיעור סביר בשיער ממוצע?

 

[יואל שילה]

מקובל שלא לפחות מ 6 מ"מ זה שיעור סביר בשיער ממוצע?

לחץ כדי לכווץ...

בזמני דיברו על 4-5 מ"מ, מהיכן הוסיפו עוד ועוד?
ומ"מ לא עשיתי ניסוי בעצמי
שהרי עיקר ההלכה היא שכשהשיער ניכר בין הצדעים לאחורי האוזן - מותר לכתחילה

 

[בן הגולה]

בזמני דיברו על 4-5 מ"מ, מהיכן הוסיפו עוד ועוד?

לחץ כדי לכווץ...

אולי יצרני המכונות הביתיות אשמים בכך.. הקליפס הבא אחרי 3 הוא 6

 

[יואל שילה]

מספר הקליפס לא בהכרח מייצג מילימטרים, אם אינני טועה

 

[חד מבתראי]

"שיער ניכר" זה מהו?
לכוף ראשו לעיקרו - הוא כמדומני לפי הכשרויות 4-5 מ"מ.
מכיוון שלא ניתן לסמוך על המדידה ב"בערך" של החברות (וכמדומני שגם שבלחץ גדול יירד יותר) נקטו 5.5 - 6 מ"מ.

מספר הקליפס לא בהכרח מייצג מילימטרים, אם אינני טועה

לחץ כדי לכווץ...

אכן, אך החברות כותבות גם את המ"מ - בד"כ כפולות שלוש, כך שיש 0, 3, 6, 9, מ"מ. הרלוונטי היחיד הוא מס' 2 - 6 מ"מ.

 

[חד מבתראי]

שים לב מה אני כתבתי
אני כבתי על המגלח זקנו בפאטר, לא על המגלח פאות ראשו
בזקן האיסור הוא בתער, כלומר מכשיר שחותך את השיער מחמת חודו, וזה לא מתקיים בפאטר שחותך בכח הגזירה בין שתי מתכות לא חדות [והוא המכונה בהלכה 'מספרים כעין תער']
ואילו בפאות הראש האיסור הוא משווה צדעיו לאחורי אזנו, ונחלקו הראשונים האם האיסור רק בתער, כמו בזקן (רמב"ם) או שיש להחמיר גם במספרים כעין תער (תוספות), ולמאי דמחמרינן כתוס' - צריך שהשיער יהיה ניכר, אבל שארית יותר מכדי שיהיה ניכר אין צורך
אמנם רעק"א מחמיר בזה, אבל כמעט כל האחרונים, כולל המשנ"ב, פסקו לא כמותו
ההנחיות לספרים מתבססים על שתי הנחות - בזקן אסורה כל גזירה שלא מותירה שערות, ובפאות הראש צריכים להותיר כדי לכוף ראשו לעיקרו
ואני אינני מסכים לשתי ההנחות הללו

לחץ כדי לכווץ...

בידי כעת החוברת של הרב מורגנשטרן.
כמדומני שכבודו מתווכח האם במספריים כעין תער יש בעייה של השחתה או לא, אלי' דתוס'.
הרב מורגנשטרן דן בנושא, ואכן נוטה לאסור השחתה ואפי' ע"י מספריים מפני:
א. מסברא - הרי התורה לא אסרה תער, אלא השחתה, ופי' הגמ' שרק ע"י תער יש השחתה. אבל אם יש השחתה גם באופן אחר, היא אסורה.
ב. מדברי הפוסקים והם:
הראשונים שמדוייק מדבריהם שאסרו במספריים שמשחיתות: ריב"ן, הרי"ד, ר"י מלוניל, תוס' בנזיר, תור"פ, הרא"ש, שיטה לחכמי איוורא, רבינו בחיי, נימוק"י.
פוסקים שאסרו במפורש השחתה במספריים (ובמספריים כעין תער):
סמ"ק מצוריך, חת"ס שות מן השמיים. והרמב"ם בנזיר.
החולקים:
הריטב"א שכתב שראוי להחמיר. והר"י שילה :) והאריך לחלוק ולסתור את דבריו.
עכ"פ נא לא להציג את דעתם כחסרת בסיס.

 

[חד מבתראי]

ולעצם שאלת השואל להסתפר אצל ספר שלא מספר כהלכה, כמדומני שדינו יהא כנכרי המפורש בשו"ע.

 

[יואל שילה]

בידי כעת החוברת של הרב מורגנשטרן.
כמדומני שכבודו מתווכח האם במספריים כעין תער יש בעייה של השחתה או לא, אלי' דתוס'.
הרב מורגנשטרן דן בנושא, ואכן נוטה לאסור השחתה ואפי' ע"י מספריים מפני:
א. מסברא - הרי התורה לא אסרה תער, אלא השחתה, ופי' הגמ' שרק ע"י תער יש השחתה. אבל אם יש השחתה גם באופן אחר, היא אסורה.
ב. מדברי הפוסקים והם:
הראשונים שמדוייק מדבריהם שאסרו במספריים שמשחיתות: ריב"ן, הרי"ד, ר"י מלוניל, תוס' בנזיר, תור"פ, הרא"ש, שיטה לחכמי איוורא, רבינו בחיי, נימוק"י.
פוסקים שאסרו במפורש השחתה במספריים (ובמספריים כעין תער):
סמ"ק מצוריך, חת"ס שות מן השמיים. והרמב"ם בנזיר.
החולקים:
הריטב"א שכתב שראוי להחמיר. והר"י שילה :) והאריך לחלוק ולסתור את דבריו.
עכ"פ נא לא להציג את דעתם כחסרת בסיס.

לחץ כדי לכווץ...

דעתו חסרת בסיס לחלוטין, פשוט חוסר הבנה של המקורות [אגב, הוא ידיד אישי שלי, ללא שום קשר, אלא שמעולם לא הצליח להוכיח לי את טענותיו, זה לא חוכמה ליצור חוברת יפה ולשכנע את מי שלא מכיר את הסוגיא...]
אתה מוזמן ללמוד את החומר שלי ולהבין מדוע אין שום התחלה לחוברת ההיא

 

[גברא זוטרא]

אגב, מישהו יודע מקור לדין לכוף ראשו לעיקרו?

 

[חד מבתראי]

דעתו חסרת בסיס לחלוטין, פשוט חוסר הבנה של המקורות [אגב, הוא ידיד אישי שלי, ללא שום קשר, אלא שמעולם לא הצליח להוכיח לי את טענותיו, זה לא חוכמה ליצור חוברת יפה ולשכנע את מי שלא מכיר את הסוגיא...]
אתה מוזמן ללמוד את החומר שלי ולהבין מדוע אין שום התחלה לחוברת ההיא

לחץ כדי לכווץ...

כשאתפנה..
אגב, מר לא חושש לבע"ד ערום?